בְּכָל יוֹם נִכְנַס גּ'וֹן אֶל תָּאוֹ שֶׁל מַרְטִין, הָאָסִיר הָאַפְרוֹ-אֲמֶרִיקָאִי, כְּדֵי לְהַגִּישׁ לוֹ אֶת אֲרוּחַת הַבֹּקֶר שֶׁלּוֹ, וְהַמַּחֲזֶה שֶׁרָאָה הָיָה חוֹזֵר עַל עַצְמוֹ: מַרְטִין יָשַׁב בְּרַגְלַיִם שְׁלוּבוֹת, יָדָיו מֻנָּחוֹת עַל בִּרְכָּיו, וְהוּא מְחַיֵּךְ בְּשַׁלְוָה. אֶת גּ'וֹן זֶה סִקְרֵן. 'אֵיךְ יָכוֹל אָסִיר שֶׁנִּשְׁפַּט לְעֶשְׂרִים שְׁנוֹת מַאֲסָר לְחַיֵּךְ בְּרֹגַע כָּזֶה?' שָׁאַל אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם שֶׁהִבִּיט בְּמַרְטִין.
אָמְנָם בְּדֶרֶךְ כְּלָל לֹא הָיָה יוֹדֵעַ גּ'וֹן, כְּמוֹ גַּם יֶתֶר חֲבֵרָיו הַסּוֹהֲרִים, עַל אוֹדוֹת תִּיקוֹ הָאִישִׁי הַמְפֹרָט שֶׁל הָאָסִיר, אֲבָל הַפַּעַם הֶחְלִיט גּ'וֹן לַחֲקֹר אֶת הָרֶקַע שֶׁל מַרְטִין. לְתַדְהֵמָתוֹ גִּלָּה שֶׁהָאָסִיר שֶׁלּוֹ עָבַר עַל מִגְוַן עֲבֵרוֹת חֹק שׁוֹנוֹת, וְהוּא הָיָה בָּטוּחַ שֶׁנַּעֲשָֹה כָּאן עָוֶל, וְכִי מַרְטִין יוֹשֵׁב בַּכֶּלֶא לְלֹא סִבָּה. 'בֶּן אָדָם נֶחְמָד כָּזֶה, בְּוַדַּאי לֹא פָּשַׁע. אָסוּר לִי לָתֵת לָזֶה לִקְרוֹת!' יָדַע גּ'וֹן. 'עָלַי לַעֲשֹוֹת כָּל מַאֲמָץ כְּדֵי לְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ מֵהַמַּאֲסָר'.
בְּצַעַד חָרִיג הוּא שָׁלַח בַּקָּשָׁה לְמִשְׁפָּט חוֹזֵר, וּכְבָר תִּכְנֵן לִשְֹכֹּר אֶת מֵיטַב עוֹרְכֵי הַדִּין כְּדֵי לְהוֹכִיחַ לַשּׁוֹפְטִים אֶת טָעוּתָם בִּגְזַר הַדִּין. אֶלָּא שֶׁלְּמַרְבֵּה אַכְזָבָתוֹ, הִגִּיעָה תְּשׁוּבָה שְׁלִילִית וּבַקָּשָׁתוֹ לְמִשְׁפָּט חוֹזֵר נִדְחֲתָה. בְּמַר לִבּוֹ הִסְתּוֹבֵב גּ'וֹן בְּרַחֲבֵי בֵּית הַכֶּלֶא, וְרַגְלָיו הוֹבִילוּ אוֹתוֹ כְּמוֹ מֵאֲלֵיהֶן אֶל עֵבֶר תָּאוֹ שֶׁל מַרְטִין.
זֶה הָאַחֲרוֹן יָשַׁב שָׁם כְּהֶרְגֵּלוֹ בְּשַׁלְוָה וּבְנַחַת, כְּשֶׁחִיּוּךְ עַל שְֹפָתָיו. "אוּלַי תַּסְבִּיר לִי לָמָּה אַתָּה מְחַיֵּךְ?" פָּנָה אֵלָיו גּ'וֹן בִּשְׁאֵלָה. "אֲנִי מְחַיֵּךְ כִּי טוֹב לִי", הֵשִׁיב מַרְטִין. "טוֹב לְךָ?!" הִתְפַּלֵּא גּ'וֹן. "מָה יָכוֹל לִהְיוֹת טוֹב בְּלָשֶׁבֶת כָּלוּא בְּתָא בּוֹדֵד?" לֹא הִצְלִיחַ לְהָבִין. מַרְטִין לֹא עָנָה. הוּא הִמְשִׁיךְ לְחַיֵּךְ וְעָצַם אֶת עֵינָיו.
