המפולת

סיפור צעיר

שָׁלוֹם לְכֻלָּם, אֲנִי אֲבִיגְדוֹר, וַאֲנִי רוֹצֶה לְסַפֵּר לָכֶם אֶת הַסִּפּוּר שֶׁלִּי. לִפְנֵי שְׁנָתַיִם בְּעֵרֶךְ שִׁפַּצְנוּ אֶת הַבַּיִת. כְּשֶׁאֲנִי אוֹמֵר שִׁפַּצְנוּ, אֲנִי מִתְכַּוֵּן לְכָךְ שֶׁיָּצָאנוּ מֵהַדִּירָה שֶׁלָּנוּ, וְאָז בָּנוּ אֶת הַדִּירָה כִּמְעַט מֵהַהַתְחָלָה. שָׁבְרוּ קִירוֹת, נִתְּצוּ חַלּוֹנוֹת וְכִיּוֹרִים וְאַמְבַּטְיָה, עָקְרוּ מִרְצָפוֹת, גֵּרְדוּ אֶת הַתִּקְרָה. בְּקִצּוּר, הָפְכוּ אוֹתָהּ לְדִירָה חֲדָשָׁה וְיָפָה.

אַחֲרֵי כַּמָּה חֳדָשִׁים שֶׁל שִׁפּוּצִים מְעַיְּפִים כְּשֶׁאֲנַחְנוּ מִצְטוֹפְפִים בִּיחִידַת דִּיּוּר פִּצְפֹּנֶת וּמְחַכִּים כָּל יוֹם לְהִתְקַדְּמוּת, הֶחְלַטְתִּי לָלֶכֶת לְבַקֵּר בַּבַּיִת. אַחֲרֵי הַלִּמּוּדִים נָסַעְתִּי יְשִׁירוֹת לַבַּיִת שֶׁלָּנוּ, עָלִיתִי בַּמַּדְרֵגוֹת, פָּתַחְתִּי אֶת הַדֶּלֶת וְאָז הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁמַּשֶּׁהוּ נִתְקַע. הַמַּנְעוּל חָרַק וְעָבְרוּ כַּמָּה רְגָעִים עַד שֶׁהוּא הִסְתּוֹבֵב. בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הַדֶּלֶת נִפְתְּחָה, וְרָשַׁמְתִּי לְעַצְמִי לְעַדְכֵּן אֶת אַבָּא שֶׁצָּרִיךְ לְהַחֲלִיף מַנְעוּל.

הִשְׁאַרְתִּי אֶת הַדֶּלֶת פְּתוּחָה, וְהִתְחַלְתִּי בְּסִיּוּר. קֹדֶם כֹּל הָלַכְתִּי לַחֶדֶר שֶׁלִּי. מִרְצָפוֹת שַׁיִשׁ מַדְהִימוֹת קִדְּמוּ אֶת פָּנַי, קִירוֹת חֲלָקִים, חֲדַר הַחֲלוֹמוֹת שֶׁלִּי הוֹלֵךְ וְקוֹרֵם עוֹר וְגִידִים. הִמְשַׁכְתִּי מְאֻשָּׁר אֶל יֶתֶר חַדְרֵי הַבַּיִת. נִכְנַסְתִּי לַחֲדַר הָרַחֲצָה וְהִתְפַּעַלְתִּי מְאוֹד מֵהַשִּׁלּוּב שֶׁל הַפַּרְקֵט עִם הַצֶּבַע הַמְּעַנְיֵן שֶׁל הָאַמְבַּטְיָה. כְּשֶׁעָבַרְתִּי שׁוּב לְיַד הַדֶּלֶת, טָרַקְתִּי אוֹתָהּ אַחֲרַי מִבְּלִי מֵשִׂים. שָׁמַעְתִּי 'בּוּם' עָמוּם. נִגַּשְׁתִּי בְּבֶהָלָה לִפְתֹּחַ אוֹתָהּ, אַךְ הִיא סֵרְבָה לְהִפָּתַח. הַצָּרָה הַגְּדוֹלָה הָיְתָה שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי שֶׁהַגֶּבֶס הַקָּבוּעַ בַּתִּקְרָה לֹא יַצִּיב עֲדַיִן. הַקַּבְּלָן הִזְהִיר אֶת אַבָּא שֶׁלִּי שֶׁאִישׁ לֹא יִכָּנֵס פְּנִימָה עַד מָחָר, אֲבָל אֲנִי לֹא יָדַעְתִּי אֶת זֶה. הִמְשַׁכְתִּי לְנַעְנֵעַ אֶת הַדֶּלֶת בְּחָזְקָה, וְהַתְּנוּעוֹת הַחַדּוֹת שֶׁלִּי גָּרְמוּ כְּכָל הַנִּרְאֶה לַבַּרְזִלִּים לָנוּעַ… וְאָז זֶה קָרָה.

