בכל בוקר היה שוקי יוצא לעבודתו במתחם האוניברסיטה. באחד הימים שוקי נתקע עם האופניים החשמליים שלו בשער היציאה והתיק שלו עם המחשב נפל על הרצפה. הוא ניסה בבית להדליק את המחשב, אבל המסך ריצד כל הזמן והיה נראה שקיימת בעיה במגעים. למחרת ניגש שוקי לאייל שהיה טכנאי המחשבים של האוניברסיטה ושאל: "אייל, אתה מוכן לעשות לי טובה?" "מה שתרצה!" השיב אייל בחיוך. "מה אתה צריך?" שוקי הסביר לו את הבעיה ואייל לקח את המחשב למעבדה. בסוף היום הגיע שוקי לקחת את המחשב והודה לאייל על שסידר לו את המחשב, אלא שאייל עצר אותו בשאלה: "מה לגבי התשלום שלי?" "חשבתי שאתה עושה לי טובה!" אמר שוקי. "אני לא עובד בחינם!" אמר אייל: "הסכמתי לעשות לך טובה ולתקן לך את המחשב כבר היום, אתה צריך לשלם לי מאתיים שקלים!" שוקי התנגד ואמר: "זה הרבה כסף! אני לא מוכן לשלם יותר מחמישים שקל, וחוץ מזה אתה בכלל עובד באוניברסיטה ואני לא חייב לשלם לך כלום, כי הייתי בטוח שאתה עושה לי טובה!" מה דעתכם? האם שוקי צריך לשלם לאייל, ואם כן – כמה לשלם?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט:
תלמוד בבלי מסכת 'בבא מציעא' דף פ"ז עמוד א' בדין: 'השוכר את הפועלים ואמר להם כאחד או כשניים'. שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן של"א סעיף ג' ו'קצות החושן' בסעיף קטן ג' בדיבור המתחיל: 'ונראה ודאי'.
תשובה לשאלה "תשלום מיותר" (שאלה מס' 590)
תקציר השאלה השבועית: שעתיים לפני ה'שבע ברכות' בביתם של נתנאל וחגית, עלה הביוב על גדותיו וחגית הלחוצה הזמינה אינסטלטור שהבטיח להגיע במהירות. היא הבטיחה כסף לצדקה ברגע שהסתימה תשתחרר ותפילותיה התקבלו והסתימה השתחררה מאליה. היא התקשרה לבטל את האינסטלטור אלא שהוא לא היה זמין. לאחר שעה הוא הופיע ודרש כסף בגלל שהגיע במיוחד למקום. האם חגית צריכה לשלם לו למרות שלא היה צורך בפתיחת הסתימה?
תשובה בקצרה: חגית לא צריכה לשלם לאינסטלטור.
תשובה בהרחבה: בגמרא מופיע מקרה (תלמוד בבלי מסכת 'בבא מציעא' דפים: ע"ו, ע"ז) לגבי פועל שנשכר להשקות את השדה וכשהגיע לשם, גילה כי מים כבר השקו לבד את השדה. ונפסק בגמרא למסקנה, שאם ירד גשם והשקה את השדה הבעלים פטורים מתשלום לפועל, כיון שגם הוא מבין שהזמינו אותו לעבודה בגלל שלא יורד גשם, ואם ירד גשם אין צורך שישקה את השדה. אבל אם השדה התמלא במים כתוצאה מנהר שעלה על גדותיו, שזה מקרה נדיר – בעל השדה צריך לשלם לפועל שכר 'פועל בטל', כיון שהפועל לא לקח בחשבון אפשרות נדירה שכזאת ואילו בעל הבית שמכיר את תוואי השטח של השדה שלו, מן הסתם כן לקח זאת בחשבון ולכן הוא צריך לשלם. אבל מדברי רש"י בגמרא, נוכל לדייק בלשונו שאם באמת בעל הבית גם לא לקח בחשבון שהנהר יעלה על גדותיו ולא ידע שיש אפשרות כזאת, הוא לא יצטרך לשלם לפועל שכר 'פועל בטל'. וכך נפסק להלכה, שאם שניהם לא היו יכולים לדעת שתופעה נדירה כזאת יכלה להתרחש, הפועל צריך לספוג את ההפסד ובעל השדה לא משלם לו דבר (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן של"ד סעיף א' בדברי הרמ"א).
במקרה שלנו:
כיון שחגית שהזמינה את האינסטלטור לא הייתה יכולה לדעת שהסתימה תשתחרר מאליה בזכות ההבטחה לתת צדקה, שהרי אם יש סתימה בוודאי קיימת בעיה במערכת הביוב, לכן היא פטורה מלשלם לאינסטלטור למרות שהגיע במיוחד. ואם נשאל מדוע – שהרי הוא כבר יצא לכיוונה מביתו וזה נקרא שהתחיל בעבודה, אז מדוע חגית פטורה מתשלום? התשובה היא שעצם היציאה מהבית וההגעה לביתה של חגית, אינה נחשבת כתחילת העבודה אלא כאמצעי להגיע אליה ולכן זה לא מספיק כדי לחייב את חגית בתשלום, כל עוד הוא לא ביצע את העבודה.
