משהו מוזר מתרחש בתוכי. משהו לא ברור. כאילו שני יצורים שונים זה מזה חיים בתוכי ונאבקים לתפוס את המושכות.
פעם אני מרגיש טוב מושלם, צדיק יסוד עולם, מלאך השם צבא-ות, רוצה רק טוב ומלא ערכים ומידות טובות. אני בטוח שאוכל לגאול את העולם כולו עם הכוחות שיש בי.
ופעמים אחרות אני מרגיש ממש נורא, אפילו רשע מרושע, קופצות מתוכי מידות רעות ותכונות שליליות, מחשבות איומות שאני לא מבין מהיכן הן באות, ובאותם רגעים אני מסוגל אפילו להחריב את העולם כולו.
אז מה קורה בתוכי? אני טוב או רע? צדיק או רשע?
*
"וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ… וַיֹּאמֶר ה' לָהּ: שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ, וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר".
יש בתוכנו שני כוחות חזקים מאוד – הכוח הנשמתי הטוב והמאיר, וכוח הגוף היצרי שמושך אותנו אל הרע. זהו לא פיצול אישיות, אלא מבנה של שני כוחות שנועדו להביא אותנו לשלמות. גם הכוח השלילי הוא חיוני וחשוב, יש בו תכונות משמעותיות שנדרשות לנו.
המלחמה הפנימית היא על השליטה. מי יקבל פיקוד, הנשמה או הגוף, הסוס או הרוכב.
העבודה שלנו היא להגיע למצב של "וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר" שהכוח החזק והשלילי ייכנע לכוח הטוב והחלש יותר בגוף ושהנשמה תוביל ותכוון את כל הכוחות שלנו אל הטוב השלם.
