גבורת הלב

סיפור לשבת

"אתה לא מתבייש?" נשמעה צעקתו של ואדים. "אין לך עיניים?" יאנוש הנבוך הרכין את ראשו. כמה נעליים היו פזורות על הרצפה. הליין של פס הייצור המשיך להתקדם באיטיות. "לעצור את המכונה! מייד!" זעק ואדים בפרצוף סמוק מכעס. הוא תפס ביאנוש וטלטל אותו כהוגן. "אני לא רוצה עובדים כמוך! רק הפסדים אתה עושה לי!" למשמע הצעקות החלו עובדים שונים להתקהל סביב השניים, ויאנוש הרכין את ראשו בבושה. ואדים אחז ביאנוש וגרר אותו לפתח המפעל. הוא תקע כמה שטרות כסף בכיסו של יאנוש. "אתה מפוטר! לא רוצה אותך כאן בכלל!" צעק וטרק את הדלת.

מפעל הנעליים של ואדים היה מפורסם בכל האזור, והנעליים משובחות שהוא ייצר היו למותג. אולי ההון שצבר סנוור את עיניו, אולי הוא היה שיכור מהמעמד החברתי שהוא הצליח להעפיל אליו – מה שברור שוואדים היה טיפוס שחצן. הוא היה מתייחס לעובדים ביהירות ובחוסר כבוד, אבל למרות היחס המזלזל, היה זה כבוד לעבוד במפעל היוקרתי.

יאנוש הסדיר את נשימתו. הקור בחוץ צינן מעט את פניו הלוהטות. "ככה לא מתנהגים!" לחש לעצמו בשקט. "בסך הכול ריחפתי קצת וכמה נעליים נפלו מפס היצור, אז מה!" יאנוש החליט לא להיעלב ולנסות לחשוב קדימה. הוא הרהר בשכר הדירה שעליו לשלם ובעובדה שכעת הוא מובטל. "מצב עגום", סיכם לעצמו.

בדרך לדירתו עבר ליד הסופר המקומי. השומר – חבר ותיק – נפנף לו לשלום. יאנוש הנהן בראשו בחזרה. "הכול בסדר? אתה לא נראה טוב!" קרא החבר. יאנוש ניגש אליו ושיתף אותו במצבו העגום. "למה שלא תנסה לעבוד באבטחה?" שאל החבר. "בשיטור העירוני מחפשים מועמדים, שווה לנסות".

מארק, הפקח הראשי, סקר את יאנוש. "חסר לנו סייר שמסתובב בעיר, לומד את השטח וגם מרחרח אצל החברֶה שעושים בעיות. מתאים לך משהו כזה?"

יאנוש קיבל את התפקיד ונכנס אליו במלוא המרץ. הוא סייר בכל מקום בעיר, הכיר גם את הרחובות הצדדיים, את אזורי התעשייה, למד לאתר נקודות תורפה. הממונים עליו היו מלאי התפעלות. עם הזמן למד יאנוש לאתר את מוקדי הפשיעה בעיר ואת השייכים אליהם. הוא למד להכיר את בתי הקפה ומקומות הבילוי שבהם היו נפגשים. יאנוש מצא דרכים יצירתיות להסתנן אל המקומות הללו בלי שיבחינו בו ולאסוף מידע על פריצות מתוכננות או הפרות סדר. לעיתים היה מתחפש לקשיש מזוקן, לפעמים הוא הגיע חבוש ברעמת תלתלים עם משקפי שמש. הוא ביצע את התפקיד בצורה מושלמת, ואחוזי הפריצות בעיר ירדו פלאים.

זה כבר כמה ימים שיאנוש קלט מלחשושים ששמע פה ושם, שמשהו גדול מתרקם. מוקדם בבוקר חבש יאנוש לראשו מגבעת רחבה וירד אל המסבאה הסמוכה לנמל. הוא קיווה שבמשך היום הוא יצליח להשיג מידע חשוב, ואכן חושיו לא הטעו אותו. כמעט כל החברֶה הגיעו לשם. יאנוש רכש מבעוד מועד ויסקי חזק, ישב מאחורי עיתון גדול ועשה עצמו כשיכור. עיניו היו עצומות, אבל אוזניו כרויות למשמע כל הגה.

