"יֵשׁ כָּאן חֲמִשָּׁה עָשָׂר אֶלֶף מְזֻמָּן!" לָחַשׁ לִי אוּרִי. הוּא הֵיטִיב אֶת הַקַּפּוּצ'וֹן עַל רֹאשׁוֹ, הִבִּיט בִּי, טָמַן בְּיָדִי אֶת הַמַּעֲטָפָה הַחוּמָה וְלָחַשׁ בֵּין טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם: "שְׁמֹר עַל זֶה!"
אוֹפַנּוֹעַ מְטַרְטֵר הֵגִיחַ מִקְּצֵה הָרְחוֹב. אוּרִי זִנֵּק עָלָיו וְנֶעֱלַם בְּקוֹל רַעַשׁ מַחֲרִיד.
הִבַּטְתִּי בַּמַּעֲטָפָה שֶׁבְּיָדִי, הִכְנַסְתִּי אוֹתָהּ בִּזְהִירוּת לַפָּאוּץ' וְהִשְׁתַּדַּלְתִּי לְהֵרָגַע. "חֲמִשָּׁה עָשָׂר אֶלֶף!" לָחַשְׁתִּי לְעַצְמִי בְּהִשְׁתָּאוּת. "חֲמִשָּׁה עָשָׂר אֶלֶף! תּוּכַל סוֹף סוֹף לְהַגְשִׁים אֶת הַחֲלוֹם הַיָּשָׁן שֶׁלְּךָ!"
נִכְנַסְתִּי הַבַּיְתָה, הוֹרַדְתִּי אֶת הַמְּעִיל הָרָטֹב, הוֹצֵאתִי אֶת הַמַּעֲטָפָה מֵהַפָּאוּץ', נָעַלְתִּי אֶת דֶּלֶת הַחֶדֶר וְהִתְחַלְתִּי לִסְפֹּר אֶת הַשְּׁטָרוֹת. הֵם הָיוּ מְגֹהָצִים כֻּלָּם, סְדוּרִים בַּעֲרֵמוֹת שֶׁל מָאתַיִם. הִסְתַּנְוַרְתִּי.
שָׁלוֹם לָכֶם, הַשֵּׁם שֶׁלִּי אֶרְאֵל. אֲנִי רַק בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה, אָמְנָם, וּבְכָל זֹאת חוֹשֵׁב כָּל הַיּוֹם אֵיךְ 'לַעֲשׂוֹת כֶּסֶף'. כְּשֶׁהָיִיתִי צָעִיר יוֹתֵר הָיִיתִי מְלַמֵּד יְלָדִים מִתְקַשִּׁים חֶשְׁבּוֹן וְאַנְגְּלִית בְּתַשְׁלוּם, בֵּין לְבֵין קָנִיתִי חַמְצוּצִים וְעוֹד מַמְתַּקִּים כָּאֵלֶּה בְּמִבְצָעִים וּמָכַרְתִּי כָּל יְחִידָה בַּחֲצִי שֶׁקֶל. זֶה הָלַךְ טוֹב, אֲבָל לֹא הָיָה כֶּסֶף גָּדוֹל. חִפַּשְׂתִּי אֶת הַהַשְׁקָעָה הַמַּתְאִימָה שֶׁתַּכְנִיס לִי בְּלִי הַרְבֵּה טִרְחָה וּבִקְבִיעוּת.
הוֹרַי תָּמִיד צָחֲקוּ עַל הַחוּשׁ הַמִּסְחָרִי הַמְּפֻתָּח שֶׁלִּי, נִסּוּ לְנַעֵר אוֹתִי בַּעֲדִינוּת שֶׁ"כֶּסֶף הוּא אֶמְצָעִי וְלֹא מַטָּרָה", שֶׁ"הַכֶּסֶף צָרִיךְ לְשָׁרֵת אוֹתָנוּ וְלֹא אֲנַחְנוּ אוֹתוֹ" וְעוֹד מִשְׁפָּטִים שְׁנוּנִים מִן הַסּוּג הַזֶּה. אֲבָל אֲנִי חִיַּכְתִּי, צָחַקְתִּי, הִמְשַׁכְתִּי הָלְאָה. וְאָז עָלָה לִי הָרַעֲיוֹן הַמַּבְרִיק: "מָה אַתָּה אוֹמֵר?" שָׁאַלְתִּי אֶת בֵּן, חֲבֵרִי הַטּוֹב, "מְכוֹנַת חֲטִיפִים וּפַחִיּוֹת בִּקְצֵה הָרְחוֹב. זֶה יָרוּץ!" בֵּן הִתְלַהֵב. הֶחְלַטְנוּ לְבָרֵר עֲלוּיוֹת, לְחַפֵּשׂ אֶת הַסּוֹכֵן הַזּוֹל וְהָאָמִין בְּיוֹתֵר וּלְבַצֵּעַ אֶת הַתָּכְנִית שֶׁלָּנוּ. רָצִינוּ לְהַשְׁקִיעַ בְּשֻׁתָּפוּת וְכָכָה לְהִתְרַחֵב לְעוֹד אֲזוֹרִים וְהַשְׁקָעוֹת.
