כוחו של ויתור

סיפור צעיר

שָׁלוֹם לְכֻלָּם, הַשֵּׁם שֶׁלִּי שְׁנֵיאוֹר, וְהַסִּפּוּר שֶׁלִּי הִתְרַחֵשׁ מַמָּשׁ לִפְנֵי יָמִים סְפוּרִים בְּי"ב בִּמְנַחֵם אָב הַשָּׁנָה. כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם יוֹדְעִים, הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל, בֵּין הַזְּמַנִּים, זֶהוּ זְמַן לְטִיּוּלִים וּלְאִחוּד מִשְׁפָּחוֹת. כָּךְ חוֹשְׁבִים כֻּלָּם, וְכָךְ חָשַׁבְנוּ גַּם אֲנַחְנוּ. כָּךְ תֻּכְנַן שֶׁכָּל הַמִּשְׁפָּחָה הַמֻּרְחֶבֶת תִּפָּגֵשׁ בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה בְּחֶבְרוֹן, וְשָׁם נִתְפַּלֵּל, נִתְרַגֵּשׁ וְנֵלֵךְ בְּיַחַד לְאֵיזוֹ שֶׁהִיא גִּנָּה בָּאֵזוֹר.

הָיָה זֶה הַמִּפְגָּשׁ הָרִאשׁוֹן לַחֻפְשָׁה הַזֹּאת, וְהִתְכּוֹנַנּוּ אֵלֶיהָ בְּהִתְרַגְּשׁוּת רַבָּתִי. הֵכַנּוּ תִּיקִים, חֲטִיפִים, בַּקְבּוּקֵי שְׁתִיָּה וְכַמּוּבָן סִדּוּרִים וְסִפְרוֹנֵי תְּפִלּוֹת. עָלִינוּ כֻּלָּנוּ לָרֶכֶב, וְאָז זֶה הִתְחִיל.

"אֲנִי לְיַד הַחַלּוֹן!" צָעֲקָה אֲחוֹתִי מוּשְׁקִי. "מָה פִּתְאֹם?" הִתְקוֹמַמְתִּי. אֲנִי כְּבָר הִתְיַשַּׁבְתִּי לְיַד הַחַלּוֹן, לְפָנֶיהָ, וְאֵין שׁוּם סִבָּה בָּעוֹלָם שֶׁאֲוַתֵּר לָהּ עַכְשָׁו עַל הַמָּקוֹם הַנֶּחְשָׁק בְּיוֹתֵר בָּרֶכֶב (הַחַלּוֹן הַשֵּׁנִי הָיָה תָּפוּס, כִּי אָחִי הַתִּינוֹק יָשַׁב שָׁם בַּסַּל-קַל שֶׁלּוֹ).

"סְלִיחָה!" צָעֲקָה אֲחוֹתִי, וּלְחָיֶיהָ הָפְכוּ פִּתְאֹם לַאֲדֻמּוֹת. "אַתָּה לֹא הוֹגֵן! כָּל פַּעַם אַתָּה תּוֹפֵס לְיַד הַחַלּוֹן! אִמָּא!!!"

אִמָּא נֶאֶנְחָה. "יְלָדִים" אָמְרָה. "אֲנַחְנוּ רוֹצִים לָצֵאת בְּשִֹמְחָה וּבְאַחְדוּת, אֵין שׁוּם סִבָּה לִגְרֹם לְכָאֵלֶּה כְּעָסִים בְּכָל פַּעַם. תִּסְתַּדְּרוּ לְבַד, בְּבַקָּשָׁה. וּבִזְרִיזוּת…"

מוּשְׁקִי כְּבָר הֵחֵלָּה לִדְמֹעַ, וְדִמְעוֹתֶיהָ הִכְתִּימוּ אֶת הַשִּׂמְלָה הַחֲדָשָׁה שֶׁלָּבְשָׁה. הִיא נִרְאֲתָה אֻמְלָלָה כָּל כָּךְ, וְהֶאֱמִינָה בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים שֶׁנַּעֲשָֹה לָהּ עָוֶל. אַבָּא הִבִּיט בִּי בְּמַבָּט רוֹמֵז. הוּא לֹא אָמַר דָּבָר, אַךְ הֵבַנְתִּי אֶת רְצוֹנוֹ. נֶאֱנַחְתִּי כְּיָשִׁישׁ בָּא בַּיָּמִים וְהִתַּרְתִּי אֶת חֲגוֹרַת הַבְּטִיחוּת. "טוֹב, נוּ…" אָמַרְתִּי בְּזַעַף. "שְׁבִי, וּפַעַם אַחֲרוֹנָה שֶׁאַתְּ מְעוֹרֶרֶת כָּאֵלֶּה מְהוּמוֹת!" אֲבָל אַבָּא הִתְעָרֵב: "אִם כָּכָה אַתָּה מְוַתֵּר לָהּ, מוּטָב שֶׁלֹּא תְּוַתֵּר. וִתּוּר צָרִיךְ לְהַגִּיעַ מִשִּׂמְחָה!"

