שָׁלוֹם לָכֶם! שְׁמִי הוּא דָּנִיֵּאל וַאֲנִי מִתְגּוֹרֵר בְּאֶחָד מֵהַיִּשּׁוּבִים בְּרָמַת הַגּוֹלָן. אֲנִי רוֹצֶה לְסַפֵּר לָכֶם עַל סִפּוּר יוֹצֵא דֹּפֶן שֶׁנִּתְקַלְתִּי בּוֹ בְּאַחַד הַיָּמִים כַּאֲשֶׁר נִשְׁאַרְתִּי לְצִדּוֹ שֶׁל אָחִי הַגָּדוֹל בְּבֵית הַחוֹלִים. אָחִי הַגָּדוֹל צוּרִיאֵל, הוּא חַיָּל בֶּן תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שֶׁנִּפְצַע בְּמַהֲלַךְ אִמּוּנִים וּמֵאָז הוּא מִתְקַשֶּׁה לְהַפְעִיל אֶת שְׁתֵּי יָדָיו בְּצוּרָה סְדִירָה. בִּגְלַל זֶה, נִשְׁאַרְתִּי לְצִדּוֹ – בְּעִקָּר כְּדֵי לַעֲזֹר וּלְהָבִיא לוֹ אֶת כָּל מַה שֶּׁהוּא מְבַקֵּשׁ.
בְּאַחַד הַיָּמִים הִגִּיעַ לְמַחְלֶקֶת הַשִּׁקּוּם בְּבֵית הַחוֹלִים צָעִיר גִּ'ינְגִּ'י מְזֻקָּן וּבְיָדָיו גִּיטָרָה, הוּא הִתְיַשֵּׁב בִּסְפּוֹנְטָנִיּוּת לְצִדֵּנוּ וְשָׁאַל: "רוֹצִים שֶׁאֲנַגֵּן לָכֶם כַּמָּה שִׁירִים?" אֲנִי הִנְהַנְתִּי בְּחִיּוּב וְאָחִי הֵגִיב בִּשְׁתִיקָה. אֲבָל הוּא הִרְגִּישׁ בְּנוֹחַ וְהֵחֵל לְנַגֵּן שִׁיר אַחֲרֵי שִׁיר, הָאֱמֶת שֶׁאֲפִלּוּ אֶת אָחִי שֶׁהָיָה דֵּי קָשׁוּחַ יַחֲסִית הוּא הִצְלִיחַ לְהַכְנִיס לְקֶצֶב וְהַשִּׂמְחָה הַמְדַבֶּקֶת שֶׁלּוֹ פָּשׁוּט הִכְנִיסָה אוֹתָנוּ לָאֲוִירָה.
כְּשֶׁסִּיֵּם לְנַגֵּן הוּא הִתְיַשֵּׁב לְצִדּוֹ שֶׁל אָחִי, הִצְבִּיעַ עַל יָדָיו הַחֲבוּשׁוֹת וְשָׁאַל: "כַּמָּה זְמַן אַתָּה כָּכָה, אָחִי הַיָּקָר?" צוּרִיאֵל הִבִּיט בּוֹ וְעָנָה: "כְּבָר שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים!" אֲבָל הוּא לֹא נִבְהַל מֵהַמַּבָּט הַקּוֹדֵר שֶׁל אָחִי וְשָׁאַל: "וְאֵיךְ מִתְקַדֵּם הַשִּׁקּוּם, אַתָּה רוֹאֶה צֶפִי כָּלְשֶׁהוּ. יֵשׁ שִׁפּוּר מְסֻיָּם?" אָחִי הֵנִיעַ בְּרֹאשׁוֹ לִשְׁלִילָה וְהִסְבִּיר שֶׁהָרוֹפְאִים מַעְדִּיפִים כָּרֶגַע לְהִתְמַקֵּד בְּשִׁקּוּם בִּלְבַד וּפָחוֹת לָתֵת תַּאֲרִיכִים, דָּבָר שֶׁגַּם כָּכָה הֵם לֹא יוֹדְעִים לַעֲשׂוֹת.
אֲבָל הַגִּ'ינְגִּ'י רַק הֵרִים אֶת הַיָּדַיִם שֶׁלּוֹ שֶׁאָחֲזוּ בַּגִּיטָרָה וְהִכְרִיז: "תַּקְשִׁיב, יְדִידִי הַיָּקָר. אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַיָּדַיִם הָאֵלֶּה? הֵם לֹא תִּפְקְדוּ בְּמֶשֶׁךְ שָׁנָה וַעֲשָׂרָה חֳדָשִׁים. וְהִנֵּה הַיּוֹם אֲנִי יוֹשֵׁב לְיָדְךָ וּמְנַגֵּן בְּגִיטָרָה!"
