"ראובן, מה עם הכסף שהלוויתי לך?" שאל שמעון את ראובן ברגע שיצאו מבית הכנסת. ראובן תפס את ראשו במבוכה ואמר: "אתה צודק, הייתי עסוק ושכחתי מזה לגמרי. תוך שעה אני מבצע לך העברה של הכסף לחשבון!" אלא שחלה טעות מצערת. ראובן העביר את סכום הכסף לחשבון העסק המשותף של שמעון עם מנחם, אלא שמכיוון שהם בעיצומו של תהליך משפטי חלה הקפאת הליכים על החשבון והבנק לא נותן לאף אחד מהצדדים להוציא את הכסף עד להכרעת בית המשפט. "אתה חייב להעביר לי שוב את הכסף ישירות, זה שביצעת העברה לחשבון ההוא זה נחשב כאילו לא החזרת לי את הכסף!" אמר שמעון לראובן ברגע ששמע על הטעות. אבל ראובן טוען: "אני החזרתי לך את הכסף, מה אני אשם שאתה באמצע סכסוך עם מנחם השותף שלך? זה סכום גדול ואני לא הולך להוציא אותו שוב מהחשבון שלי!" מה דעתכם? ומה היה הדין באותו מקרה בדיוק, במידה והחשבון של שמעון היה עליו עיקול ומס ההכנסה עיקל את הכסף. האם זה נחשב שהוא החזיר את הכסף?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן ק"כ סעיף א' בדין: 'המעות באחריות המלווה'. 'נתיבות המשפט' סימן רל"ב סעיף קטן י' בדין: 'הוצאות למלווה'
תשובה לשאלה "מחירים כמו פעם" (שאלה מס' 686)
תקציר השאלה השבועית: רובי רכש בסופר בקבוקי שמן זית, לאחר ששילם בקופה הוא קנה את שקיות הבד החזקות. העמיס בהם את בקבוקי שמן הזית לפי הכמות שהבין שאותה ניתן להכניס לשקית שכזאת, אלא שאחת השקיות הייתה קרועה ואיך שהרים את השקית נפלו על הרצפה חמישה בקבוקים ונשברו. רובי פנה לקופה הראשית וטען שהם חייבים לזכות אותו מכיוון שהשקית שרכש מהם הייתה פגומה, אבל מנהל הסופר טען שהוא העמיס בשקית יותר מדי בקבוקים ולכן היא נקרעה. ולכן הוא לא צריך לפצות אותו על הבקבוקים וגם עליו לנקות את הלכלוך שגרם. מה דעתכם, מי צודק בטענותיו מנהל הסופר או רובי?
תשובה בקצרה: גם אם בעל החנות ידע שהשקיות פגומות הוא לא חייב לשלם לרובי את הנזק, וכל שפטור אם לא ידע שהשקיות פגומות.
תשובה בהרחבה: למדנו בעבר שאדם שעושה נזק חייב בתשלום גם אם הנזק לא התבצע באמצעות גופו או ממונו. כלומר, אם הוא אמר לאחרים לעשות פעולה שלבסוף נגרם ממנה נזק, הוא חייב לקחת אחריות ולשלם את כל הנזק שנגרם בגלל הוראתו או עצתו.
דוגמא לכך ראינו ב'שולחן ערוך' (סימן ש"ו, סעיף ו') לגבי נותן מעות לחלפן כספים כדי לבדוק האם הם מזויפים ואמר לו שאינם מזויפים וקיבל אותם לפי העצה שנתן לו והתברר לבסוף שהם כן מזויפים, חייב חלפן הכספים לשלם את הנזק שנגרם לאותו אחד שהתייעץ איתו.
דוגמא נוספת, ראינו בהלכה לגבי אשה שביטלה שידוך ללא סיבה מוצדקת לאחר שהחתן הוציא הוצאות עבור החתונה, שהאשה חייבת לשלם לחתן את כל הנזק שנגרם, כיוון שהוציא הוצאות בגלל הסכמתה להינשא לו, וברגע שהיא חוזרת בה מהסכמתה היא גורמת לו הפסד ממון. אמנם כל זה מדובר באופן, שהניזק סומך על עצתו או דיבורו של המזיק. אבל אם לא ידע המזיק שהניזק סומך עליו, או שהניזק לא הודיע למזיק שהוא סומך על דבריו הוא פטור מתשלום הנזקים שנגרמו.
במקרה שלנו
בעל החנות מעמיד שקיות לשימוש הלקוחות ואין מתפקידו לבדוק האם הם פגומות ולכן בוודאי כל לקוח חייב לבדוק האם השקית שלקח אכן מתאימה לנשיאת המצרכים שרכש. אמנם, גם אם בעל הסופר ידע שהשקיות פגומות ולא עדכן על כך את הלקוחות – הוא נהג שלא כהוגן, אבל אי אפשר לחייב אותו בתשלום הנזקים כפי שראינו בהלכה בכמה מקומות שמי שגרם לחברו הפסד בשוגג פטור מתשלום הנזק. כמובן, שכל זה מדובר רק באופן שהקונה לא העמיס יותר מדי על השקית, אבל אם העמיס בצורה מוגזמת אין לו שום טענה על בעל החנות.
