זמזום מכונת הקפה פיזר את ערפילי השינה האחרונים של דני. הוא לקח את כוס הקרטון הכחולה וגמע ממנה בלגימות קולניות, ולאחר מכן פנה לעבר חדר הישיבות, כדי לפגוש את העובד החדש אלי.
אלי מונה לתפקידו על ידי המנכ"ל האגדי מייקל דקל. דני קיבל את המינוי הכפוי בחשש-מה, אבל הפגישה הקצרה והתמציתית ביניהם פיזרה את חששותיו.
הפגישה עסקה בעיקר בנושא הפרויקט החדש – הקמת מערכת אבטחה לחברה ביטחונית סודית. במהלך הפגישה הוכיח אלי דבקות ונחישות ללמוד את רזי התפקיד ולבצע אותו בצורה הטובה ביותר. השניים סיכמו על תוכנית פעולה להמשך והגדירו משימות שונות להמשך טיפול.
החששות התעוררו שוב כאשר דני גילה שאלי מפגין התנהגות מוזרה. הוא יצא מישיבות חשובות בטיעונים שונים ומשונים, ומעולם לא השאיר את המחשב שלו על השולחן כשלא היה באזור. באחד הימים לכסן דני מבט לעבר צג המחשב ועינו קלטה הודעת מייל שכותרתה: "סיכום מעקב שבועי אחרי העובדים".
דני קבע פגישה עם המנכ"ל – מייקל דקל, כדי לדווח לו על התנהגותו המוזרה של אלי. בפגישה עצמה דחה מייקל מכל וכל את טענותיו, ואמר שככל הידוע לו ובהתאם לדו"חות שבידו אלי הוא עובד מוכשר ומצטיין. הוא אפילו רמז לדני שהוא יכול ללמוד מאלי את יכולות העמידה בדד-ליין שלו ואת תפוקת העבודה הגבוהה שלו.
לאחר שנתקל באוזן אטומה אצל הבוס, החליט דני לרדת בעצמו לשורש העניין. הוא הזמין את אלי למסעדה איטלקית חדשה ותכנן להכיר קצת יותר לעומק את העובד החדש. בערב, בעודם לועסים פיצת שף עבה ואוורירית, סיפר לו אלי אנקדוטה מעניינת, שמבחינת דני הייתה מעין פריצת דרך. הוא סיפר שאחיו עבד בחברה ולפני כשנה פוטר בבושת פנים על ידי המנכ"ל מייקל דקל. דני הבין שאלי מנסה לפגוע בחברה בגלל רגשות הטינה על פיטורי אחיו.
ביום שלמחרת התחיל דני לאסוף חומר על אלי. הוא בדק את ההיסטוריה שלו, ואפילו בירר לגבי ציוניו בעת לימודיו באוניברסיטה. הוא בירר עליו במקומות העבודה הקודמים שלו, ואסף כל שביב מידע אודותיו.
את כל החומר שאסף קטלג דני בקפדנות, וכשהגיע למסקנה שיש בידו מספיק חומר, קבע שוב פגישה עם מייקל דקל, בתחושה שהפעם הגיע מוכן.
בהגיע השעה היעודה נקש על דלתו של הביג בוס ונכנס פנימה מלווה בקלסר עב הכרס שהכין בעמל רב. להפתעתו הרבה לא רק מייקל היה בחדר – על אחד הכיסאות ישב מושא הפגישה, אלי, מחייך מאוזן לאוזן. דני התבלבל לרגע. הוא התיישב בכיסא הפנוי השני והניח את הקלסר הכבד על ברכיו.
מייקל תופף בעט שלו על השולחן ואמר: "ברכותיי דני, בשבועות האחרונים אלי עקב אחריך בקפידה, ועמדת במבחן. זוכר שאחיו של אלי פוטר לפני כשנה? לצורך כך נזקקתי למנכ"ל חדש ואמין. עברת את המבחן שלו, היית יסודי ונאמן, ועשית הכול למען שמירה על האינטרסים של החברה, מהיום הכיסא שלי עובר להיות הכיסא שלך!"
אלי הביט המום במייקל ובדני, הוא חשב מספר שניות ולבסוף השיב למייקל: "לא. אני לא מוכן לקבל את מינויו של דני למנכ"ל החברה. אם תתעקש, איאלץ לשקול את המשך דרכי המקצועית!"
מייקל הביט בו בעיניים חודרות ולאחר שניות ארוכות פלט אנחת רווחה. הוא הרים את שפופרת הטלפון שלו ואמר: "תיכנסו". הדלת נפתחה באחת, ושלושה בלשי משטרה נכנסו פנימה והניחו את ידיהם על כתפיו של אלי ההמום. "אתה עצור בניסיון לפגוע בחברה של מר דקל, בהדלפת מסמכים רגישים ובהפרת אמונים חמורה. יש לך זכות להתייעץ עם עורך דין, כל דבר שתגיד יוכל לשמש כנגדך במשפט", הודיעו לו תוך כדי קשירת ידיו באזיקים.
אלי הוצא מהחדר, ומייקל ודני נשארו לבדם בחדר. מייקל הביט בדני ההמום ואמר: "אני חייב לך הסברים. כשפנית אליי הבנתי מיד שאתה צודק, ושאלי הוא אח ממורמר, אך הייתי חייב לוודא שאתה לא חלק מהתוכנית שלו לפגוע בחברה. לכן הצעתי לך להיות חלק מהתוכנית שלו, לשמחתי גיליתי שהיושר הוא חלק ממך, התכונה הראשונה שאני דורש ממנכ"ל החברה, מזל טוב דני!"
***
שלמה המלך מלמד אותנו: "הולך בתֹם ילך בטח, ומעקש דרכיו ייוָדע" – יושרה, נאמנות ודבקות באמת הם ערכים שמובילים להצלחה והערכה. אם נפעל בתום לב ולמען טובת הכלל, מעשינו יובילו לתוצאות חיוביות עבורנו ועבור סביבתנו.