גּ'וֹן הַסּוֹהֵר הֶחְלִיט לַעֲשֹוֹת מַעֲשֶֹה. בַּלַּיְלָה, בִּזְמַן הַמִּשְׁמֶרֶת שֶׁלּוֹ, הוּא נִגַּשׁ לְתָאוֹ שֶׁל מַרְטִין וּפָתַח אֶת הַדֶּלֶת בְּשֶׁקֶט. "בּוֹא אִתִּי", אָמַר לָאָסִיר הַמְחַיֵּךְ. "אֲנַחְנוּ יוֹצְאִים לְסִבּוּב קָצָר". גּ'וֹן הוֹבִיל אוֹתוֹ אֶל חֲצַר בֵּית הַכֶּלֶא הַשּׁוֹמֵמָה, סִמֵּן לַשּׁוֹמֵר שֶׁעַל הַמִּגְדָּל, וְהַלָּה פָּתַח אֶת שַׁעֲרֵי הַמָּקוֹם לִרְוָחָה. "זֶה בְּסֵדֶר", הִסְבִּיר לַשּׁוֹמְרִים בַּכְּנִיסָה, "אֲנִי לוֹקֵחַ אוֹתוֹ אִתִּי לְהַעֲבָרָה". הֵם קִבְּלוּ אֶת הֶסְבֵּרוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה בַּעַל דַּרְגָּה גְּבוֹהָה, וְאִפְשְׁרוּ לוֹ לָצֵאת.
מַרְטִין הַמֻּפְתָּע צָעַד בְּעִקְּבוֹת גּ'וֹן אֶל הָרֶכֶב שֶׁהִמְתִּין לוֹ בַּחֲנָיָה. "מָה אַתָּה עוֹשֶֹה?" לָחַשׁ לוֹ. "הִכָּנֵס לָרֶכֶב, וְאַל תִּשְׁאַל שְׁאֵלוֹת", פָּקַד עָלָיו גּ'וֹן. הוּא הֵחֵל בִּנְסִיעָה מְהִירָה, וְרַק כַּאֲשֶׁר הִתְרַחֵק מַסְפִּיק, עָצַר בְּצַד הַדֶּרֶךְ, הִסְתּוֹבֵב אֶל מַרְטִין וּפָתַח אֶת הָאֲזִיקִים שֶׁעַל יָדָיו וְשֶׁעַל רַגְלָיו. "אַתָּה מְשֻׁחְרָר, יַקִּירִי. כָּל טוּב לְךָ!"
"מָה?!" נִדְהַם מַרְטִין. "אֲבָל לֹא בִּקַּשְׁתִּי מִמְּךָ אֶת זֶה". גּ'וֹן פָּעַר עֵינַיִם, שֶׁהָיָה בָּהֶן גַּם מְעַט כַּעַס. "אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאִבַּדְתִּי בִּרְגָעִים אֵלֶּה אֶת הַמִּשְֹרָה שֶׁלִּי, כְּשֶׁשִּׁחְרַרְתִּי אוֹתְךָ?" אָמַר. "כְּשֶׁיָּבִינוּ מֶה עָשִֹיתִי, יַאֲשִׁימוּ אוֹתִי שֶׁעָזַרְתִּי לְךָ לִבְרֹחַ, וְאָז לֹא רַק אֶת הָעֲבוֹדָה שֶׁלִּי כְּסוֹהֵר אֲאַבֵּד, אֶלָּא גַּם אֶת הַחֹפֶשׁ שֶׁלִּי… וְאַתָּה עַכְשָׁו מְדַבֵּר כָּכָה?!"
