הכל בעיני המתבונן

"אַתָּה לֹא מַגִּיעַ אִתִּי?" לֹא הִתְאַפַּקְתִּי וְשָׁאַלְתִּי אֶת בִּנְיָמִין. מִיהוּ בִּנְיָמִין, אַתֶּם בֶּטַח תּוֹהִים לְעַצְמְכֶם? זֶה כְּמוֹ לִשְׁאֹל אֶת דָּוִד הַמֶּלֶךְ מִי זֶה יְהוֹנָתָן… אֲנַחְנוּ הַחֲבֵרִים הֲכִי טוֹבִים שֶׁיֵּשׁ, עוֹד מֵהַגַּן הָיִינוּ בְּיַחַד, הָלַכְנוּ לְכָל מָקוֹם, שִׂחַקְנוּ בְּיַחַד, פִּטְפַּטְנוּ בְּיַחַד, וּמָה לֹא עָשִׂינוּ בְּיַחַד.
לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁל בִּנְיָמִין עָבְרָה דִּירָה לִרְחוֹב מַקְבִּיל לָרְחוֹב שֶׁבּוֹ אֲנִי מִתְגּוֹרֵר, וּמֵאָז הַחֲבֵרוּת שֶׁלָּנוּ הָפְכָה צְמוּדָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֵי פַּעַם. מַמָּשׁ אִי אֶפְשָׁר לְהַפְרִיד בֵּינֵינוּ.
לָכֵן אֲנִי יָכוֹל לוֹמַר בְּלֹא חֲשָׁשׁ שֶׁאֲנִי וּבִנְיָמִין מַכִּירִים זֶה אֶת זֶה מַמָּשׁ טוֹב, מַמָּשׁ כְּמוֹ אַחִים. אֲפִלּוּ אוּלַי יוֹתֵר טוֹב מֵאַחִים. אֲנִי יוֹדֵעַ מָה בִּנְיָמִין אוֹהֵב לֶאֱכֹל, אֵיזֶה צֶבַע הוּא אוֹהֵב, הַמָּקוֹם הָאָהוּב עָלָיו וְהַתַּחְבִּיב שֶׁהוּא כָּל כָּךְ אוֹהֵב לַעֲשׂוֹת.
אֲבָל בְּאוֹתוֹ אַחַר צָהֳרַיִם פִּתְאוֹם הָיָה נִדְמֶה לִי שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ עַל בִּנְיָמִין. "אַתָּה לֹא מַגִּיעַ אִתִּי?" שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ בְּדִיּוּק בְּצֹמֶת הָרְחוֹבוֹת. רָצִיתִי לָלֶכֶת עִם בִּנְיָמִין לַפַּארְק, כְּפִי שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹשִׂים כָּל יוֹם אַחֲרֵי הַלִּמּוּדִים, אֲבָל בִּנְיָמִין הִתְחַמֵּק בְּתוֹאֲנָה שֶׁהוּא צָרִיךְ לָלֶכֶת לָרְחוֹב שֶׁלּוֹ, "יֵשׁ לִי כַּמָּה 'עִנְיָנִים' לַעֲשׂוֹת, תֵּלֵךְ לְבַד", הוּא אָמַר, "אֲנִי מַקְסִימוּם אֶצְטָרֵף אֵלֶיךָ מְאֻחָר יוֹתֵר".
"טוֹב", אָמַרְתִּי, פַּעַם אַחַת, מָה כְּבָר יָכוֹל לִקְרוֹת… אֲבָל בַּיָּמִים הַבָּאִים, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, בִּנְיָמִין הָיָה נִפְרָד מִמֶּנִּי, הוֹלֵךְ לְכִוּוּן הָרְחוֹב שֶׁלּוֹ, וְהָיִינוּ נִפְגָּשִׁים רַק לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר, בְּבֵית הַסֵּפֶר.
