הַשְּׁכוּנָה הַיְּהוּדִית כֻּלָּהּ רָעֲשָׁה וְגָעֲשָׁה. הַבִּלְבּוּל הָיָה גָּדוֹל. אֶל רֹאשׁ הַקְּהִלָּה, רַב הַשְּׁכוּנָה, הִגִּיעַ מִכְתָּב וּבוֹ דְּרִישַׁת כֹּפֶר. "חָטַפְנוּ שְׁנֵי יְהוּדִים", הוֹדִיעוּ הַחוֹטְפִים בְּמִכְתָּבָם. "אִם בִּרְצוֹנְכֶם לְקַבֵּל אוֹתָם בַּחֲזָרָה חַיִּים וּשְׁלֵמִים, עֲלֵיכֶם לְהַעֲבִיר לָנוּ חֲצִי מִילְיוֹן דּוֹלָר בִּשְׁטָרוֹת בִּלְתִּי מְסֻמָּנִים בְּתוֹךְ שְׁבוּעַיִם. אִם לֹא נְקַבֵּל אֶת הַכֶּסֶף – שְׁנֵי הַחֲטוּפִים יָמוּתוּ!" אִיְּמוּ הַחוֹטְפִים בְּמִכְתָּבָם.
"חַיָּבִים לְהַצִּיל אוֹתָם!" אָמַר הָרַב, וּמִיָּד הִתְכּוֹנֵן לָצֵאת לַדֶּרֶךְ לְאִסּוּף הַכְּסָפִים. הוּא נִגַּשׁ אֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת, עָלָה עַל הַבִּימָה וְנָשָֹא דְּרָשָׁה בַּחֲשִׁיבוּת מִצְוַת פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים. "אַחִים יְקָרִים!" אָמַר בְּהִתְרַגְּשׁוּת. "הַחַיִּים שֶׁל שְׁנֵי הַיְּהוּדִים הָאֵלֶּה תְּלוּיִים בָּכֶם! אִם כָּל אֶחָד מִכֶּם יָרִים אֶת תְּרוּמָתוֹ לְמַעַן הַמַּטָּרָה הַנַּעֲלָה הַזֹּאת, נַצְלִיחַ לְהַצִּיל אוֹתָם. אֵין לָנוּ הַרְבֵּה זְמַן. הַחוֹטְפִים הִקְצִיבוּ שְׁבוּעַיִם לַהֲבָאַת הַכֹּפֶר. אָנָּא, אֶל תִּתְעַלְּמוּ מִמְּצוּקָתָם!" סִיֵּם הָרַב אֶת נְאוּמוֹ וְיָרַד מֵהַבִּימָה.
הוּא תִּכְנֵן לַעֲבֹר בֵּין כֻּלָּם וּלְקַבֵּץ אַט-אַט אֶת הַסְּכוּם הַדָּרוּשׁ – חֲצִי מִילְיוֹן דּוֹלָר. אַךְ לְתַדְהֵמָתוֹ, כָּל הַנּוֹכְחִים רָצוּ לְעֶבְרוֹ וְהֵצִיפוּ אוֹתוֹ בַּעֲרֵמַת שְׁטָרוֹת וּבְצֵ'קִים חֲתוּמִים, שֶׁהִצְטַבְּרוּ לְסַךְ עָצוּם. הוּא עָרַךְ סֶבֶב נוֹסָף בַּשְּׁכוּנוֹת הַסְּמוּכוֹת, וּבְתוֹךְ כַּמָּה שָׁעוֹת, כִּמְעַט בְּלִי מַאֲמָץ, הָיָה בְּיָדוֹ הַסְּכוּם הַמָּלֵא. "לֹא יֵאָמֵן", מִלְמֵל הָרַב בְּהַפְתָּעָה.