"כִּי אֲנִי בֶּאֱמֶת לֹא רוֹצֶה לְהִשְׁתַּחְרֵר", הִפְתִּיעַ אוֹתוֹ מַרְטִין בַּאֲמִירָה מוּזָרָה. "לָמָּה? מָה הַסִּפּוּר שֶׁלְּךָ?" שָׁאַל גּ'וֹן. "אֲסַפֵּר לְךָ אֶת הַסִּפּוּר שֶׁלִּי", הִסְכִּים מַרְטִין לוֹמַר. "הָיִיתִי בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים פּוֹשֵׁעַ לֹא קָטָן, וּבִצַּעְתִּי גַּם דְּבָרִים שֶׁהִרְגִּיזוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים מֵעוֹלַם הַפֶּשַׁע. הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה מְחַפְּשִׂים אוֹתִי וְרוֹצִים לְהָרַע לִי. כָּל חַיַּי עָבְרוּ עָלַי בִּבְרִיחָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, בְּהִסְתַּתְּרוּת, לֹא הָיָה לִי בַּיִת נוֹרְמָלִי, לֹא אֲרוּחוֹת רְגִילוֹת וְלֹא חֶבְרָה אֱנוֹשִׁית".
גּ'וֹן הִקְשִׁיב בְּפֶה פָּעוּר לְסִפּוּר חַיָּיו שֶׁל הָאָסִיר הַמְחַיֵּךְ, וּמַרְטִין הִמְשִׁיךְ: "חָיִיתִי בַּבּוֹץ שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה זְמַן רַב, עַד שֶׁנִּתְפַּסְתִּי עַל יְדֵי הַמִּשְׁטָרָה וְנִשְׁפַּטְתִּי לְעֶשְׂרִים שְׁנוֹת מַאֲסָר. בַּכֶּלֶא הִתְחַלְתִּי לַחֲשֹׁב עַל הַחַיִּים שֶׁלִּי, וְהֵבַנְתִּי שֶׁכָּךְ אָסוּר לִי לְהַמְשִׁיךְ. חָזַרְתִּי לְמוּטָב וְקִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי לְהִשְׁתַּפֵּר. מֵאָז יָרְדָה עָלַי שַׁלְוָה, וְהַחַיִּים הִתְחִילוּ לְחַיֵּךְ אֵלַי, דַּוְקָא בְּתוֹךְ בֵּית הַסֹּהַר. שָׁם הָיִיתִי מוּגָן, הִגִּישׁוּ לִי אֲרוּחוֹת מְסֻדָּרוֹת, אֲפִלּוּ פָּגַשְׁתִּי פֹּה וָשָׁם אֲנָשִׁים, וְיָכֹלְתִּי לִחְיוֹת בְּנַחַת". מַרְטִין סִיֵּם אֶת דְּבָרָיו וְאָמַר: "עַכְשָׁו, כְּשֶׁשִּׁחְרַרְתָּ אוֹתִי מֵהַכֶּלֶא, אֲנִי שׁוּב חוֹזֵר אֶל הָרְחוֹב וְאֶל הַסַּכָּנוֹת שֶׁאוֹרְבוֹת לִי בְּכָל פִּנָּה. אַתָּה מֵבִין לָמָּה לֹא רָצִיתִי לְהִשְׁתַּחְרֵר?"
לֹא נוֹתַר לְג'וֹן אֶלָּא לְהַחֲזִיר אֶת הָאָסִיר שֶׁלּוֹ אֶל תָּאוֹ שֶׁבְּבֵית הַכֶּלֶא, שָׁם רִצָּה אֶת עָנְשׁוֹ הַמָּלֵא, וְכַאֲשֶׁר יָצָא – הָפַךְ לְאִישׁ חָדָשׁ. הַפּוֹשְׁעִים מִן הֶעָבָר כְּבָר מִזְּמַן הִפְסִיקוּ לְחַפֵּשֹ אוֹתוֹ, הוּא הֵחֵל לַעֲבֹד בְּמִשְׂרָה הֲגוּנָה וְהָיָה לְאֶזְרָח מִן הַשּׁוּרָה.
בְּמַהֲלַךְ חַיָּיו שֶׁל הַיְּהוּדִי הוּא נִתְקַל בְּהַרְבֵּה חוֹמוֹת וּבְמִגְבָּלוֹת שֶׁנִּרְאוֹת לוֹ מְצִיקוֹת מְעַט. לֹא תָּמִיד הוּא מֵבִין לָמָּה אָסוּר לָלֶכֶת לְכָאן וְלָמָּה אָסוּר לַעֲשֹוֹת כָּךְ, וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהַהַגְבָּלוֹת הָאֵלֶּה בְּעֶצֶם שׁוֹמְרוֹת עָלָיו שֶׁיִּשָּׁאֵר בֶּן אָדָם הָגוּן וּמְתֻקָּן.