כָּךְ אוֹ כָּךְ הִגַּעְנוּ לַשָּׁלָב הָאַחֲרוֹן: הָרֶכֶשׁ. הָיוּ חֲסֵרִים לִי רַק שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים שְׁקָלִים לְכִסּוּי הַסְּכוּם הַמָּלֵא שֶׁהָיִיתִי צָרִיךְ לְשַׁלֵּם, בֵּן כְּבָר גִּיֵּס אֶת הַסְּכוּם כֻּלּוֹ, רָצִינוּ כְּבָר לִסְגֹּר עִם הַסּוֹכֵן. רַק שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים שְׁקָלִים הִפְרִידוּ בֵּינֵינוּ לְבֵין הַחֲלוֹם הַמְּיֻחָל.
וּבְדִיּוּק אָז הִתְקַשֵּׁר אֵלַי אוּרִי, בֶּן דּוֹדִי, וְאָמַר: "יוֹנָתָן, רֵד לַחֲנָיָה, אֲנִי חַיָּב עֶזְרָה!"
אוּרִי וַאֲנִי מֵאָז וּמִתָּמִיד חִבַּבְנוּ זֶה אֶת זֶה. יָרַדְתִּי לְמַטָּה. אוּרִי הִגִּישׁ לִי מַעֲטָפָה חוּמָה, הוֹדִיעַ לִי שֶׁבְּעוֹד חֹדֶשׁ יָבוֹא לָקַחַת אוֹתָהּ וּבֵינְתַיִם שֶׁלֹּא אֶגַּע בָּהּ, וְנֶעֱלַם. הוּא הָיָה נִרְאֶה לָחוּץ.
הִבַּטְתִּי בַּשְּׁטָרוֹת הַכְּחֻלִּים. עֲרֵמוֹת יָפוֹת שֶׁרַק אֶפְשָׁר לְדַמְיֵן. קוֹל קָטָן אָמַר לִי: "מָה קָרָה? שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים שֶׁקֶל! בְּתוֹךְ חֹדֶשׁ אַתָּה מְכַסֶּה אֶת זֶה וּמַחְזִיר לַחֲבִילָה!"
קוֹל שֵׁנִי אָמַר: "מָה אִתְּךָ? אָסוּר לִגְנֹב! הוּא אָמַר מְפֹרָשׁוֹת שֶׁאָסוּר לְךָ לָגַעַת בְּזֶה!"
הַקּוֹל הָרִאשׁוֹן הוֹסִיף: "אַתָּה גַּם כֵּן! לֹא צָרִיךְ לִהְיוֹת צִדְקָנִי כָּזֶה! אֶפְשָׁר לַחֲשֹׁב! כֻּלָּהּ הַלְוָאָה קְטַנָּה. מָה כְּבָר יָכוֹל לִקְרוֹת?"
אֲבָל הַקּוֹל הַשֵּׁנִי הִתְעַקֵּשׁ: "לֹא! אַתָּה מֵבִין שֶׁזֶּה לֹא בְּסֵדֶר! אַל תְּשַׁכְנֵעַ אֶת עַצְמְךָ לַעֲשׂוֹת דָּבָר לֹא הָגוּן! אַתָּה רוֹצֶה שֶׁהָעֵסֶק שֶׁלְּךָ יַצְלִיחַ, נָכוֹן? תִּנְהַג בְּיֹשֶׁר וְתִהְיֶה לְךָ בְּרָכָה!"
רָצִיתִי שֶׁהָעֵסֶק יַצְלִיחַ, רָצִיתִי בְּרָכָה בַּכֶּסֶף, אֲבָל רָצִיתִי גַּם אֶת שְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי הַשְּׁקָלִים.
