היה זה השבוע הראשון של עמנואל בעבודתו החדשה כמנהל הלשכה של טומי הופמן, שנחשב לאחד מאנשי העסקים המצליחים במדינה ובבעלותו היו עסקים וחברות שהתנהלו בכל רחבי העולם. עמנואל שמח מאוד שהוא קיבל את הזכות לעבוד ולסייע להצלחתו של טומי – שמעבר להיותו איש עסקים מצליח, היה גם אדם חייכן וסובלני, חכם ופיקח מאוד.
מהרגע שבו נכנס עמנואל לתפקיד מנהל הלשכה, לא היה לו רגע אחד של מנוחה. בעוד כמה שבועות יחול יום הולדתו השישים של טומי, ועליו הוטלה המשימה לארגן את האירוע הגדול. עמנואל ידע היטב שאם הדבר היה תלוי בטומי עצמו – החגיגות היו מסתכמות בארוחה מכובדת עם המשפחה וצוות העובדים הקרוב, אבל בגלל החשיפה הגדולה שהייתה לטומי ולעסקים שבבעלותו, אי אפשר היה להימנע מתכנון מסיבה גדולה. השנים הרבות של טומי בעולם העסקים הביאו איתן גם ידידויות וקשרי חברות רבים עם אנשים שונים ומגוונים ממדינות רבות – וכולם כמובן יגיעו כדי להשתתף בחגיגת יום ההולדת.
יום ההולדת הגיע, ומשעות הבוקר המוקדמות התרוצץ עמנואל באולם ודאג לכל הפרטים הקטנים, בשעות אחר הצהריים הגיעו המוזמנים החשובים מהארץ ומהעולם והתכנסו באולם האירועים הגדול שנשכר לטובת אירוח החגיגות. כמובן שכל אחד מהם דאג להביא לטומי מתנה מיוחדת, מקורית ובלתי נשכחת – וכשמדובר באנשי עסקים מצליחים מרחבי העולם התחרות הופכת באמת לקשה. חופשות באתרים המבוקשים בעולם, רכבי יוקרה חדישים, תכשיטים מיוחדים ועוד. והיה גם זוג אורחים עשירים במיוחד שהגדילו לעשות והעניקו לטומי מטוס פרטי חדש במתנה. אחד מתפקידיו של עמנואל בערב העמוס היה לקבל את פניהם של האורחים החשובים ולאסוף מהם את המתנות שהביאו, ולתאם את קבלת המתנות שהוזמנו עבור טומי.
כמה שעות קודם לכן, בבוקר אותו היום, פנה טומי לעמנואל והדריך אותו לקראת החגיגות. "עמנואל, אני סומך עליך במאת האחוזים שהאירוע הערב יהיה מוצלח ויוצא דופן, אבל דבר אחד חשוב לי בכל זאת לבקש ממך…" עמנואל נדרך כולו והקשיב בתשומת לב. "את מקומות הישיבה באולם אני אקבע. לצורך כך אני רוצה שתערוך רשימה מדויקת מה כל אורח הביא לי במתנה, ותעביר לי את הרשימה עוד לפני שהאורחים ייכנסו לשבת על יד השולחנות", ביקש טומי. "אבל, רק אחרי שהרשימה תגיע אליי, אני אדריך אותך איפה להושיב כל אחד מהם". עמנואל התרשם שהעניין חשוב מאד לטומי והבטיח לבצע אותו בדיוק כפי שנתבקש.
ברגע שאחרון המוזמנים הגיע, שיגר עמנואל את רשימת המתנות לטומי והמתין לקבל את סידור הישיבה בשולחנות כדי להתחיל להכניס את האנשים לאולם. כמה דקות אחר כך קיבל עמנואל רשימה מדויקת איפה למקם כל אחד מהמוזמנים. אלא שעמנואל – שזכר פחות או יותר מה כל אחד מהאורחים הביא לטומי כמתנה – היה מופתע. חלק מהאורחים שהביאו דברים פשוטים ורגילים, בטח לא כאלה שטומי לא יכול להשיג בעצמו, זכו לשבת בשולחנות המרכזיים ולהיות קרובים מאוד לשולחן של טומי ומשפחתו, ולעומת זאת היו אורחים אחרים שעמנואל היה בטוח שיישבו בשולחנות המכובדים ואילו טומי בחר לדחוק אותם לפינות האולם, הרחק ממרכז העניינים. כמה פעמים ניסה עמנואל בעדינות להזכיר לטומי איזו מתנה הביא איתו כל אורח, אבל טומי רק ענה בחביבות שזה לא הזמן המתאים לשאול שאלות.
לא היה קשה לפספס שחלק מהאורחים לא היו מרוצים ממקום הישיבה שעמנואל הושיב אותם. ואם להגיד את האמת – גם עמנואל עצמו לא הרגיש כל כך בנוח. לפני רגע הוא חתם על קבלת מטוס פרטי או צמיד משובץ יהלומים, ועכשיו הוא מפנה את אותם המוזמנים לפינות האולם. העניין הציק לעמנואל משך כל האירוע, אבל הוא ידע שהוא יצטרך לחכות עד שכולם יתפזרו לפני שיוכל לגשת אל טומי ולנסות להבין את המתרחש.
בסוף האירוע החגיגי, אחרי שכולם כבר יצאו לנסיעות ולטיסות שחיכו להם, הקדים טומי וניגש אל עמנואל שהיה מותש ועייף מכל היום הארוך והעמוס שעבר עליו. "ראשית, עמנואל ידידי, אני רוצה להודות לך באופן אישי על כל הטרחה והזמן שהשקעת לכבוד מסיבת יום ההולדת שלי, האירוע יצא הרבה יותר מוצלח ממה שיכולתי לדמיין…" עמנואל העלה חיוך על פניו ונשם לרווחה. "ועכשיו – אני חושב שהיו לך כמה שאלות שהתאפקת מלשאול, אז תרשה לי להסביר לך. הרבה מאוד אנשים רוצים להיות בקרבתי כאיש עסקים מצליח, גם בין המוזמנים שהיו לנו הערב היו כמה אנשים שניסו לקנות את החברות איתי בכסף כדי להרוויח ממנה משהו בעתיד – חברים כאלה אני לא ממש צריך. אני שמח להיות חבר של אנשים טובים שאכפת להם ממני באמת, אלו שהגיעו כי היה חשוב להם להשתתף איתי בשמחתי, יותר מאשר להביא לי מתנה שתמצא חן בעיניי…"
*
הפרשה שלנו פותחת בפסוק: "מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי". התרומה שניתנה על ידי בני ישראל לצורך בניית המשכן ניתנה מנדיבות הלב, אבל מעבר לנתינה עצמה הייתה חשובה בעיקר הכוונה שהתלוותה אליה.
אם נתבונן בתוכנו, נגלה שלא תמיד המניעים שלנו למעשים הטובים נובעים מכוונות טהורות לשם עשיית הטוב. והעבודה הנדרשת מאיתנו היא לכוון את הלב שלנו יותר ויותר אל הטוב, כדי שהמניע העיקרי יהיה לעשות טוב רק בגלל שזה הטוב, בלי שום רווח אישי.
