הצגה מבוימת

סיפור צעיר

"אֲנִי אוֹמֶרֶת לָכֶם שֶׁזֹּאת הַהִזְדַּמְּנוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁלָּהּ!" נִשְׁמַע הַקּוֹל שֶׁדִּבֵּר תָּמִיד בִּקְשִׁיחוּת וְנִשְׁמַע מִמֶּנּוּ חִיּוּךְ קַל. "הִיא פְּאֵר בֵּית סִפְרֵנוּ, מֻכְשֶׁרֶת מְאוֹד, כְּפִי שֶׁכֻּלְּכֶן יוֹדְעוֹת. נָתְנוּ לָהּ מִדַּי הַרְבֵּה תַּפְקִידִים הַשָּׁנָה…" אֶתְנַחְתָּא קַלָּה. "אֲנִי לֹא חוֹשֶׁבֶת שֶׁרָאוּי לָתֵת לָהּ גַּם אֶת הַתַּפְקִיד הָרָאשִׁי בַּהַצָּגָה הַגְּדוֹלָה הַזּוֹ. זֶה לֹא הוֹגֵן!"

מִלְמוּלֵי מְחָאָה סְפּוֹנְטָנִיִּים נִשְׁמְעוּ בְּאַחַת, מִכִּוּוּן הַמּוֹרוֹת שֶׁהָיוּ מִסָּבִיב הַשֻּׁלְחָן. "הִיא הַשַּׂחְקָנִית הֲכִי טוֹבָה שֶׁלָּנוּ!" "זוֹ הֲפָקָה שֶׁל פַּעַם בְּחָמֵשׁ שָׁנִים!" "אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה, הַמְּנַהֶלֶת. אִם הִיא לֹא מַצִּיגָה, אֵין הַצָּגָה עַל רָמָה…"

"הִנֵּה!" אוֹמֶרֶת שׁוּב הַמְּנַהֶלֶת בַּעֲלַת הַקּוֹל הַקָּשׁוּחַ. "הַתְּגוּבוֹת שֶׁלָּכֶן רַק מוֹכִיחוֹת לִי כִּי אָכֵן צָדַקְתִּי בְּהַשְׁעָרָתִי. הִיא לֹא תְּקַבֵּל אֶת הַתַּפְקִיד הָרָאשִׁי, אוּלָם אַף אַחַת אַחֶרֶת לֹא תְּקַבֵּל אוֹתוֹ בֵּינְתַיִם, עַד שֶׁהִיא תָּבוֹא לְבַקֵּשׁ…"

שְׁתִיקַת הַפְתָּעָה הִשְׂתָּרְרָה. לְאַחַר מִכֵּן מוֹרֶה אַמִּיצָה שָׁאֲלָה: "מַדּוּעַ, הַמְּנַהֶלֶת? מָה יִתֵּן לָךְ אִם הִיא תָּבוֹא לְבַקֵּשׁ מֵעַצְמָהּ?"

"זֶה יִתֵּן לָנוּ, אֶת הַגֻּשְׁפַּנְקָא לָתֵת לָהּ אֶת הַתַּפְקִיד הַנֶּחְשָׁק בְּיוֹתֵר. כְּשֶׁהִיא בָּאָה לְבַקֵּשׁ, זֶה מְשַׁנֶּה אֶת פְּנֵי הַתְּמוּנָה!"

חֵלֶק מִנְּשׁוֹת הַצֶּוֶת הִסְכִּימוּ עִם הַהַחְלָטָה, חֶלְקָן הֵרִימוּ גַּבָּהּ וּפִקְפְּקוּ לְגַמְרֵי בִּתְבוּנָתָהּ, אַךְ הַהַחְלָטָה הֻכְרְעָה בְּיָדֶיהָ הַמְּנֻסּוֹת שֶׁל הַמְּנַהֶלֶת, וּלְאַף אַחַת לֹא הָיָה עוֹד מָה לְהוֹסִיף מֵעֵבֶר לַהַחְלָטָה הַבְּרוּרָה.

"רַק רֶגַע אֶחָד!" בִּקְּשָׁה הַמְּנַהֶלֶת. "אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת שֶׁהַהַחְלָטָה הָאַחֲרוֹנָה יַחַד עִם הַשִּׁקּוּלִים שֶׁמֵּאֲחוֹרֶיהָ יִוָּתְרוּ כָּאן, בֵּין כָּתְלֵי הַחֶדֶר הַזֶּה, וְלֹא יַעַבְרוּ הָלְאָה בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן!"

בֵּינְתַיִם יָשְׁבָה בְּחַדְרָה יְהוּדִית כֹּהֵן, הַשַּׂחְקָנִית הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר בְּתוֹלְדוֹת בֵּית הַסֵּפֶר, וְדִמְיְנָה אֶת עַצְמָהּ צוֹעֶדֶת עַל הַבָּמָה, מוּאֶרֶת בְּאוֹרוֹת אֲדַמְדַּמִּים וּמְשַׂחֶקֶת אֶת מִשְׂחַק חַיֶּיהָ. לֹא יָדְעָה אֵיזֶה הֶלֶם מְצַפֶּה לָהּ וּלְבֵית הַסֵּפֶר כֻּלּוֹ מָחָר עִם שַׁחַר, בְּעֵת הַכְרָזַת הַתַּפְקִידִים.

