הפתעה מבריקה

שָׁבוּעַ לִפְנֵי לֵיל הַסֵּדֶר הִתְבַּשַּׂרְתִּי בַּבְּשׂוֹרָה הַיָּפָה מִכֹּל: נוֹלַד לִי אָח קָטָן. אֲנִי, שָׁלֵו בֶּן הַשְּׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה, כְּבָר לֹא בֵּן יָחִיד. כַּמּוּבָן רָצִיתִי מִיָּד לָלֶכֶת לְבַקֵּר אֶת אִמָּא וְהָאָח הֶחָדָשׁ, אֲבָל שְׁעוֹת הַבִּקּוּר הִסְתַּיְּמוּ מִזְּמַן. רָטַנְתִּי לְעַצְמִי: לָמָּה אִי אֶפְשָׁר לְהַפְעִיל אֵיזוֹ פְּרוֹטֶקְצִיָּה, לֹא בְּכָל יוֹם נוֹלָד לְךָ אָח! כַּעֲבֹר זְמַן מָה הִשְׁלַמְתִּי עִם הַגְּזֵרָה וְרָצִיתִי לְהַפְתִּיעַ אֶת הַהוֹרִים שֶׁלִּי. חָשַׁבְתִּי מָה בֶּאֱמֶת יְשַׂמֵּחַ אוֹתָם, נִזְכַּרְתִּי שֶׁאוֹטוֹטוֹ לֵיל הַסֵּדֶר. הַבַּיִת עֲדַיִן לֹא מוּכָן. הַמִּטְבָּח לֹא הֻכְשַׁר, לֹא עָשִׂינוּ 'שְׁטִיפָה גְּדוֹלָה' וְהָיוּ עוֹד כַּמָּה דְּבָרִים קְרִיטִיִּים שֶׁעוֹשִׂים לְאַחַר מִכֵּן כְּמוֹ לְהוֹרִיד אֶת כְּלֵי הַפֶּסַח, לְאַבְזֵר אֶת הַבַּיִת וְהַמְּקָרֵר בְּמוּצְרֵי מַאֲכָל כְּשֵׁרִים.
הֶחְלַטְתִּי לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה. בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם מְבִינִים. לְהָכִין הַכֹּל 'פִיקְס' כָּךְ שֶׁכְּשֶׁאִמָּא תַּחֲזֹר – הִיא תּוּכַל לְהִתְפַּנֵּק עִם הַתִּינוֹק הֶחָדָשׁ לְלֹא כָּל עֹל בְּמַטְּלוֹת הַבַּיִת.
הָלַכְתִּי לְמִרְפֶּסֶת הַשֵּׁרוּת, שָׁם מְאֻכְסָנִים כָּל חָמְרֵי הַנִּקָּיוֹן שֶׁלָּנוּ. וּכְדַאי שֶׁתֵּדְעוּ: אֵין לִי שֶׁמֶץ שֶׁל הֲבָנָה בְּחָמְרֵי נִקָּיוֹן, וְלֹא מַסְפִּיק יָדַעְתִּי כַּמָּה מְסֻכָּנִים הֵם עֲשׂוּיִים לִהְיוֹת. יָדַעְתִּי שֶׁאִמָּא נִזְהֶרֶת לֹא לְעַרְבֵּב חָמְרֵי נִקָּיוֹן יַחַד, חָשַׁבְתִּי שֶׁהִיא סְתָם מַקְפִּידָה עַל כָּךְ יוֹתֵר מִדַּי.
