הזיכוי העתיק

בית המדרש

לאחר הולדת הנכדה נכנס משה הסבא הטרי בהתרגשות לחנות מוצרי התינוקות 'בייבי קלאס' וביקש לרכוש עריסה עבור התינוקת החדשה. לאחר שבחר את הדגם הרצוי והגיע לקופה, הוציא משה שובר זיכוי על סך שש מאות שקלים והגיש אותו למוכר. הלה הביט בתאריך ופניו קדרו, הוא פנה למשה ואמר: "תהיה בריא ידידי, הזיכוי שלך הוא מלפני ארבע שנים! לא מביאים זיכוי כזה עתיק לחנות, אני לא יכול לקבל את הזיכוי הזה!"

"למה, מה הבעיה?" תהה משה: "הרי אין תאריך של פג תוקף על הזיכוי, כשאני שילמתי לך אתה קיבלת מזומן. כעת הגיע הזמן שאני יכול להשתמש בזיכוי, אין סיבה שלא תקבל אותו!"

"עדיין, אני לא יכול לקבל זיכוי אחרי ארבע שנים!" ניסה להסביר המוכר את הבעיה. בין השניים פרץ ויכוח ובסופו הוחלט לפנות לרב השכונה, לספר לו את הצדדים כדי שיכריע בשאלה. מה לדעתכם פסק הרב?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן ס"א, סעיף ט"ז בדין: 'תנאי אחרי הכוונה'. שולחן ערוך 'אבן העזר' סימן ל"ח, סעיף כ"ד.

תשובה לשאלה "חור מיותר" (שאלה מס' 637)

תקציר השאלה השבועית: מוטי הזמין את כל חבריו וידידיו ל'חנוכת הבית' וכמובן הזמין מזוזות מהודרות. אלא שמוטי לא ידע כיצד להעמיד את המזוזות, הוא ביקש מידידו שלמה שיבוא להתקין לו אותן. שלמה הגיע אלא שבמקום להדביק אותם בדבק דו צדדי כמקובל בבתי המזוזה, הוא הביא מברגה וקדח את המזוזה עם ברגים למשקוף הכניסה לבית. מוטי ראה את המברגה וכעס: "המשקוף הזה יקר מאוד, לא קודחים בו! יכולת להדביק את המזוזות עם דבק!" ואילו שלמה טען: "עדיף להתקין עם ברגים לפי ההלכה כדי שהמזוזה לא תיפול חלילה ודבק לא תמיד מחזיק מעמד". מה דעתכם, האם שלמה צודק? והאם הוא חייב על הנזק של החורים שעשה במשקוף?

תשובה בקצרה: אם שלמה התקין את המזוזות בחינם, לא ניתן לחייב אותו בתשלום הנזק. אבל אם עשה זאת בשכר, יכול מוטי לחייב אותו בתשלום כאשר החורים ניתנים לתיקון.

תשובה בהרחבה: ישנו חילוק מהותי בין אדם שעשה מלאכה עבור חברו בחינם, לבין אם עשה את אותה מלאכה בשכר. מכיוון שמי שמקבל שכר על מלאכתו, אמור לדקדק יותר במעשיו והוא חייב גם במקרה שהוא שוגג וטעה במלאכתו. אבל אם עשה אותה בחינם, אי אפשר לתבוע ממנו שישלם על הנזק אלא אם כן ממש התרשל במלאכתו בצורה כזאת שגרמה פגיעה ממשית. אבל במקרה של 'אונס' הוא פטור, אף על פי שאדם מועד לעולם כיוון שעשה ברשות בעל הבית. (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן ש"ו, סעיף ד')

במקרה שלנו

ולכן במקרה שלנו, הדבר תלוי במתקין האם הוא קיבל שכר על עבודתו או לא. שאם הוא עשה את ההתקנה בשכר הדבר מהווה סיבה לחיוב בנזק, כיוון שלא היה לו לעשות על דעת עצמו חורים במשקוף בלי לשאול קודם לכן את דעתו של בעל הבית ואף על פי שיתכן ויש בזה הידור מסוים שהמזוזה קבועה בחוזקה למשקוף, עדיין תמיד אפשר להשתמש בדבק שיש על בית המזוזה וזה בסדר מבחינה הלכתית. ואם בעל הבית רוצה לתקן את החורים המשקוף, המתקין צריך לשאת בנזק אפילו שבגלל החורים הללו לא נגרמה ירידת ערך לבית בכללותו, עדיין אם גרם נזק לחברו בדבר שהדרך לתקן את הנזק, חייב לתקן אותו אף על פי שערך החפץ לא ירד בשוק.

אבל אם המתקין עשה את ההתקנה בחינם וקבע את המזוזה דווקא עם ברגים מחמת שחשב שבכך יש הידור מצוה, אין לחייב אותו בתשלום על החורים כיוון שאין זה מוגדר כפשיעה או התרשלות במלאכה, כיוון שעשה את ההתקנה ברשות בעל הבית.

 

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

בית המדרש

נזק כפול

בית המדרש

סדק בלתי צפוי

בית המדרש

טובה שעלתה ביוקר

בית המדרש

כשהיוקר מאמיר

בית המדרש

הברחה כפולה

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'