כשהמחירים עולים

בית המדרש

שרונה נהגה ללכת מדי חצי שנה לשרית הקוסמטיקאית הקבועה שלה כדי לעשות את טיפול הפנים הקבוע שלה שעלה ארבע מאות שקלים. כשהגיעה הפעם, היא הופתעה לראות את הקליניקה המשופצת והמשודרגת, לאחר שסיימה את הטיפול וניגשה לשלם אמרה לה הקוסמטיקאית: "המחיר עלה, הוא כבר לא ארבע מאות שקלים – אלא שבע מאות שקלים!" "למה המחיר כזה יקר פתאום?" תהתה שרונה ושרית השיבה: "קודם כל הייתה עליית מחירים מטורפת, וגם השקעתי הון תועפות בשיפוץ הקליניקה. בגלל זה המחיר עלה!"
"יכול להיות, אבל היית צריכה לומר לי את זה מראש. אני לא משלמת יותר מארבע מאות שקלים לטיפול!" אמרה שרונה נחרצות. מה דעתכם, האם שרונה צריכה לשלם את המחיר המלא?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן של"ב סעיף ד' בדין: 'טעות בין הפועל למעביד.'

תשובה לשאלה "עקיצת הסוס" (שאלה מס' )715

תקציר השאלה השבועית: שמואל וחברו בילו בצפון הארץ, וחיפשו סוסים להשכרה כדי לעשות מסלול רכיבה, הם הגיעו לאדם בשם שמשון שאמר להם שיש לו שתי סוסים להשכרה עבורם במחיר של מאה שקלים לשעתיים רכיבה לכל אחד מהם. הם שילמו מראש אלא שאז מישהו מהמושב עצר אותם באמצע הרכיבה וטען שהסוסים הם שלו ודרש מהם תשלום, ואז התברר ששמשון השכיר להם את הסוסים ללא ידיעת הבעלים. בעל הסוסים דרש מהם תשלום עבור הרכיבה, אבל הם טענו: "אנחנו כבר שילמנו לשמשון מראש, לך תיקח ממנו את הכסף וחוץ מזה מגיעה לנו עוד שעה שלימה של רכיבה"! האם הם צריכים לשלם לבעל הסוסים? מי חייב בתשלום על השכירות ומי פטור? ומי לקח שלא כדין את הסוסים?
תשובה בקצרה: אם הסוסים עומדים להשכרה, חייבים שמואל וחברו לשלם שוב לבעל הסוסים וללכת לדרוש את כספם משמשון בחזרה.
תשובה בהרחבה: למדנו בהלכה שחפץ שנלקח ללא רשות הבעלים, כל זמן שהבעלים עדיין לא התייאשו ממנו הוא עדיין לא יצא מרשותם. ולכן גם אם במקרה שלנו, נאמר ששמשון רצה לגנוב את הסוסים מבעליהם כיוון שהבעלים לא התייאשו מהם ברור לנו שהכסף שמגיע מהשכרת הסוסים שייך לבעלים. ובמקרה שלנו, שברור ששמשון לא התכוון לגזול חלילה את הסוסים אז דינו מוגדר מבחינה הלכתית
כ'שוכר שהשכיר לאחרים' שהשכר הולך לבעלים כיוון שלא היה לו רשות כלל להשכיר את הסוסים. (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן שס"ג סעיפים ט' – י' בדברי הרמ"א) עם זאת, וודאי שהבעלים יכולים לדרוש שכר מהרוכבים על הסוסים שלו והם יתבעו את כספם בחזרה משמשון שהשכיר להם אותם במרמה.
מה הדין במקרה שהבעלים תובע את כספו מהגזלן?
במקרה כזה, הדבר תלוי במציאות האם שמשון באמת התכוון לגזול את הסוסים שאז נחלקו הפוסקים האם הוא חייב להחזיר את הכסף שקיבל על השכרת הסוסים לבעלים, אבל אם לא התכוון לגזול אותם מבעליהם ורק השכיר אותם ללא רשות וודאי שהשכר הולך לבעלים כמבואר בהלכה (סימן שס"ג סעיף ה

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

בית המדרש

חסד בקומבינה

בית המדרש

שבוע הספר

בית המדרש

הסכם זה הסכם

בית המדרש

הצ'ק שהתכבס

בית המדרש

האור שלך משמעותי

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'