נָשַׁמְתִּי עֲמֻקּוֹת, מָתַחְתִּי חִיּוּךְ עַל שְֹפָתַי (מְזֻיָּף לַחֲלוּטִין), וְאָמַרְתִּי לָהּ: "בּוֹאִי מוּשְׁקִילֶ'ה, שְׁבִי אֲחוֹתִי הַיְקָרָה. שְׁבִי וְתֵהָנִי לֵךְ מִנּוֹפֵי הַדֶּרֶךְ…" כֻּלָּם צָחֲקוּ, וְיָצָאנוּ לַדֶּרֶךְ בַּאֲוִירָה טוֹבָה.

הַדֶּרֶךְ לְחֶבְרוֹן עוֹבֶרֶת כַּמּוּבָן דֶּרֶךְ הָעֲרָבִים, אֶלָּא שֶׁאָז הִתְבָּרֵר שֶׁהַבְּחִירָה שֶׁל מוּשְׁקִי לָשֶׁבֶת לְיַד הַחַלּוֹן לֹא הָיְתָה הֲכִי מֻצְלַחַת, מִכֵּיוָן שֶׁכָּל רֶגַע הִיא צָרְחָה – "יֵשׁ כָּאן עֲרָבִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עָלַי!" בַּפַּעַם הַחֲמִישִׁית שֶׁהִיא צָרְחָה כָּכָה, הֵסַטְתִּי אֶת הַוִּילוֹן וְאָמַרְתִּי לָהּ "זֶהוּ. תַּפְסִיקִי לְהִסְתַּכֵּל. מָלֵא אֲנָשִׁים נוֹסְעִים לְחֶבְרוֹן, וְלֹא קוֹרֶה לָהֶם כְּלוּם!"

אֲבָל מַה שֶּׁלֹּא יָדַעְתִּי הוּא שֶׁבְּאוֹתוֹ יוֹם הָעֲרָבִים בְּחֶבְרוֹן הָיוּ בִּלְתִּי יְדִידוּתִיִּים בַּעֲלִיל. בְּכָל מִקְרֶה, כְּעֶשְׂרִים דַּקּוֹת לְאַחַר מִכֵּן, פִּתְאֹם צוֹרַחַת מוּשְׁקִי: "אִמָּאאאאאאאא!!! יֵשׁ כָּאן מְחַבֵּל!" כַּמּוּבָן, נֶאֱנַחְנוּ בְּחֹסֶר שְׂבִיעוּת רָצוֹן. אֲבָל אִמָּא שֶׁכֵּן הִבִּיטָה לְעֵבֶר הַחַלּוֹן, נֶעֶשְֹתָה לְבָנָה. "מַהֵר, גֵּרְשׁוֹן, מַהֵר!" אָמְרָה בְּקוֹל קָפוּא כָּזֶה, וְאֶצְבְּעוֹתֶיהָ חִיְּגוּ לַמִּשְׁטָרָה. הַבְּעָיָה הָיְתָה שֶׁהָרֶכֶב שֶׁלְּפָנֵינוּ נָסַע כָּל כָּךְ לְאַט, וְלֹא הָיְתָה לְאַבָּא שֶׁלִּי אֶפְשָׁרוּת לְהָאִיץ. פִּתְאֹם הָרֶכֶב הִזְדַּעְזַע, מָטָר שֶׁל אֲבָנִים הוּטַח עַל הַחַלּוֹן שֶׁל אִמָּא. הַחַלּוֹן הִתְנַפֵּץ לִרְסִיסִים, וְכָל הָרְסִיסִים נָשְׁרוּ וְכִסּוּ אֶת כֻּלָּהּ. אֲבָל הָיָה זֶה הַחֵלֶק הַזָּנִיחַ. אֶבֶן עֲנָקִית, עֲנָקִית מַמָּשׁ, חָדְרָה מֵעֵבֶר לַחַלּוֹן, פָּגְעָה בְּכָרִית הַמּוֹשָׁב שֶׁל אִמָּא, וְעָפָה הַיְשֵׁר אֶל- – – מוּשְׁקִי.

