כבר שנים ארוכות שהאחיות והרופאים בבית החולים שערי צדק הכירו את בארי בתור 'המנקה המוזר' האיש שהיה מסתובב בקביעות במסדרונות המחלקות השונות ומעבר לתפקידי הניקיון שתחת אחריותו, הוא לקח על עצמו את תפקיד נציב תלונות הציבור מטעם עצמו.
בעוד שאר המנקים בבית החולים היו נכנסים לחדר של המטופל ופשוט מנקים את החדר בלי להסתכל יותר מידי שמאלה וימינה ולעיתים קרובות כאשר אוזניות עם מוזיקה תקועות להם באוזניים, הרי שלבארי היה מנהג קבוע: לדבר עם המטופלים, לשאול אותם לשלומם ואף לעיתים לסדר להם את החדר: להזיז את זר הפרחים למקום שונה, שלא יפריע לשאר הציוד, להרים את הספרים למקום נוח יותר ולהזיז את ההליכון שיהיה יותר קל לשטוף מתחתיו ולא פשוט להעביר את המגב מסביב לו כמו שעשו שאר המנקים שלא היה להם ראש להתעסק יותר מידי עם החדר.
מעבר לכך, הייתה לבארי תכונה מוזרה עוד יותר, הוא נהג להגיע לדלפק הרופאים והאחיות ולהעביר אליהם את תלונותיהם של המטופלים, ממש כאילו שהיה בן משפחה של אותם חולים עד שבאחד הימים דבק בו הכינוי 'נציב תלונות הציבור' מטעם עצמו כמובן.
הרופאים היו משתגעים ממנו ולא מבינים איך הוא קשור בכלל לסיפור? מילא אם הוא היה באמת בן משפחה… אבל בסופו של דבר הוא היה רק מנקה. אמנם כל עבודה מכבדת את בעליה אבל מה המנקה קשור לעניין? מה לו ולהעברת תלונות החולים לצוות הרופאים וההנהלה?
גם בקרב חבריו המנקים נחשב בארי לעוף מוזר, הם לא הבינו מדוע הם ממהרים כל כך לנקות את חדר החולים ולהמשיך הלאה לעבר החדר הבא, בעוד שבארי נשאר ומתעכב ומסדר ומדבר ובעצם עושה הכול כמו מישהו ש… ממש אכפת לו מהחולים. הוא הרי לא מתוגמל על זה או מקבל על זה תוספת תשלום, אז מה העניין?
יום אחד הגיע לבית החולים מטופל בשם עידו, אדם שהיה הלום קרב שלא הפסיק להטריד את האחים והאחיות וכל הזמן התלונן על משהו אחר. חבריו המנקים של בארי השתדלו להיכנס לחדר שלו כמה שיותר מהר כשהם עטויים במסכות שלהם, חובשים אוזניות ומנסים כמה שפחות ליצור קשר עין עם המטופל הנודניק שלא מפסיק להתלונן.
בתוך כמה דקות הצליחו להעביר סמרטוט רטוב ואז יבש והמשיכו הלאה לחדר הבא.
עד שהגיע בארי ונכנס לחדר, אבל עוד לפני שהתחיל בכלל לנקות שאל את עידו לשלומו. מנשה שאל את בארי אם יש לו באמת כוח להקשיב לו ומשהוא השיב לו בחיוב, החל לספר לו את כל מה שעבר עליו במבצע 'צוק איתן' ושיש לו כל הזמן סיוטים בלילה.
וכך, במשך רבע שעה, הקשיב בארי לסיפורים של עידו בסבלנות ובין לבין התקדם עם ניקיון החדר ושוב התופעה הזו של המטופל עידו שמספר מה עבר עליו והמנקה בארי שמקשיב לו, נמשכה שוב ושוב ללא הפסקה.
ערב אחד אמר עידו לבארי שהוא כבר מאתמול מרגיש כאבים בלב אבל בגלל שהוא כבר רוצה לצאת מבית החולים, הוא לא רוצה לעשות מזה עניין.
"יש לך כאבים בלב, אתה חייב לטפל בזה!" אמר בארי נחרצות, אבל עידו נפנף בביטול. אבל בארי לא וויתר, "האם יש לכם אולי היסטוריה של התקפי לב במשפחה?" שאל וברגע שהוא שאל זאת, פניו של עידו הרצינו באחת. "עכשיו כשאתה שואל, אני נזכר שבעצם סבא שלי עבר התקף לב בגיל חמישים ושמונה ואבא שלו עבר התקף לב בגיל שישים ושבע" אמר עידו שהחל להבין את חומרת העניין.
"אני ממש חושש שבסוף גם אתה תקבל התקף לב ושזה יעבור לילד שלך כי אולי זה בכלל גנטי" אמר בארי ותכנן לגשת במהירות לחדרו של מנהל המחלקה פרופסור גידי ולעדכן אותו במידע החשוב ששמע הרגע מעידו.
כשנכנס לחדרו של פרופסור גידי, מנהל המחלקה שלא הבין מה 'המנקה המוזר' רוצה ממנו הפעם, אבל מאחר שהכיר אותו בתור בן אדם נחמד וחיובי, הוא היה מספיק סבלני בשביל להכיל את האירוע ולשמוע במה מדובר.
ברגע שסיפר לו בארי את האינפורמציה ההכרחית שסבו ואביו של המטופל עידו עברו התקף לב ולמרות שאין לו שום ידע ברפואה, יש לדעתו לבדוק את המטופל במהירות ולעשות לו בדיקת אקו לב בכדי לוודא שהוא לא חלילה יעבור גם כן התקף לב בקרוב מאחר ויש לו כאבים באזור הלב כבר מספר ימים וכנראה שייתכן ומדובר במשהו תורשתי.
פרופסור גידי, שמע את הדברים ואמר לבארי שהוא שמח מאוד שהוא עדכן אותו ושמדובר במידע חשוב ביותר שהאחיות ככל הנראה פספסו בגלל שעידו לא אמר שיש לו כאבים, ושמיד הוא מוציא הפנייה לצילומי לב כדי לבדוק את העניין ביסודיות.
כעבור חצי שעה היה כבר עידו באמצע צילומי לב חשובים ביותר שהראו שהוא סובל מסתימה של שני עורקים ראשיים בלב וכי עליו לבצע במהירות ניתוח לב פתוח בהם ינסו הרופאים להציל את חייו.
בסופו של דבר המליצו הרופאים גם לאחיו של עידו ולילדיו לעבור את צילומי הלב הללו ובכך גם חייהם ניצלו והכל בזכות ערנותו ובעיקר סבלנותו הרבה של בארי שהפגין ראש גדול ויצירתיות ולקח את עבודתו כמנקה מעל ומעבר למה שציפו ממנו בתפקיד.
לאחר ניתוח הלב של עידו שהצליח מעל ומעבר למצופה, הוזמנו גם שני אחיו הבוגרים לבדיקה ולניתוח לב וכן בניו של עידו הוכנסו למעקב, צל"ש מיוחד על מילוי התפקיד והגדלת ראש ניתן לבארי שבזכות ה'שיגעון' שלו הציל את עידו, ילדיו ואחיו.
בפרשה שלנו מסופר על הנגעים שהיו נמצאים בקירות הבתים. לפעמים אדם היה נכנס לבית ואז היה מופיע נגע שגורם לו להחריב את הבית, באותם רגעים הוא היה בטוח שחרב עליו עולמו. אבל כשהוא היה מוצא אוצר בקירות הבית, הוא היה מבין למעשה שהדבר שהיה הכי גרוע בשבילו, היה הברכה הכי גדולה שאי פעם היה יכול לקבל…