לֹא הֶעֱסַקְתִּי אֶת עַצְמִי בְּזוּטוֹת כְּגוֹן אֵלּוּ. לָקַחְתִּי אֵקוֹנוֹמִיקָה וְעוֹד כַּמָּה תַּכְשִׁירֵי נִקּוּי מִן הַסּוּג הַזֶּה שֶׁמָּצָאתִי בַּאֲרוֹן חָמְרֵי הַנִּקּוּי, וְשָׁפַכְתִּי אוֹתָם זֶה עַל גַּבֵּי זֶה בִּקְעָרָה גְּדוֹלָה. קוֹל תְּסִיסָה חָזָק נִשְׁמַע, אֵדִים הֵחֵלּוּ לְהִתַּמֵּר מֵעָלַי, לֹא יָדַעְתִּי שֶׁזֶּה מֵעִיד עַל סַכָּנָה כָּלְשֶׁהִי. חָשַׁבְתִּי לְתֻמִּי: 'אֵיזֶה יֹפִי! אִם כָּכָה הַחֹמֶר תּוֹסֵס הוּא בֶּטַח יְכַלֶּה מַהֵר אֶת כָּל הַלִּכְלוּךְ שֶׁנִּדְבַּק לָרִצְפָּה' בְּלִי לַחֲשֹׁב יוֹתֵר מִדַּי, הִכְנַסְתִּי אֶת הַיָּד עִם הַסְּמַרְטוּט (עוֹד מִשְׁגֶּה חָמוּר: בְּלִי כְּפָפוֹת), הִסְפַּגְתִּי אוֹתוֹ בַּחֹמֶר הַצִּבְעוֹנִי וְהַתּוֹסֵס, וְ… צָרַחְתִּי.
הַיָּד שֶׁלִּי, שֶׁלֹּא הָיָה בָּהּ שׁוּם דָּבָר יוֹצֵא דֹּפֶן כַּמָּה רְגָעִים קֹדֶם לָכֵן – בָּעֲרָה בִּכְאֵב אָיֹם שֶׁאֵין לִי דֶּרֶךְ לְתָאֵר אוֹתוֹ. כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ שׁוֹפֵךְ מַיִם רוֹתְחִים מִקֻּמְקוּם רוֹתֵחַ הַיְשֵׁר עַל הַיָּד, וּמוֹסִיף לָזֶה חֲרִיפוּת צוֹרֶבֶת. הוֹצֵאתִי אֶת הַיָּד מַהֵר, כַּמּוּבָן, הִבַּטְתִּי בָּהּ, הִפְסַקְתִּי לְרֶגַע לִצְרֹחַ וְאָז צָרַחְתִּי צְרָחָה כָּזוֹ, שֶׁבַּחַיִּים לֹא חָשַׁבְתִּי שֶׁיְּכוֹלָה לָצֵאת מִמֵּיתְרֵי גְּרוֹנִי הַסְּטַנְדַּרְטִי לְגַמְרֵי.
"וַוַאאהָה" וְאָז שׁוּב "וַוַאאהָה," כִּי הַיָּד שֶׁלִּי נֶעֶשְׂתָה אֲדֻמָּה וּמְלֵאַת בּוּעוֹת כְּמוֹ שֶׁמְּצַיְּרִים אֶת הַמִּצְרִים בְּמַכַּת שְׁחִין. רַצְתִּי לַבֶּרֶז, הִכְנַסְתִּי אֶת הַיָּד תַּחַת זֶרֶם קַר, וְרָעַדְתִּי מִפַּחַד וּמִכְּאֵב גַּם יַחַד.
דְּפִיקוֹת חֲזָקוֹת נִשְׁמְעוּ עַל הַדֶּלֶת, אַחַר כָּךְ הִיא נִפְתְּחָה וְרֹאשׁוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן מוֹרְדִי הֵצִיץ בַּפֶּתַח, "הַכֹּל בְּסֵדֶר, שָׁלֵו?" כְּשֶׁרָאָה אוֹתִי הֵבִין שֶׁלֹּא. כְּלוּם לֹא בְּסֵדֶר. הוּא הִגִּיעַ, בָּחַן אֶת הַיָּד, בָּחַן אֶת הַקְּעָרָה שֶׁעֲדַיִן תָּסְסָה וְהֶעֶלְתָה אֵדִים חֲרִיפִים, תָּפַס בְּיָדִי הַשְּׁנִיָּה, וּפָקַד: לְמִיּוּן. עַכְשָׁו.