פָּנֶיהָ שֶׁל מוּשְׁקִי כֻּסּוּ בְּדָם, שִׂמְלָתָהּ כֻּסְּתָה בְּדָם, אֲפִלּוּ חֻלְצָתִי כֻּסְּתָה בְּדָם. רָאִיתִי שָׁחֹר בָּעֵינַיִם. צָרַחְתִּי בְּלִי שֶׁחַשְׁתִּי בְּכָךְ כְּשֵׁם שֶׁלֹּא צָרַחְתִּי מִיָּמַי. בֵּינְתַיִם, כְּמוֹ מֵעֵבֶר לַעֲרָפֶל אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת אִמָּא צוֹרַחַת "תִּשְׁלְחוּ נַיֶּדֶת!!! הַבַּת שֶׁלִּי פְּצוּעָה!!! מַהֵר!!!" הָרֶכֶב שֶׁהָיָה לְפָנֵינוּ שֶׁהֵאֵט אֶת קֶצֶב הַנְּסִיעָה – הָיָה אַמְבּוּלַנְס. וּכְשֶׁאַבָּא שֶׁלִּי קָלַט זֹאת, הוּא צָפַר לוֹ בְּכָל הַכֹּחַ, עַד שֶׁנַּהַג הָאַמְבּוּלַנְס בָּא לִבְדֹּק מָה קוֹרֶה שָׁם. בְּחַסְדֵּי שָׁמַיִם הִתְרַחַקְנוּ בִּמְהִירוּת מִן הַפּוֹרְעִים הָעֲרָבִים, וְהַפַּרַמֶדִיקִים הַצַּדִּיקִים חִלְּצוּ אֶת כֻּלָּנוּ בִּזְרִיזוּת מִן הָרֶכֶב חֲסַר הַחַלּוֹן, וְהֶעֱנִיקוּ לְמוּשְׁקִי טִפּוּל עֶזְרָה רִאשׁוֹנָה מָהִיר. נִפְתְּחָה לָהּ הַשָּׂפָה וּשְׁתֵּי שִׁנַּיִם אֲחוֹרִיּוֹת נִתְקְעוּ בְּתוֹךְ הַלֶּחִי מֵחֲמַת עָצְמַת הַמַּכָּה. אֶת שַׁרְשֶׁרֶת הַנִּסִּים שֶׁקָּרְתָה לָנוּ, אִי אֶפְשָׁר לִסְפֹּר: אֶחָד, הָאֶבֶן פָּגְעָה קֹדֶם כֹּל בַּכָּרִית, וְכָךְ עָצְמַת הַתְּעוּפָה שֶׁלָּהּ נֶחְלְשָׁה. שְׁתַּיִם, לְאִמָּא לֹא קָרָה דָּבָר בְּנֵס עָצוּם! שָׁלֹשׁ, הָאַמְבּוּלַנְס הָיָה לְיָדֵינוּ וּפִנָּה אוֹתָנוּ בִּמְהִירוּת. וּבְתוֹךְ כְּדֵי שֶׁאֲנִי מוֹנֶה אֶת הַנִּסִּים וְעוֹנֶה לְחוֹקְרֵי הַמִּשְׁטָרָה שֶׁבָּאוּ לִגְבּוֹת עֵדֻיּוֹת, אֲנִי קוֹלֵט שֶׁהַוִּתּוּר שֶׁלִּי הִצִּיל אוֹתִי. אֲנִי הָיִיתִי אָמוּר לָשֶׁבֶת בַּמָּקוֹם שֶׁל מוּשְׁקִי.

מַמָּשׁ בְּאוֹתוֹ רֶגַע קָלַטְתִּי עַד כַּמָּה הָיָה שָׁוֶה לִי לְוַתֵּר. דָּבָר שֵׁנִי אֲנִי מַמָּשׁ בָּטוּחַ שֶׁהַוִּתּוּר שֶׁלִּי הִצִּיל אֶת הַחַיִּים שֶׁלִּי, וְאוּלַי גַּם אֶת שֶׁל מוּשְׁקִי. מִכָּאן תּוּכְלוּ לִרְאוֹת מַמָּשׁ בָּעֵינַיִם עַד כַּמָּה שָׁוֶה לְוַתֵּר, גַּם אִם אֲנַחְנוּ לֹא רוֹאִים אֶת הַתּוֹצָאָה כְּבָר בְּאוֹתוֹ רֶגַע…

רֹאשׁ הַשָּׁנָה זֶהוּ הַזְּמַן הַמַּתְאִים בְּיוֹתֵר לְקַבֵּל קַבָּלוֹת עֲבוּר כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, נַעֲמֹד כֻּלָּנוּ בַּתְּפִלָּה וּנְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ לְהַרְבּוֹת בְּבֶן אָדָם לַחֲבֵרוֹ, בְּוִתּוּר, בְּכָבוֹד הֲדָדִי וּבְוַדַּאי נִכָּתֵב כֻּלָּנוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם.

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

סיפור צעיר

הנצחון האמיתי

סיפור צעיר

מתנת אמת

סיפור צעיר

גנב בחדר אחר

סיפור צעיר

רק נקודה

סיפור צעיר

נאמנות

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'