יְהוּדִית כֹּהֵן הִיא אֲנִי, אִם לֹא הֵבַנְתֶּם. וּבְקֹשִׁי הִצְלַחְתִּי לִישֹׁן בַּלַּיְלָה, בַּחֲלוֹמוֹתַי רִחֲפוּ תַּפְקִידִים רָאשִׁיִּים, תַּפְאוּרוֹת וְתִלְבּוֹשׁוֹת אוֹתֶנְטִיּוֹת. בַּבֹּקֶר, עוֹד לִפְנֵי שֶׁהַשָּׁעוֹן הַמְּעוֹרֵר הֵחֵל בְּצִרְצוּרָיו הַבִּלְתִּי נִלְאִים, כְּבָר הָיִיתִי לְבוּשָׁה וּמְסֹרֶקֶת, שׁוֹתָה כּוֹס שׁוֹקוֹ וּמַמְתִּינָה, כַּמּוּבָן, לְשָׁעָה רֶבַע לִשְׁמוֹנָה.

כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי לַכִּתָּה הַבָּנוֹת שֶׁכְּבָר הָיוּ בָּהּ הִתְוַכְּחוּ בְּקוֹלוֹת רוֹעֲמִים מִי תְּקַבֵּל אֵיזֶה תַּפְקִיד. עַל הַתַּפְקִיד הָרָאשִׁי לֹא הָיוּ חִלּוּקֵי דֵּעוֹת. כֻּלָּן יָדְעוּ שֶׁאֲנִי אֲקַבֵּל אוֹתוֹ.

כְּשֶׁהַמְּאַמֶּנֶת אָסְפָה אֶת כֻּלָּן לָאוּלָם, סָבְבָה אוֹתִי עֲדַת חֲבֵרוֹת נִרְגֶּשֶׁת, הִתְיַשַּׁבְנוּ כֻּלָּנוּ בַּשּׁוּרוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת כְּשֶׁחַבְרוֹתַי אוֹמְרוֹת: "בָּנוֹת, פַּנּוּ דֶּרֶךְ לְסוֹפְיָה!" (סוֹפְיָה הָיְתָה הַגִּבּוֹרָה הָרָאשִׁית בְּסִפּוּר הַהַצָּגָה…)

הַמְּאַמֶּנֶת לָקְחָה אֶת הָרַמְקוֹל, נָשְׂאָה נְאוּם קָצָר עַל כָּךְ שֶׁתַּפְקִידִים בַּהַצָּגָה הֵם לֹא כָּל הָעוֹלָם, וְיִהְיוּ לָכֵן עוֹד הִזְדַּמְּנוּיוֹת, וְעוֹד כָּל מִינֵי נִחוּמִים שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ לְאָזְנַי כִּי אֲנִי הָיִיתִי בְּטוּחָה שֶׁאֶבָּחֵר. וְלֹא סְתָם בְּטוּחָה. אֶלָּא שֶׁאֶבָּחֵר לַתַּפְקִיד הָרָאשִׁי – לִהְיוֹת סוֹפְיָה וְלֹא פָּחוֹת מִזֶּה.

וְאָז הִיא אָמְרָה: "אֲנִי מַתְחִילָה לְהַקְרִיא אֶת הַשֵּׁמוֹת שֶׁל הַמַּצִּיגוֹת עַל פִּי הָאָלֶף-בֵּית. אַיָּלָה אוּרִיאֵל תַּצִּיג לָנוּ אֶת הַמְּשָׁרֶתֶת הַזְּקֵנָה…" רַעַם שֶׁל מְחִיאוֹת כַּפַּיִם הִרְעִיד אֶת הָאוּלָם. "בַּתְיָה אַהֲרוֹנוֹב תַּצִּיג אֶת רוֹעַת הָאֲוָזוֹת…" וְעוֹד רַעַם. מָחָאתִי גַּם אֲנִי כַּפַּיִם, רָצִיתִי שֶׁהִיא תְּמַהֵר, רָצִיתִי לִשְׁמֹעַ כְּבָר אֶת הַשֵּׁם שֶׁלִּי: יְהוּדִית כֹּהֵן תַּצִּיג אֶת סוֹפְיָה, הַתַּפְקִיד הָרָאשִׁי…

אֲבָל לֹא שָׁמַעְתִּי אֶת הַמִּשְׁפָּט הַזֶּה מִפִּיהָ שֶׁל הַמְּאַמֶּנֶת בְּאוֹתוֹ יוֹם. הֵן פָּשׁוּט דִּלְגוּ עָלַי וְעַל הַתַּפְקִיד הָרָאשִׁי. בַּתְּחִלָּה חָשַׁבְתִּי שֶׁאוּלַי הֵן רוֹצוֹת לִשְׁמֹר אֶת גֻּלַּת הַכּוֹתֶרֶת לַסּוֹף. אֲבָל גַּם בַּסּוֹף הִתְבַּדֵּיתִי. הַמְּאַמֶּנֶת קִפְּלָה אֶת הַדַּף, וּבִקְּשָׁהּ מִכָּל הַבָּנוֹת הַנִּבְחָרוֹת לְהִשָּׁאֵר בָּאוּלָם.