לְבַסּוֹף, הִסְתַּקְרַנְתִּי מַמָּשׁ, וְהֶחְלַטְתִּי שֶׁאֲנִי חַיָּב לַעֲקֹב אַחֲרֵי בִּנְיָמִין וּלְגַלּוֹת מָה הוּא עוֹשֶׂה. "אֲנַחְנוּ חֲבֵרִים טוֹבִים", שִׁכְנַעְתִּי אֶת עַצְמִי, "בֶּטַח בִּנְיָמִין עוֹשֶׂה מַשֶּׁהוּ טוֹב, אוּלַי הוּא עוֹשֶׂה לִי הַפְתָּעָה… הוּא לֹא יִכְעַס עָלַי אִם אֶעֱקֹב אַחֲרָיו". וּמִמַּחְשָׁבָה לְמַעֲשֶׂה, עִם סִיּוּם הַלִּמּוּדִים, הָלַכְתִּי כְּהֶרְגֵּלִי אֶל צֹמֶת הָרְחוֹבוֹת. "תִּרְצֶה לָבוֹא אִתִּי?" שָׁאַלְתִּי כִּבְכָל יוֹם אֶת בִּנְיָמִין, "לֹא, אֲנִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ", הוּא אָמַר לִי וְהֵחֵל לָלֶכֶת.
לָרֶגַע הַזֶּה חִכִּיתִי. הִתְחַלְתִּי לָלֶכֶת בְּעִקְבוֹתָיו בְּשֶׁקֶט, מִתְחַבֵּא מֵאֲחוֹרֵי עֵצִים וּפַחִים. בִּנְיָמִין עָצַר לְיַד אַחַד הַבָּתִּים וְשָׁלַף מֵהַתִּיק שֶׁלּוֹ חֻלְצָה מְלֻכְלֶכֶת בְּכִתְמֵי צֶבַע צִבְעוֹנִיִּים, הוּא לָבַשׁ אוֹתָהּ עַל חֻלְצָתוֹ וְהִתְקָרֵב לְאַחַד הַבָּתִּים. אֲנִי זִהִיתִי בְּאֵיזֶה בַּיִת מְדֻבָּר, בַּבַּיִת שֶׁל מַר גֶּלְמָן הַזָּקֵן. בְּכָל הַשְּׁכוּנָה יָדְעוּ שֶׁכְּדַאי לִשְׁמֹר מֶרְחָק מִמֶּנּוּ, שֶׁכֵּן מַר גֶּלְמָן הוּא טִפּוּס שֶׁמִּתְעַצְבֵּן מַהֵר, וּמְאֹד רָגִישׁ לָרְכוּשׁ שֶׁלּוֹ וְלַבַּיִת שֶׁלּוֹ.
הִגַּעְתִּי מַסְפִּיק קָרוֹב, וְרָאִיתִי אֶת בִּנְיָמִין מִתְעַסֵּק עִם פַּחִיּוֹת צֶבַע וּמְצַיֵּר עַל הַבַּיִת שֶׁל מַר גֶּלְמָן. לְפֶתַע שָׁמַעְתִּי אֶת מַר גֶּלְמָן מִתְקָרֵב, וּבְתוֹךְ שְׁנִיּוֹת בּוֹדְדוֹת הִסְתַּתַּרְתִּי, אַךְ אָז הִבְחַנְתִּי שֶׁגַּם בִּנְיָמִין מִסְתַּתֵּר. וְכָאן מַמָּשׁ לֹא הֵבַנְתִּי מָה קוֹרֶה. 'לָמָּה בִּנְיָמִין מְצַיֵּר עַל הַבַּיִת שֶׁל מַר גֶּלְמָן לְלֹא רְשׁוּת? הוּא לֹא יוֹדֵעַ שֶׁמַּר גֶּלְמָן יָכוֹל לִכְעֹס עָלָיו? הוּא לֹא מְפַחֵד? עֻבְדָּה שֶׁבִּנְיָמִין הִסְתַּתֵּר מִיָּד כְּשֶׁמַּר גֶּלְמָן הִגִּיעַ לַבַּיִת! יֵשׁ לְבִנְיָמִין מַזָּל שֶׁמַּר גֶּלְמָן לֹא הִתְקָרֵב לַקִּיר שֶׁעָלָיו הוּא צִיֵּר', כָּךְ חָשַׁבְתִּי בְּשֶׁקֶט. הֶחְלַטְתִּי, שֶׁלְּטוֹבָתוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין עָלַי לַעֲצֹר אוֹתוֹ בְּטֶרֶם יִהְיֶה מְאֻחָר מִדַּי.
