במשך חודשים ארוכים חיפש חיים דירה למכירה באזור ירושלמי וותיק, שבו רצה להתגורר. הוא שוחח עם בעלת הדירה שדרשה ממנו סכום של שתיים וחצי מיליון שקלים עבור הדירה, ובתנאי שהוא מעביר את הכסף מיידית. חיים הסכים, הוא ביצע העברה של מאה אלף שקלים והבטיח שתוך שבוע יארגן את שאר הסכום. אלא שהיו לו עיכובים ולבסוף הוא העביר את יתרת הסכום רק לאחר חודש, כשהעביר את היתרה דרשה ממנו בעלת הדירה סכום של מאה אלף שקלים נוספים ואמרה: "התנאי היה שתעביר את הכסף מיידית, כיוון שהתעכבת – המחיר עלה בינתיים בחודש האחרון בעוד ארבעה אחוזים שהם מאה אלף שקלים נוספים!" ואילו חיים טוען: "בסך הכול התעכבתי עוד כמה שבועות, למה אני צריך לשלם מאה אלף שקלים נוספים!" מה דעתכם, האם חיים צריך לשלם את ההפרש של עליית המחירים?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן רצ"ב סעיף ז' בדין: 'מבטל כיסו של חברו' ובש"ך על המקום. סימן ר"ז בדיני 'תנאים במקח'.
תשובה לשאלה "הברחה כפולה" (שאלה מס' 701)
תקציר השאלה השבועית: מחירי הסיגריות הגבוהים, גרמו לשלמה לבקש מיוסי להביא לו כמה פקטים של סיגריות מחו"ל. יוסי הסכים, והחתים את שלמה על מסמך שבמידה והוא נתפס במכס ומקבל קנס, שלמה משלם את הקנס. יוסי נסע לחו"ל אלא שבמקום להביא שתי פקטים של סיגריות הוא החליט להביא חמש פקטים ונתפס במכס. כשפנה לשלמה שישלם את הקנס, טען שלמה: "אני ביקשתי ממך שתביא שתי פקטים, אני לא אשם שהבאת חמש שיותר קשה להחביא אותם, וחוץ מזה משתי פקטים של סיגריות מעלימים עין במכס!" אבל יוסי טוען: "גם אם אני אשם, בכל מקרה תשלם באופן יחסי לפי כמות הפקטים שלך!" מה דעתכם, האם שלמה צריך להשתתף בקנס?
תשובה בקצרה: שלמה פטור מתשלום אפילו באופן יחסי, של הקנס שיוסי קיבל.
תשובה בהרחבה: למדנו בהלכה שאדם ששלח שליח לשליחות שיש בה סיכון ונגרם נזק לשליח, המשלח חייב לשלם לו את ההוצאות וכל שכן במקרה שלנו שיוסי החתים את שלמה על מסמך שאומר שכל קנס שהוא יקבל יהיה עליו, בוודאי ששלמה היה צריך לשלם את הקנס.
אבל במקרה שלנו, אם יוסי היה מעביר במכס רק שתי פקטים של סיגריות והיה נתפס, באמת שלמה היה חייב לשלם את הקנס כפי שהם התנו מפורשות מראש. (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן קע"ו)
אבל כיוון שבמקרה שלנו, יוסי שינה מהשליחות ולקח סיכון מופרז ויתכן שדווקא בגלל הסיכון המיותר שהוא לקח הוא נתפס, יכול שלמה לבוא ולטעון שאם היה מעביר רק שתי פקטים של סיגריות לא היה נתפס או שהיו מעלימים ממנו עין, וכעין זה ראינו בהלכה לגבי אדם שהשאיל מעדר לחפור בשדה מסוימת והלך וחפר עם המעדר בשדה אחרת והמעדר נשבר, שהוא חייב לשלם את הנזק שנגרם למעדר. למרות שלא בטוח שהעובדה שחפר בשדה אחרת במקום השדה שתכנן לחפור בה מראש, היא זאת שגרמה לשבירת המעדר. כיוון שהמשאיל יכול לבוא ולטעון שאם היית חופר בשדה שבה תכננת לחפור ועל דעת החפירה בשדה ההיא ביקשת להשאיל את המעדר, זה לא היה קורה והמעדר לא היה נשבר.
במקרה שלנו
כיוון שיוסי שינה מהשליחות שבעבורה נשלח מלכתחילה, שלמה יכול לטעון שבגלל השינוי הוא נתפס ולכן הוא פטור מתשלום הקנס שיוסי קיבל. (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן שמ"א סעיף ז')