הסטנדאפיסט

בַּשְּׁכוּנָה שֶׁאֲנִי גָּר בָּהּ, יֵשׁ מִסְעָדָה. הִיא לֹא כָּל כָּךְ מְפֻרְסֶמֶת, אֲבָל יוֹם אֶחָד עָלָה רַעְיוֹן שִׁוּוּקִי בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל הַבְּעָלִים: הוּא הֵקִים בָּמָה מְיֻחֶדֶת בַּמִּסְעָדָה וְכָל מִי שֶׁרָצָה (וְהָיָה מַסְפִּיק רְצִינִי) הָיָה יָכוֹל לַעֲלוֹת עָלֶיהָ וּלְהוֹפִיעַ, זֶה לֹא עָלָה לוֹ כֶּסֶף. וּלְהֵפֶךְ, הוּא יוּכַל לְהַרְוִיחַ מִזֶּה כֶּסֶף, תָּלוּי בְּכַמּוּת הַתֶּשֶׁר שֶׁהַסּוֹעֲדִים יִתְּנוּ לוֹ. וְכַמּוּבָן – הַבְּעָלִים מַרְוִיחַ בְּהֶתְאֵם, בָּרֶגַע שֶׁגְּדֵלָה כַּמּוּת הַסּוֹעֲדִים.
"לֵךְ לְשָׁם, מוֹטִי" אָמַר טוּבְיָה חֲבֵרִי הַוָּתִיק. "עִם בְּדִיחוֹת כְּמוֹ שֶׁלְּךָ, אֲנָשִׁים יִתְגַּלְגְּלוּ מִצְּחוֹק וְיִפְּלוּ מֵהַכִּסְאוֹת", "נִשְׁמָע בֶּאֱמֶת מְעֻלֶּה, אֲבָל לָמָּה שֶׁזֶּה יִקְרֶה?", הָיִיתִי קְצָת סְקֶפְּטִי, אֲבָל טוּבְיָה לֹא הִרְפָּה, "אִם לֹא תְּנַסֶּה, אֵיךְ תֵּדַע שֶׁזֶּה לֹא יַצְלִיחַ?"
רַק בִּשְׁבִיל טוּבְיָה הֶחְלַטְתִּי לְנַסּוֹת, וּמִלֵּאתִי אֶת בַּקָּשַׁת הַהוֹפָעָה בַּמִּסְעָדָה. קְצָת הִסַּסְתִּי כְּשֶׁכָּתַבְתִּי שֶׁאֲנִי רַק בֶּן אַרְבַּע עֶשְׂרֵה. נִרְאֶה לִי שֶׁאֲנִי הָאָמָּן הֲכִי צָעִיר שֶׁהָיָה שָׁם.
"מוֹטִי?", שָׁמַעְתִּי קוֹל מְבֻגָּר בְּשִׂיחַת טֵלֵפוֹן שֶׁקִּבַּלְתִּי לְאַחַר כַּמָּה יָמִים, "כֵּן?" עָנִיתִי בְּסַקְרָנוּת, "רָצִינוּ לִשְׁאֹל אִם תּוּכַל לְהוֹפִיעַ בְּיוֹם שֵׁנִי הַקָּרוֹב בְּשָׁעָה שֵׁשׁ בָּעֶרֶב בַּ'בָּמָה הַפְּתוּחָה', בַּמִּסְעָדָה שֶׁלָּנוּ".
לְרֶגַע רָצִיתִי לִצְרֹחַ מֵהִתְרַגְּשׁוּת, אֲבָל נִסִּיתִי לְהִשָּׁאֵר מִקְצוֹעִי, "תֵּן לִי שְׁנִיָּה לִבְדֹּק", אָמַרְתִּי וּמִהַרְתִּי לְדַפְדֵּף בַּסֵּפֶר שֶׁהָיָה עַל הַשֻּׁלְחָן, רָצִיתִי שֶׁהוּא יַחֲשֹׁב שֶׁאֲנִי אָדָם רְצִינִי וְעָסוּק, "כֵּן, אֲנִי אוּכַל לְהַגִּיעַ…" וְכָכָה נִקְבְּעָה לִי הַהוֹפָעָה הָרִאשׁוֹנָה.
"אַתָּה לֹא מִתְכּוֹנֵן לַמּוֹפָע?" טוּבְיָה שָׁאַל אוֹתִי כַּמָּה יָמִים לִפְנֵי הַהוֹפָעָה. "לֹא מַמָּשׁ", הֵשַׁבְתִּי בְּשַׁאֲנַנּוּת, "אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת רֹב הַבְּדִיחוֹת בְּעַל פֶּה, וְכָתַבְתִּי לְיֶתֶר בִּטָּחוֹן אֶת הַמַּצְחִיקוֹת בִּמְיֻחָד. נִרְאֶה לִי שֶׁהַהוֹפָעָה תִּהְיֶה מַמָּשׁ זוֹרֶמֶת וְקַלָּה".