רַעַשׁ אֵימְתָנִי נִשְׁמַע, וַחֲתִיכוֹת גֶּבֶס עֲנָקִיּוֹת הֵחֵלּוּ לִפֹּל בָּזוֹ אַחַר זוֹ מֵהַתִּקְרָה. הָיִיתִי בָּטוּחַ שֶׁהַבִּנְיָן קוֹרֵס לְנֶגֶד עֵינַי. נִצְמַדְתִּי לַדֶּלֶת בְּכָל כּוֹחִי וְהֵגַנְתִּי עַל רֹאשִׁי בְּיָדַי כְּשֶׁכָּל גּוּפִי רוֹעֵד. אַחֲרֵי כַּמָּה רְגָעִים שָׁכַךְ הָרַעַשׁ וְהֵעַזְתִּי לָזוּז וְלִבְחֹן אֶת הֶקֵּף הַנְּזָקִים. אָז קָלַטְתִּי שֶׁמְּדֻבָּר רַק בַּתִּקְרָה וְהַבַּיִת עֲדַיִן עוֹמֵד. רָצִיתִי לָלֶכֶת לַחַלּוֹן כְּדֵי לְבַקֵּשׁ עֶזְרָה, אַךְ לֹא הִצְלַחְתִּי לַעֲשׂוֹת זֹאת, גּוּשׁ גֶּבֶס עֲנָק וְכָבֵד חָסַם אֶת דַּרְכִּי. הִתְחַלְתִּי לְפוֹרֵר אֶת הַגֶּבֶס בְּאִטִּיּוּת חֵלֶק אַחַר חֵלֶק כְּדֵי שֶׁאוּכַל לְהוֹצִיא אֶת הָרֹאשׁ הַחוּצָה מִתּוֹךְ הַשְּׁבָרִים וּלְהַתְחִיל לִנְשֹׁם אֲוִיר נָקִי לְלֹא אֲבַק הַגֶּבֶס.

הִשְׁתַּעַלְתִּי בְּמֶשֶׁךְ דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת וְהִתְקַשֵּׁיתִי לִנְשֹׁם, אֲבָל לַמְרוֹת הַקֹּשִׁי הִצְלַחְתִּי לְפוֹרֵר בְּכָל פַּעַם עוֹד חֲתִיכָה מֵהַגֶּבֶס עַד שֶׁהִצְלַחְתִּי לְהִשְׁתַּחֵל הַחוּצָה, רַק כְּדֵי לְגַלּוֹת שֶׁהַמַּעֲבָר לְכִוּוּן הַיְּצִיאָה חָסוּם עִם בַּרְזִלִּים וּבְלוֹקִים שֶׁנָּפְלוּ מֵהַתִּקְרָה. הָיִיתִי בְּקוֹמָה שְׁנִיָּה מוּל חַלּוֹן עֲנָק שֶׁפּוֹנֶה לַאֲחוֹרֵי הַשְּׁכוּנָה, אוֹ לְיֶתֶר דִּיּוּק לַיַּעַר שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַשְּׁכוּנָה, וְהַגֹּבַהּ עַד לְמַטָּה הוּא יוֹתֵר מִשְּׁמוֹנָה מֶטְרִים.

לֹא יָכֹלְתִּי לָזוּז מֵהַמָּקוֹם שֶׁלִּי, בְּקֹשִׁי נָשַׁמְתִּי. עָמַדְתִּי לְיַד הַחַלּוֹן וְהִתְחַלְתִּי לִזְרֹק שִׁבְרֵי אֲבָנִים וְגֶבֶס לְעֵבֶר הֶחָצֵר. קִוִּיתִי בְּכָל לִבִּי שֶׁאֲנָשִׁים שֶׁיִּשְׁמְעוּ אֶת הָאֲבָנִים הַנּוֹפְלוֹת יָבוֹאוּ לִבְדֹּק מָה קוֹרֶה וִיאַתְּרוּ אוֹתִי. וְאָכֵן, לְאַחַר חֲצִי שָׁעָה שֶׁל זְרִיקַת בַּרְזְלִים, בְּלוֹקִים וַחֲתִיכוֹת גֶּבֶס. נִכְנְסוּ לֶחָצֵר שְׁנֵי אֲנָשִׁים וְצָעֲקוּ: "מָה קוֹרֶה כָּאן? מִי מֵעִיף כָּאן דְּבָרִים לֶחָצֵר לְמַטָּה?"

"אֲנִי, נִתְקַעְתִּי כָּאן לְמַעְלָה. הַתִּקְרָה כָּאן קָרְסָה וַאֲנִי לָכוּד לְלֹא יְכֹלֶת לָצֵאת!" צָעַקְתִּי מִלְּמַעְלָה בִּמְלוֹא הַגָּרוֹן. הֵם הֵבִינוּ בַּמֶּה מְדֻבָּר וְהִזְמִינוּ בִּמְהִירוּת אֶת כּוֹחוֹת הַחִלּוּץ וְהַהַצָּלָה. רַק אַחֲרֵי חֲצִי שָׁעָה נוֹסֶפֶת הִצְלִיחוּ לוֹחֲמֵי הָאֵשׁ לְחַלֵּץ אוֹתִי מִשָּׁם. אַמְבּוּלַנְס לִָקַח אוֹתִי לִבְדִיקוֹת בְּבֵית הַחוֹלִים.

הוֹרַי הִגִּיעוּ מְבֹהָלִים לַחֲדַר הַמִּיּוּן. "אֵיזֶה נֵס, בָּרוּךְ הַשֵּׁם שֶׁלֹּא קָרָה לְךָ שׁוּם דָּבָר!" אָמַר אַבָּא בְּהִתְרַגְּשׁוּת לְאַחַר שֶׁרָאָה אוֹתִי שָׁלֵם, לְמַעֵט כַּמָּה חֲבָטוֹת יְבֵשׁוֹת וּשְׂרִיטוֹת.

אֶת הַלֶּקַח שֶׁלִּי לָמַדְתִּי, וְחָשׁוּב לִי לְשַׁתֵּף אֶתְכֶם בַּלֶּקַח הַזֶּה: לֹא מִסְתּוֹבְבִים בְּשׁוּם אֹפֶן בִּמְקוֹמוֹת מְסֻכָּנִים, לְעוֹלָם אַתֶּם לֹא יְכוֹלִים לָדַעַת מָה עָלוּל לִקְרוֹת…

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

סיפור צעיר

רב קו אנונימי

סיפור צעיר

הלם קרב

סיפור צעיר

העסקה שלא התבצעה

סיפור צעיר

מדרון חלקלק

סיפור צעיר

אש יוקדת

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'