נִגְרַרְתִּי אַחֲרָיו בַּמַּדְרֵגוֹת, לֹא מַצְלִיחַ לִכְלֹא אֶת צְרָחוֹת הַכְּאֵב. הוּא לֹא בָּדַק שֶׁחָגַרְתִּי אֲפִלּוּ כְּמִנְהָגוֹ, סָחַט אֶת הַדַּוְשָׁה וְדָהַר לְכִוּוּן בֵּית הַחוֹלִים. בַּשָּׁלָב הַזֶּה כְּבָר הָיִיתִי דֵּי מְעֻרְפָּל, שָׁמַעְתִּי בִּמְעֻמְעָם אֶת מוֹרְדִי מַזְעִיק אֶת אַבָּא לְמִיּוּן. כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לְמִיּוּן כְּבָר לֹא זָכַרְתִּי דָּבָר.
כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי מֵעֶלְפוֹנִי גִּלִּיתִי פָּנִים לֹא מֻכָּרוֹת סָמוּךְ מְאֹד אֵלַי, וּמִישֶׁהוּ נוֹסָף נוֹגֵעַ בְּכַף יָדִי הַצּוֹרֶבֶת. נִסִּיתִי לְהַסְבִּיר לָהֶם מָה קָרָה. לֹא הִצְלַחְתִּי. בְּחִילוֹת אֲיֻמּוֹת תָּקְפוּ אוֹתִי.
בְּקִצּוּר, לְאַחַר בְּחִינָה קְצָרָה שֶׁל הַמְּצִיאוּת הֵם קָבְעוּ כִּי עִרְבַּבְתִּי חֳמָרִים מְסֻכָּנִים מְאֹד שֶׁנּוֹגְדִים זֶה אֶת זֶה וְיָצַרְתִּי חֹמֶר חָדָשׁ, רָעִיל וְקַטְלָנִי, שֶׁאִלּוּ הָיִיתִי שׁוֹאֵף מִמֶּנּוּ עוֹד, יָכוֹל הָיָה לְהִגָּרֵם לָרֵאוֹת שֶׁלִּי נֶזֶק לִצְמִיתוּת.
שָׁכַבְתִּי בַּמַּחְלָקָה הַפְּנִימִית, תָּשׁוּשׁ וּמָלֵא רַחֲמִים עַצְמִיִּים: בּוֹדֵד, אִמָּא שֶׁלִּי לֹא לְצִדִּי, אַף אֶחָד לֹא מִתְעַנְיֵן בִּי, לֹא רָאִיתִי אֲפִלּוּ אֶת אָחִי הַיָּחִיד. כָּל מִינֵי מַחְשָׁבוֹת מַחְלִישׁוֹת כָּאֵלֶּה. פִּתְאוֹם הוּסַט הַוִּילוֹן וּפָנִים מֻכָּרוֹת הֵצִיצוּ פְּנִימָה. אִמָּא. חִוֶּרֶת יוֹתֵר מֵהָרָגִיל, חַלָּשָׁה וַעֲיֵפָה, אֲבָל אוֹר וּדְאָגָה קָרְנוּ מֵעֵינֶיהָ בְּעִרְבּוּבְיָה מוּזָרָה. "שָׁלֵו!" אָמְרָה וְדִמְעָה נָצְצָה בִּקְצֵה עֵינָהּ, "אַל תַּעֲשֶׂה לִי יוֹתֵר אַף פַּעַם הַפְתָּעוֹת 'מַבְרִיקוֹת' כָּאֵלֶּה, בְּסֵדֶר? וְאִם תִּהְיֶה יֶלֶד מַמָּשׁ טוֹב, תָּבוֹא לַמַּחְלָקָה עוֹד מְעַט וְאַרְאֶה לְךָ אֶת הָאָח הֶחָדָשׁ…"