לְמָחֳרָת בַּצֹּמֶת עָצַרְתִּי אֶת בִּנְיָמִין וְהִנַּחְתִּי יָד עַל כְּתֵפוֹ. "בִּנְיָמִין, אֲנִי יוֹדֵעַ מָה אַתָּה עוֹשֶׂה כָּל יוֹם אַחַר הַצָּהֳרַיִם", אָמַרְתִּי לוֹ בִּרְצִינוּת. הוּא הֻפְתַּע. "מֵאֵיפֹה אַתָּה יוֹדֵעַ? עָקַבְתָּ אַחֲרַי?" אֲבָל אֲנִי הִתְחַמַּקְתִּי. "זֶה לֹא מְשַׁנֶּה. מַר גֶּלְמָן עָלוּל מְאֹד לִכְעֹס עָלֶיךָ, אֲנִי בְּעַצְמִי מַמָּשׁ מֻפְתָּע שֶׁכָּכָה אַתָּה מַשְׁחִית בַּיִת שֶׁל זוּג קְשִׁישִׁים מְבֻגָּרִים".
"אוֹי, בִּנְיָמִין, נִרְאֶה לִי שֶׁלֹּא הֵבַנְתָּ בַּמֶּה מְדֻבָּר", בִּנְיָמִין חִיֵּךְ וְהוֹרִיד אֶת הַתִּיק שֶׁלּוֹ עַל הַמִּדְרָכָה, "נִרְאֶה לְךָ שֶׁכָּךְ הָיִיתִי מְזַלְזֵל בְּמַר גֶּלְמָן? חָס וְשָׁלוֹם!" הֻפְתַּעְתִּי, "אָז מָה אַתָּה בְּדִיּוּק עוֹשֶׂה?"
"אַתָּה זוֹכֵר שֶׁאֲנִי מְאֹד אוֹהֵב לְצַיֵּר", הוּא אָמַר לִי, "בְּוַדַּאי!" הֵשַׁבְתִּי. "אִשְׁתּוֹ שֶׁל מַר גֶּלְמָן בִּקְּשָׁה מִמֶּנִּי לְצַיֵּר צִיּוּר קִיר יָפֶה מַתָּנָה לְמַר גֶּלְמָן, וְזֶה מָה שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה כָּל יוֹם". "אָז לָמָּה הִתְחַבֵּאתָ, כְּשֶׁמַּר גֶּלְמָן הִגִּיעַ לַבַּיִת?" לֹא הִשְׁתַּכְנַעְתִּי, "כִּי זוֹ אֲמוּרָה לִהְיוֹת הַפְתָּעָה לְיוֹם הֻלַּדְתּוֹ הַשְּׁמוֹנִים", הוּא הֵשִׁיב בִּצְחוֹק מִתְגַּלְגֵּל.
"בִּנְיָמִין, אֲנִי מִצְטַעֵר שֶׁחָשַׁדְתִּי בְּךָ סְתָם כָּךְ", הִרְגַּשְׁתִּי צֹרֶךְ לְהִתְנַצֵּל. "זֶה בְּסֵדֶר, עָשִׂיתָ אֶת הַדָּבָר הַנָּכוֹן כְּפִי שֶׁרָאִיתָ", הוּא הִרְגִּיעַ אוֹתִי, "יֵשׁ לִי רַעְיוֹן", הוּא הִתְלַהֵב לְפֶתַע, "לָמָּה שֶׁלֹּא תַּעֲזֹר לִי לְסַיֵּם אֶת הַצִּיּוּר כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר מֻקְדָּם, וְאָז נוּכַל לְהַמְשִׁיךְ לְהִפָּגֵשׁ בַּפַּארְק כָּל יוֹם?"
"בְּשִׂמְחָה", הֵשַׁבְתִּי לוֹ. וּשְׁנֵינוּ הִמְשַׁכְנוּ לְעֵבֶר בֵּיתוֹ שֶׁל מַר גֶּלְמָן, אֲבָל אִי הַנְּעִימוּת שֶׁאָפְפָה אוֹתִי לֹא הִצְלִיחָה לַחֲמֹק מִמֶּנִּי לְאֹרֶךְ כָּל הַדֶּרֶךְ. יָדַעְתִּי הֵיטֵב שֶׁמִּכָּאן וָהָלְאָה אָדוּן כָּל אֶחָד לְכַף זְכוּת גַּם אִם אֲנִי בָּטוּחַ בִּמְאַת הָאֲחוּזִים שֶׁהַמַּעֲשֶׂה שֶׁהוּא מְבַצֵּעַ הוּא חוֹבָה, מִכֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ הֶסְבֵּרִים לְכָל דָּבָר, וְהִנֵּה, הַיּוֹם בִּנְיָמִין סִפֵּק לִי הֵיטֵב אֶת הַהוֹכָחָה…