בהנהלת מרכז 'שלום לעם' החליטו להדפיס חולצות עם לוגו של הארגון, עבור ידידי הארגון פעילים ומתנדבים. אדון לוי התנדב לתרום את העלות של החולצות עבור הארגון, הוא ביקש הצעת מחיר וקיבל הצעת מחיר על סכום של 15 שקלים לחולצה, כפול 1,000 חולצות היה מדובר בעלות של 15,000 שקלים. משום מה, אדון לוי היה קצת עייף כאשר הוא קיבל את הצעת המחיר וכשעשה את החשבון הוא היה בטוח שמדובר ב1.5 לחולצה, כאשר הסכום הכולל עמד על אלף וחמש מאות שקלים. הוא שלח להנהלת 'שלום לעם' אישור על הדפסת החולצות, אלא שכשהגיעה החשבונית נדהם אדון לוי לגלות שהיא על 15,000 שקלים, הוא נזכר בחשבון המוטעה שערך והבין שהטעות היא שלו. הוא עדכן את ההנהלה בטעות שלו ואמר להם שהוא רוצה לשאול רב, האם עליו לשלם את עלות החולצות כמו שהבטיח אפילו שזה היה בטעות. מה לדעתכם פסק לו הרב?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'יורה דעה' סימן ר"י סעיף י"א במילים: 'האם חייב למזמין', וב'חושן משפט' סימן י"ד בדין: 'הוציא הוצאות על פיו'.
תשובה לשאלה "סוכה מתנפחת" (שאלה מס' 658)
תקציר השאלה השבועית: אבישי החליט השנה שנמאס לו מדפנות העץ והוא החליט לעשות סוכה מדפנות המתנפחים להשכרה שהיו בעסק שלו. הוא העמיד ארבעה מתנפחים כארבעה דפנות, שם עליהם קורות במבוק והקים סוכה מדפנות המתנפחים. באחד הימים כשישב לאכול בסוכה, אירע קצר חשמלי בכל האזור והאוויר החל לצאת מהמתנפחים. הדפנות החלו לקרוס אבל אבישי רצה להספיק ולאכול עוד לפני שהסכך קורס לו על הראש. האם אבישי יכול לאכול בסוכה בדקות הספורות שנשארו לו עד שהסכך יקרוס? או שמלכתחילה הסוכה הזאת לא נחשבת כ'סוכה העשויה לשבעה' והוא לא יצא בה ידי חובה?
תשובה בקצרה: הסוכה כשרה כל עוד היא יציבה ועומדת בצורה כזאת שאינה זזה מרוחות או כל דבר אחר, אבל ברגע שהחלה לקרוס היא פסולה.
תשובה בהרחבה: כדי לענות על שתי השאלות אנחנו צריכים לחלק את התשובה לשני חלקים. א') אדם שעושה דפנות מבלונים או מתנפחים שעומדים מאליהם. ב') דפנות שעשויות ממתנפחים שעומדים בכוח החשמל בלבד.
לגבי החלק הראשון ישנה מחלוקת בגמ' (תלמוד בבלי מסכת 'סוכה דף כ"ב) האם מחיצה מדבר שמלא באוויר נחשבת למחיצה ולהלכה נפסק שהיא נחשבת למחיצה, בתנאי שאינה מתנענעת ברוח מצויה אלא עומדת יציבה ובתנאי שהאוויר אינו יוצא כלל מהדופן. אבל לגבי החלק השני, של סוכה שדפנותיה עומדות מכוח החשמל בלבד. לכאורה יש לדמות זאת למקרה שמופיע בהלכה ('שולחן ערוך' סימן תר"ל סעיף י') לגבי אדם שמשתמש בבהמה כדופן לסוכה והוא צריך לקשור אותה כדי שלא תברח וגם לדאוג לה לאוכל ושתיה כדי שלא תמות ואז יישאר בלי דופן לסוכה, אז גם כאן יש לחשוש להפסקת חשמל שאז הדופן מפסיקה לתפקד ולא תהיה לו דופן לסוכה.
אבל ברגע שהסוכה החלה ליפול בגלל הפסקת החשמל, היא פסולה כמבואר שם ברמ"א סעיף א' שכל סוכה שאינה עומדת לשבעה ימים אינה נחשבת לסוכה והיא פסולה. וגם במקרה שלנו, ברגע שהחשמל הפסיק והסוכה אינה עומדת לשבעה היא פסולה ואם כן, ברגע שהאוויר החל לצאת מהמתנפחים הסוכה פסולה, אבל כל זמן שהם עומדים כראוי הסוכה כשרה.