לְאַחַר שֶׁאִרְגֵּן אֶת כָּל הַכֶּסֶף בְּתִיק אֶחָד גָּדוֹל, קָרָא הָרַב לְעֶשְׂרִים מִתַּלְמִידָיו, שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי כֹּחַ וּשְׁרִירִים מְפֻתָּחִים, וְאָמַר לָהֶם כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה: "אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים הַיּוֹם לִפְגֹּשׁ אֶת הַחוֹטְפִים וּלְשַׁחְרֵר אֶת שְׁנֵי הַשְּׁבוּיִים שֶׁלָּנוּ. הִשַּׂגְתִּי אֶת כָּל הַכֶּסֶף בִּמְהִירוּת, וְכָעֵת נוֹתָר רַק לְהַעֲבִיר לָהֶם אוֹתוֹ. אֲבָל… אֲנִי לֹא הוֹלֵךְ לָתֵת לַחוֹטְפִים אֶת הַכֶּסֶף… בִּמְקוֹם זֶה, אֶקַּח אִתִּי סַכִּין קְטַנָּה וְחַדָּה, וּבְרֶגַע הַמְּסִירָה, כְּשֶׁהַחוֹטְפִים יַעַמְדוּ קָרוֹב מַסְפִּיק אֵלַי, אֲזַנֵּק לְעֶבְרָם וְאֶתְקֹף אוֹתָם. כָּאן אַתֶּם נִכְנָסִים לַתְּמוּנָה. אַתֶּם תִּסְתַּתְּרוּ בֵּין הָעֵצִים שֶׁבִּמְקוֹם הַהַחְלָפָה, וּבָרֶגַע שֶׁאֲסַמֵּן לָכֶם עֲלֵיכֶם לְהִצְטָרֵף לַהַתְקָפָה הַזֹּאת וְלַעֲזֹר לִי. כַּמּוּבָן, תְּחִלָּה נַכֶּה אֶת הַשּׁוֹבִים עַד שֶׁנַּכְרִיעַ אוֹתָם, אֲבָל יוֹתֵר חָשׁוּב לִי זֶה – שִֹימוּ לֵב – לְהַכּוֹת בְּלִי רַחֲמִים אֶת הַחֲטוּפִים"…
הַתַּלְמִידִים פָּעֲרוּ פִּיהֶם בְּתַדְהֵמָה. הֵם רָצוּ לִשְׁאֹל מַדּוּעַ מְבַקֵּשׁ מֵהֶם הָרַב לְהַכּוֹת אֶת הַחֲטוּפִים, אֲבָל מֵחֲמַת כְּבוֹדוֹ לֹא אָמְרוּ מִלָּה. הֵם הִצְטַיְּדוּ וּבָאוּ עִמּוֹ אֶל הַמִּגְרָשׁ שֶׁבּוֹ אֲמוּרָה הָיְתָה לְהִתְקַיֵּם הַהַחְלָפָה. בְּעֶבְרוֹ הָאֶחָד שֶׁל הַמִּתְחָם עָמְדוּ שְׁלֹשָׁה רְעוּלֵי פָּנִים, וְהֶחֱזִיקוּ בִּידֵיהֶם אֶת שְׁנֵי הַחֲטוּפִים הַקְּשׁוּרִים, שֶׁפְּנֵיהֶם הָיוּ מְכֻסּוֹת בְּשַֹק גַּס. בַּצַּד הַשֵּׁנִי, מוּלָם, עָמַד הָרַב וּבְיָדוֹ מִזְוֶדֶת הַכֶּסֶף, וּבְסִימָן מֻסְכָּם הִתְחִילוּ שְׁנֵי הַצְּדָדִים לְהִתְקָרֵב אֵלּוּ לְכִוּוּן אֵלּוּ. מֶתַח עָמַד בָּאֲוִיר, וְהַתַּלְמִידִים שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הָעֵצִים עָצְרוּ אֶת נְשִׁימָתָם.
כְּשֶׁנִּפְגַּשׁ הָרַב עִם הַחוֹטְפִים, הוּא רָכַן לְעֵבֶר הַתִּיק וּפָתַח אֶת הָרֻכְסָן שֶׁלּוֹ, כִּבְיָכוֹל כְּדֵי לְהַרְאוֹת לָהֶם אֶת הַכֶּסֶף, אֲבָל תַּחַת זֹאת שָׁלַף סַכִּין מְחֻדֶּדֶת וְהִפְנָה אוֹתָהּ לְעֵבֶר הַשּׁוֹבִים. בְּאוֹתוֹ רֶגַע קָפְצוּ עֶשְֹרִים תַּלְמִידָיו מִמְּקוֹמָם וְהִסְתַּעֲרוּ עַל שְׁלֹשֶׁת רְעוּלֵי הַפָּנִים, עַד שֶׁהִכְנִיעוּ אוֹתָם. לְאַחַר מִכֵּן הֵחֵלּוּ לַחְבֹּט בַּחֲטוּפִים הַמִּסְכֵּנִים, כְּמִצְוַת הָרַב שֶׁעוֹדֵד אוֹתָם לְהַמְשִׁיךְ כָּךְ. רַק לְאַחַר שֶׁסָּבַר כִּי קִבְּלוּ אֶת עָנְשָׁם – בִּקֵּשׁ מֵהַתַּלְמִידִים לְהָסִיר מֵעֲלֵיהֶם אֶת הַכִּסּוּי שֶׁהִסְתִּיר אֶת פְּנֵיהֶם.
אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו הִתְנַדֵּב לַעֲשֹוֹת זֹאת, וּלְנֶגֶד עֵינֵיהֶם הַנִּדְהָמוֹת הִתְגַּלּוּ זוּג גּוֹיִם גְּמוּרִים, שֶׁבְּסַךְ הַכֹּל הֻלְבְּשׁוּ בִּבְגָדִים יְהוּדִיִּים… הַסּוֹבְבִים עָמְדוּ בְּלִי יְכֹלֶת לוֹמַר מִלָּה. כָּעֵת הֵבִינוּ אֶת הוֹרָאַת הָרַב, לְהַכּוֹת בַּ"חֲטוּפִים", שֶׁלֹּא הָיוּ אֶלָּא שַׂחְקָנִים, שֶׁהִשְׁתַּתְּפוּ בַּהַצָּגָה כְּדֵי לִסְחֹט כְּסָפִים מֵהַיְּהוּדִים. "הֲבַנְתֶּם?" חִיֵּךְ הָרַב. "הֵם לֹא בֶּאֱמֶת חָטְפוּ יְהוּדִים, הַחֲצוּפִים הַלָּלוּ".
"אֲבָל… אֵיךְ הָרַב יָדַע שֶׁזּוֹ הַצָּגָה?" הִתְפַּלְּאוּ כֻּלָּם כְּאֶחָד. חִיּוּכוֹ שֶׁל הָרַב הִתְרַחֵב כְּשֶׁהוּא הִסְבִּיר: "כַּאֲשֶׁר קִבַּלְתִּי אֶת הַמִּכְתָּב וּבוֹ הַדְּרִישָׁה לְכֹפֶר בְּסַךְ חֲצִי מִילְיוֹן דּוֹלָר, נֶחְרַדְתִּי. לֹא יָדַעְתִּי מֵהֵיכָן אַצְלִיחַ לְגַיֵּס סְכוּם כָּזֶה גָּדוֹל, וְעוֹד בְּתוֹךְ שְׁבוּעַיִם בִּלְבַד. בַּחֲשָׁשׁ גָּדוֹל דִּבַּרְתִּי בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וּבִקַּשְׁתִּי אֶת עֶזְרַת הַצִּבּוּר לִפְדּוֹת אֶת הַשְּׁבוּיִים הָאֵלֶּה. חָשַׁבְתִּי שֶׁיִּקַּח לִי הֲמוֹן זְמַן וּמַאֲמַצִּים עַד שֶׁאַשִּׂיג אֶת הַסְּכוּם הַמָּלֵא, אִם בִּכְלָל אַצְלִיחַ לְגַיֵּס אוֹתוֹ בִּמְלוֹאוֹ. אֲבָל לְהַפְתָּעָתִי וּלְשִֹמְחָתִי, הַצִּבּוּר שֶׁהָיָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת תָּרַם שְׁלֹשֶׁת רִבְעֵי מֵהַסְּכוּם הֶעָצוּם, וְאֶת הַיֶּתֶר גִּיַּסְתִּי מִיהוּדִים הַמִּתְגּוֹרְרִים בַּשְּׁכוּנוֹת הַסְּמוּכוֹת".
"אָז מַהוּ הַסּוֹד?" לֹא הֵבִינוּ הַתַּלְמִידִים. "הַסּוֹד הוּא", הִסְבִּיר לָהֶם רַבָּם, "שֶׁהַמִּצְוָה הַזֹּאת בָּאָה לִי בְּלִי מַאֲמָץ. הִשַּׂגְתִּי אֶת הַכְּסָפִים בְּלִי לְהִתְאַמֵּץ. דָּבָר שֶׁמַּגִּיעַ בְּלִי לַעֲבֹד קָשֶׁה – אֵינֶנּוּ אֲמִתִּי! עַל פִּי זֶה הֵבַנְתִּי שֶׁלֹּא מְדֻבָּר בַּחֲטוּפִים אֲמִתִּיִּים…"
הַמֶּסֶר שֶׁאָמַר הָרַב לְתַלְמִידָיו – נָכוֹן בְּכָל תְּחוּמֵי הַחַיִּים, אֲבָל בִּפְרָט בְּמִצְווֹת. דְּבָרִים טוֹבִים בָּאִים בְּקֹשִׁי, כַּיָּדוּעַ. אָז אִם קָשֶׁה לָנוּ – סִימָן שֶׁאֲנַחְנוּ בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה. אֶפְשָׁר לִשְׁאֹב מִכָּךְ עִדּוּד וְתִקְוָה בִּזְמַנִּים שֶׁל קֹשִׁי, וְלָדַעַת שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹשִֹים מַשֶּׁהוּ אֲמִתִּי.