"רֶגַע!" צָעֲקוּ כַּמָּה חֲבֵרוֹת. "לֹא אֲמַרְתֶּן שֶׁיְּהוּדִית כֹּהֵן תִּהְיֶה סוֹפְיָה!"

הַמְּאַמֶּנֶת הֵעִיפָה מַבָּט לְעֶבְרִי וּלְעֵבֶר חַבְרוֹתַי וְאָמְרָה: "אֲנַחְנוּ לֹא יוֹדְעוֹת עֲדַיִן מִי תִּהְיֶה סוֹפְיָה…"

דְּמָמָה הִשְׂתָּרְרָה בְּאַחַת, יָכֹלְתִּי לִשְׁמֹעַ זִמְזוּם שֶׁל זְבוּב קָטָן הַמְּנַסֶּה לָצֵאת מֵהַחַלּוֹן הַסָּגוּר. לֹא אַלְאֶה אֶתְכֶם בְּכָל מָה שֶׁהָיָה. רַק אֹמַר שֶׁהָיָה זֶה יוֹם שָׁחֹר. חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה, הֵטַחְתִּי אֶת הַיַּלְקוּט וְהִתְנַפַּלְתִּי עַל מִטָּתִי בִּבְכִי. הַנּוֹרָא מִכֹּל הָיָה שֶׁהָיוּ בָּנוֹת שֶׁהִצְדִּיקוּ אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה. הֵן אָמְרוּ: "סוֹף סוֹף. בֶּאֱמֶת הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁיָּבִינוּ שֶׁלֹּא תָּמִיד יְהוּדִית כֹּהֵן צְרִיכָה לְכַכֵּב בְּכָל הַצָּגָה!"

נִסִּיתִי לַחֲשֹׁב לְמִי יִתְּנוּ אֶת הַתַּפְקִיד הַזֶּה בִּמְקוֹמִי וְלֹא מָצָאתִי אַף אַחַת. אֶת כָּל הַמַּצִּיגוֹת הַטּוֹבוֹת תָּפְסוּ לְתַפְקִידִים אֲחֵרִים. חַשְׁתִּי שֶׁמַּשֶּׁהוּ מִסְתַּתֵּר כָּאן. אֲבָל לֹא יָדַעְתִּי מַהוּ…

יוֹם לְמָחֳרָת לֹא הִגַּעְתִּי לְבֵית הַסֵּפֶר. אֶת הַתַּפְקִיד הָרָאשִׁי נָתְנוּ בַּסּוֹף לְמִישֶׁהִי שְׁקֵטָה וּבַיְשָׁנִית שֶׁהִצְלִיחָה בּוֹ מֵעַל וּמֵעֵבֶר לַמְּשֹׁעָר. וְאֶת הַשִּׂיחָה הַזֹּאת, שֶׁהִתְנַהֲלָה מֵאֲחוֹרֵי דְּלָתַיִם סְגוּרוֹת, צִטְּטָה הַמְּחַנֶּכֶת לְאִמִּי שֶׁשּׂוֹחֲחָה אִתָּהּ לְאַחַר אֵרוּעַ הַגְּמָר שֶׁל בֵּית הַסֵּפֶר…

"חֲבָל!" אָמְרָה הַמְּחַנֶּכֶת בִּכְאֵב: "הַתַּפְקִיד חִכָּה לָהּ, וְכֻלָּנוּ חִכִּינוּ לָהּ. הִיא הָיְתָה צְרִיכָה רַק לְבַקֵּשׁ אֶת הַתַּפְקִיד!" וְאָז נָפְלָה בְּמֹחִי תּוֹבָנָה מַדְהִימָה: בּוֹרֵא עוֹלָם מֵכִין לָנוּ אֵינְסְפוֹר דְּבָרִים עֲצוּמִים לְמַעְלָה. הוּא רַק מַמְתִּין שֶׁנְּבַקֵּשׁ. הַכֹּל מְחַכֶּה לָנוּ. הוּא רוֹצֶה שֶׁנִּזְכֹּר מֵהֵיכָן מַגִּיעַ הַטּוֹב הַזֶּה, וּנְבַקֵּשׁ.

בָּרֶגַע שֶׁנְּבַקֵּשׁ, הוּא כָּל יָכוֹל וְרַחוּם וְחַנּוּן וְיַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ שֶׁפַע שֶׁל טוֹב – אֲנַחְנוּ רַק צְרִיכִים לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְפַּלֵּל, וְכָל הַטּוֹב הַזֶּה יַגִּיעַ עֲבוּרֵנוּ…

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

סיפור צעיר

הנצחון האמיתי

סיפור צעיר

מתנת אמת

סיפור צעיר

גנב בחדר אחר

סיפור צעיר

רק נקודה

סיפור צעיר

נאמנות

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'