יחד עם קדחת הנקיונות לפסח שאופפת אותנו בימים שלפני החג, שלא ישאר אפילו פירור אחד של "חמץ", אנחנו נקראים גם לעבור תהליך פנימי של ניקוי החמץ שבתוכנו.
אז מהו חמץ עבורנו?! ומה חמוץ בתוכנו?!
איזה נקיון כל אחד מאיתנו מבקש לעצמנו?!
נעשה רגע תרגיל מחשבתי דמיוני: אם היינו נדרשים לצייר את הלב (הרעיוני) שלנו, איך הוא היה נראה?! מה היה צבעו?!
האם הוא היה קריסטלי שקוף בוהק?! האם הוא היה זוהר?! האם הוא היה אכן זך נקי וטהור?!
סביר להניח שכל מי שכבר חי כאן על כדור הארץ כמה שנים, יודע שהלב כבר לא כל כך נוצץ.
התשובה הכנה שלנו תהיה, סביר להניח, שהלב שאנחנו נצייר יהיה קצת מוכתם, וקצת אפרורי, ולפעמים אולי שחור.
ומדוע אנו מרגישים ככה?!
בגלל כל האכזבות, התסכולים, הכעסים, הפחדים, השנאה, הקנאה, הפגיעות, ושאר מיני רגשות ותחושות שליליות שמאפיינות את הלב שלנו בחיי היום יום.
הוא לא זוהר כפי שהיינו רוצים, ולא בוהק כפי שהיינו שואפים.
ולמרבה הצער, אנחנו מתרגלים לתחושה הזו, ומאפשרים ללב שלנו להתכסות בעוד שכבה ועוד שכבה, והאור המדהים שלו הולך ונחבא.
כל זה הוא ה"חמץ" שלנו.
ההחמצה של האדם שהיינו רוצים להיות. ההחמצה של מי שבאמת אנחנו מסוגלים להיות.
החמיצות של החיים כלפי המציאות והנסיבות, ותחושת ה-אכלו לי… שתו לי… לקחו לי… שלא מאפשרת לנו לקחת באמת אחריות על החיים שלנו.
*
וזה לא רק זה. יש לנו גם את האגו הגדול שלנו, שגורם לנו "לתפוח" מגאווה, כמו חתיכת בצק שמרים שמורכבת בעיקר מ"אוויר".
והאגו הזה גורם לנו לרצות דברים שלא באמת מיטיבים איתנו, לראות את המציאות בצורה שאינה אמיתית, להעכיר את מערכות היחסים שלנו, ולפעול מתוך שיקולים שאינם האמת האמיתית הפנימית שלנו. רק אוויר, בלון נפוח שאין מאחוריו שום דבר אמיתי, חוץ מאשר מחשבה דמיונית שאני מרכז העולם והכול מגיע לי וצריך להסתדר לפי התכניות שלי.
וגם זה חלק משמעותי מה"חמץ" שבחיים שלנו, שגורם לנו רוב הזמן להרגיש חמוצים.
*
אין שום סיבה לחיות עם לב חמוץ. לא נועדנו להיות מחסן של "חמוצים".
יש בנו נשמה זכה וטהורה שרק רוצה את הטוב האמיתי והטהור. טוב שכל כולו רק "אהבה" טהורה.
וה"חמוצים" למיניהם שממלאים לנו את הלב ואת הראש הם אלו שמפריעים לנו בחיים לממש את הפוטנציאל הגבוה שלנו, ואת מה שאנחנו באמת יכולים להיות, ולחיות את החיים הטובים שאנחנו ראויים לחיות.
ואת זה בדיוק אנחנו רוצים לנקות מחיינו.
*
חג הפסח – חג האביב, הוא חג של התחדשות. הימים מתארכים, השמש זורחת בעצימות גבוהה יותר, והטבע זועק את השפע שלו אל המרחב.
גם הלב שלנו רוצה להתחדש, ללבלב ולפרוח במלוא עוצמתו.
אבל כדי שהוא יוכל לעשות זאת, אנחנו נדרשים תחילה לנקות את ה"חמץ". לטאטא, לשטוף, לשפשף ולקרצף, ולוודא שלא נשאר לנו בלב אפילו פירור אחד קטן של חמיצות.
ואז נוכל לממש את חלקו המשמעותי של חג הפסח ולצאת לחירות.
להתהלך בעולם עם לב נקי שרק רוצה את הטוב ומפיץ את הטוב.
אמן. שיהיה לנו חג פסח כשר שמח ומשמעותי!!!