הגדול פתח ואמר: "חברים, הפעם הולכים על 'דג שמן מאד', הולכים לרוקן אותו". החבורה רכנה לעברו. "ואדים ממפעל הנעליים, יש לו כספות במשרד". יאנוש קלט כל מילה. הייתה להם תוכנית מפורטת לחדור בחצות לילה למפעל הנעליים של ואדים ולרוקן את הכספות הגדולות, לאחר מכן להצית את המפעל כדי לטשטש עקבות וליצור רושם כאילו אירעה תקלה שגרמה לשרפה.

יאנוש נרעד. התוכנית הייתה מושלמת וחכמה. יאנוש ניגש ישר לפעולה. הוא עדכן את הממונים עליו וגיבש תוכנית שתגרום לפורצים להגיע למפעל ולהיתפס 'על חם'.

בחצות לילה קרבו כמה דמויות אל גדרות המפעל. בזריזות ובמקצועיות נותקו המצלמות ורשת החשמל, והדמויות חדרו פנימה. ההפתעה שחיכתה להם בפנים הייתה מושלמת. עשרות השוטרים שחיכו להם עשו את עבודתם במהירות וביעילות. בתוך דקות ספורות הייתה כל החבורה אזוקה, והכלים שהיו בידיהם לא הותירו ספק לכוונתם הזדונית.

אפוף בקורי שינה הוזעק ואדים לאזור התעשייה, מבוהל מרעש הניידות והאורות. בפתח המפעל עמד מארק, הפקח הראשי, ואחז בידו. "תפסנו אותם 'על חם'! כל מפעל חייך היה יכול לרדת לטמיון", אמר מארק וחשף בפני ואדים את כל שהתרחש בשעה האחרונה. ואדים היה מזועזע עד עמקי נשמתו. הוא הביט לכל עבר כלא מאמין, ואז נכנס למשרדו ובדק את הכספות. "הכול במקום!" קרא ואנחת רווחה ענקית נשמעה מפיו. "הצלתם אותי, אני חייב להודות לכם!" קרא בהתרגשות.

מארק הנהן בראשו לשלילה, "הכול בזכות הסייר המיוחד שלנו. ללא עבודתו המסורה היית עכשיו עני מרוד". מארק הרים את ידו והצביע על יאנוש. ואדים התקרב אל יאנוש, ממצמץ בעיניו. הוא הביט בתימהון ביאנוש הלבוש בבגדי פקח. לפתע נפל על רגליו וזעק: "אוי! זה אתה! יאנוש מהמפעל, אוי! סלח לי, אני לא מאמין, הייתי אכזרי אליך!" ואדים הנסער והסחוט אחז בידו של יאנוש, "סלח לי בבקשה".

יאנוש סייע לוואדים להתרומם, אחר כך הושיט לו כיסא לשבת. "הירגע, הכול בסדר!" הוא הניח כוס מים לפני ואדים ואמר: "מה שהיה היה". יאנוש חייך אל ואדים ואמר: "מישהו מלמעלה מכוון את העניינים. אנחנו רק משתדלים לעשות את תפקידינו בצורה הטובה ביותר".

*

יוסף הצדיק נמצא במעמד בכיר ועוצמתי כמלך מצרים. לאחר פטירת אביו הוא אינו מנצל את מעמדו כדי לנקום באחיו על מה שעשו לו, אלא להפך – מראה להם אהבה ומבטיח לדאוג להם כל חייו. יוסף נוהג בגבורת נפש עצומה כשהוא מרגיע את אחיו ומסביר להם כי הקב"ה הוביל את העניינים והכול לטובה גדולה.

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

סיפור לשבת

המחקר המכריע

סיפור לשבת

לשמור מקרוב

סיפור לשבת

המיתר האחרון

סיפור לשבת

כבוד מדומה

סיפור לשבת

לזהות את המציאות

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'