אֲבָל הִיא לֹא הָיְתָה כָּזֹאת בִּכְלָל. נִתְקַלְתִּי בַּאֲנָשִׁים מְבֻגָּרִים, עִם פַּרְצוּפִים כָּל כָּךְ רְצִינִיִּים, כָּךְ שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי מְסַפֵּר בְּדִיחוֹת קֶרֶשׁ. הַהוֹפָעָה פָּשׁוּט הָיְתָה מְבָאֶסֶת. וְאָז הִתְחַלְתִּי 'לָרֶדֶת' עַל הַקָּהָל. "אֵיךְ קוֹרְאִים לְךָ?", פָּנִיתִי לְאֶחָד שֶׁיָּשַׁב שָׁם, "אָמִין", הוּא הֵשִׁיב לִי, "הֵיי", חִיַּכְתִּי, "זֶה לֹא אָמִין". פִּתְאוֹם, לָרִאשׁוֹנָה מֵאָז תְּחִלַּת הַמּוֹפָע, גַּל שֶׁל צְחוֹק שָׁטַף אֶת הַקָּהָל, וְאֶת הָעֶרֶב סִיַּמְתִּי כְּמוֹ מֶלֶךְ.
הָיָה רַק מִישֶׁהוּ אֶחָד שֶׁלֹּא צָחַק – טוּבְיָה. "תּוֹדֶה שֶׁזֶּה הָיָה מַצְחִיק", אָמַרְתִּי לוֹ לְאַחַר מִכֵּן, "אֲנִי מוֹדֶה, זֶה הָיָה מַצְחִיק, אֲבָל זֶה לֹא מוֹטִי שֶׁאֲנִי הִכַּרְתִּי" אָמַר בִּרְצִינוּת. "לְמָה אַתָּה מִתְכַּוֵּן?" שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ, "מוֹטִי שֶׁאֲנִי מַכִּיר לֹא פּוֹגֵעַ בַּאֲנָשִׁים, גַּם אִם זֶה יָכוֹל לִגְרֹם לוֹ לִהְיוֹת 'הֲכִי מַצְחִיק בָּאָרֶץ' זֹאת דַּעְתִּי", הוּא שָׁתַק וְנֶעֱלַם בֵּין הָרְחוֹבוֹת.
נִצַּבְתִּי בִּפְנֵי הַחְלָטָה לֹא קַלָּה. "אַתָּה יָכוֹל לְשַׂמֵּחַ אֲנָשִׁים גַּם מִבְּלִי לִפְגֹּעַ בָּהֶם, וַאֲפִלּוּ בַּעֲקִיפִין", אָמַר לִי אַבָּא שֶׁלִּי. "זֹאת בֶּאֱמֶת הַחְלָטָה לֹא קַלָּה, וְיֶשְׁנָם אָמָּנִים שֶׁזֶּה מָה שֶׁהֵם עוֹשִׂים, אֲבָל זֶה לֹא אוֹמֵר שֶׁאַתָּה חַיָּב לִנְהֹג כְּמוֹתָם", הִנְהַנְתִּי בְּהַסְכָּמָה. בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁבוּעַ שֶׁחָלַף הִתְחַבַּטְתִּי בַּשְּׁאֵלָה הַזֹּאת, אֲבָל לִקְרַאת יוֹם שֵׁנִי הָיָה בָּרוּר לִי לְלֹא סָפֵק בְּמָה אֲנִי אֶבְחַר.
"עֶרֶב טוֹב", אָמַרְתִּי כְּשֶׁעָלִיתִי לַבָּמָה, גַּל שֶׁל מְחִיאוֹת כַּפַּיִם סוֹעֲרוֹת קִדֵּם אֶת פָּנַי. "הָעֶרֶב", הִפְתַּעְתִּי אֶת כֻּלָּם, "הָעֶרֶב כֻּלָּנוּ נִצְחַק מִבְּלִי לִפְגֹּעַ בַּאֲנָשִׁים אֲחֵרִים וּמִבְּלִי לוֹמַר מִלִּים לֹא נְאוֹתוֹת". בָּאוּלָם הִשְׂתָּרֵר שֶׁקֶט רוֹעֵם. הָיִיתִי מוּכָן לָרֶדֶת מֵהַבָּמָה, קְצָת מְבֹאָס אַךְ אֵיתָן בְּהַחְלָטָתִי, אַךְ אָז הֻפְתַּעְתִּי: גַּל שֶׁל מְחִיאוֹת כַּפַּיִם נוֹסָף עָבַר בַּקָּהָל, מְחִיאוֹת כַּפַּיִם שֶׁהִגִּיעוּ מִתּוֹךְ הַעֲרָכָה.