"אֱלֹקִים", אָמַרְתִּי מַהֵר טֶרֶם אֶחְזֹר בִּי: "אֲנִי רוֹצֶה לְהַצְלִיחַ, וְקָשֶׁה לִי מְאֹד לֹא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּכֶּסֶף הַזֶּה. אֲנִי עוֹשֶׂה אִתְּךָ עֵסֶק: מַבְטִיחַ לֹא לִנְגֹּעַ בַּכֶּסֶף וְאַתָּה תִּתֵּן לִי הַצְלָחָה!"
בֵּן הִתְקַשֵּׁר: "נוּ, יוֹנָתָן, מָה עוֹשִׂים? קוֹנִים הַיּוֹם אוֹ מָחָר?"
רְגִיעָה בָּאָה לְלִבִּי, הִנַּחְתִּי אֶת הַמַּעֲטָפָה בְּעֹמֶק הָאָרוֹן הָעֶלְיוֹן וְהָלַכְתִּי לִישֹׁן רָגוּעַ. שְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת אַחַר כָּךְ, בְּאַרְבַּע לִפְנוֹת בֹּקֶר, הִבְהֲבוּ אוֹרוֹת כְּחֻלִּים וַאֲדֻמִּים עַל קִיר הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ. כַּמָּה שׁוֹטְרִים דָּפְקוּ בְּכֹחַ עַל הַדֶּלֶת. שִׁפְשַׁפְתִּי עֵינַיִם, אִמָּא יָצְאָה נִסְעֶרֶת מֵהַחֶדֶר, אַבָּא רָץ בְּנַעֲלֵי הַבַּיִת.
"אֵיפֹה אוּרִי?" הֵם שָׁאֲלוּ בְּקוֹל קָשֶׁה. "מָה? אוּרִי?" מִצְמֵץ אַבָּא. "אֵיזֶה אוּרִי? מָה אַתֶּם רוֹצִים?" "אֵיפֹה מָה שֶׁהוּא הֶעֱבִיר לְךָ?" פָּסַע הַשּׁוֹטֵר שְׁתֵּי פְּסִיעוֹת לְעֶבְרִי, הִצְמִית אוֹתִי בִּמְקוֹמִי. "אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים הַכֹּל, תָּבִיא אֶת הַמַּעֲטָפָה!"
"סְלִיחָה!" אַבָּא שֶׁלִּי נֶעֱמַד בֵּינִי לְבֵין הַשּׁוֹטֵר. "הוּא קָטִין. אוֹ שֶׁאַתָּה מַסְבִּיר לִי בְּצוּרָה נְעִימָה מָה קוֹרֶה פֹּה, אוֹ שֶׁאַתָּה פָּשׁוּט מִסְתַּלֵּק, בָּרוּר?"
"הַכֶּסֶף!" הוּא אָמַר בְּקוֹל, "חֲמִשָּׁה עָשָׂר אֶלֶף שֶׁאוּרִי הֶעֱבִיר לוֹ – זֶה מְזֻיָּף. מוּבָן? הִשְׁתַּמַּשְׁתָּ בּוֹ כְּבָר?" אַבָּא הִבִּיט הָמוּם. "כֶּסֶף?" הוּא תָּהָה, "אֵיזֶה כֶּסֶף?"
"אַסְבִּיר לְךָ אַחַר כָּךְ", אָמַרְתִּי לוֹ, הָלַכְתִּי לַחֶדֶר וְהוֹצֵאתִי אֶת הַמַּעֲטָפָה. הַשּׁוֹטֵר סָפַר אֶת הַכֶּסֶף וְרָאָה שֶׁלֹּא חָסֵר בּוֹ שְׁטָר אֶחָד. "עוֹד יַחְקְרוּ אוֹתְךָ!" הִפְטִיר כְּשֶׁפָּסַע אֶל הַדֶּלֶת. "אֲבָל בָּרוּר לִי שֶׁתֵּצֵא נָקִי. אִם הָיִיתָ כָּל כָּךְ יָשָׁר וְלֹא נָגַעְתָּ בְּכֶסֶף שֶׁאֵינוֹ שֶׁלְּךָ – כַּנִּרְאֶה אֵינְךָ שַׁיָּךְ לִקְבוּצַת הַזַּיְפָנִים הַזֹּאת". הִרְגַּשְׁתִּי אֵיךְ הָאֹשֶׁר מְמַלֵּא אוֹתִי. רָאִיתִי בָּעֵינַיִם כֵּיצַד הָעֲמִידָה עַל הָעֶקְרוֹנוֹת שֶׁלִּי הִצִּילָה אוֹתִי בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן.