"מָה?!" הֻפְתַּע צוּרִיאֵל. "בֶּאֱמֶת, שָׁנָה וַעֲשָׂרָה חֳדָשִׁים לֹא הֵזַזְתָּ אֶת הַיָּדַיִם? מַה קָּרָה?!" אֲבָל הַגִּ'ינְגִּ'י רַק הֵנִיחַ אֶת הַגִּיטָרָה וְהֵחֵל לְסַפֵּר עַל תְּאוּנַת הָאוֹפַנּוֹעַ שֶׁעָבַר לִפְנֵי כְּאַרְבַּע שָׁנִים. "הָיִיתִי צָעִיר וּמִתְלַהֵב, כֻּלָּם יָדְעוּ שֶׁאֲנִי וְהָאוֹפַנּוֹעַ זֶה אוֹתוֹ דָּבָר, הוּא הָיָה כְּאִלּוּ חֵלֶק מִמֶּנִּי. בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים הִשְׁתַּתַּפְתִּי בְּתַחֲרוּיוֹת שֶׁל רוֹכְבֵי אוֹפַנּוֹעִים וְנֶחְשַׁבְתִּי לְרוֹכֵב מְיֻמָּן, עַד לְאוֹתָהּ תְּאוּנָה שֶׁבָּהּ הִתְהַפַּכְתִּי עִם הָאוֹפַנּוֹעַ כַּמָּה פְּעָמִים וְשָׁבַרְתִּי אֶת שְׁתֵּי הַיָּדַיִם בְּאֹפֶן מָלֵא כּוֹלֵל הָאֶצְבָּעוֹת…"
"אָז אֵיךְ אַתָּה מַצְלִיחַ לְנַגֵּן כָּכָה בְּגִיטָרָה בְּצוּרָה מֻשְׁלֶמֶת?" צוּרִיאֵל לֹא הִתְכּוֹנֵן לְוַתֵּר. תְּאוּנַת הָאִמּוּנִים שֶׁעָבַר, הִכְנִיסָה אוֹתוֹ לְדִכָּאוֹן וְהָעֻבְדָּה שֶׁכִּמְעַט בְּכָל פְּעֻלָּה פְּשׁוּטָה הוּא נִזְקָק לְעֶזְרָה, לֹא נָתְנָה לוֹ מְנוּחָה, לַמְרוֹת שֶׁהִשְׁתַּדַּלְנוּ לַעֲזֹר לוֹ כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר.
"יֵשׁ כַּמָּה נֻסְחָאוֹת אֲבָל בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, כֻּלָּן מַגִּיעוֹת לְאוֹתוֹ מָקוֹם: כֹּחַ רָצוֹן, הַתְמָדָה, עִקְבִיּוּת, שִׂמְחָה פְּנִימִית וְהָעִקָּר הָעִקָּר לֹא לְהִתְיָאֵשׁ וְלֹא לִשְׁקֹעַ בְּדִכָּאוֹן!" הַגִּ'ינְגִ'י חִיֵּךְ אֶת הַחִיּוּךְ הָעֲנָק שֶׁלּוֹ וְאָמַר: "הַיּוֹם אַתָּה מִסְתַּכֵּל רַק עַל הַקֹּשִׁי שֶׁיֵּשׁ לְךָ עַכְשָׁו וְלֹא מִסְתַּכֵּל קָדִימָה, אֲנִי הַהוֹכָחָה שֶׁאֶפְשָׁר לְהַצְלִיחַ גַּם בְּמַצָּבִים יוֹתֵר קָשִׁים מִשֶּׁלְּךָ. אַתָּה יוֹדֵעַ מָה?! יֵשׁ לִי הוֹכָחָה יוֹתֵר טוֹבָה, הִיא נִמְצֵאת בַּתִּיק שֶׁלִּי!" הוּא נִגַּשׁ לְתִיק מוּזָר בְּצֶבַע בּוֹרְדּוֹ וְשָׁלַף מִתּוֹכוֹ כְּלֵי נְגִינָה מוּזָר לְמַרְאֶה בַּעַל מֵיתָר אֶחָד. "אַתָּה רוֹאֶה אֶת הַכְּלִי הַזֶּה? רָכַשְׁתִּי אוֹתוֹ בְּפֶּטְרָה שֶׁבְּיַרְדֵּן, צָרִיךְ מְיֻמָּנוּת רַבָּה כְּדֵי לְהָפִיק כַּמָּה סוּגֵי צְלִילִים מֵהַכְּלִי בַּעַל הַמֵּיתָר הָאֶחָד. וְהִנֵּה תִּרְאֶה, לַמְרוֹת הַכֹּל – אֲנִי מַצְלִיחַ לְנַגֵּן עָלָיו. קָדִימָה! אֲנִי מַתְחִיל לְנַגֵּן בּוֹ בִּמְיֻחָד בִּשְׁבִילְךָ וְהַשִּׁיר הַבָּא מֻקְדָּשׁ לְךָ בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה!"
הוּא הִתְחִיל לְנַגֵּן אֶת הַשִּׁיר "אֵין יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל! מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה… לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד…" וּדְמָעוֹת נִקְווּ בְּזָוִיּוֹת עֵינָיו שֶׁל צוּרִיאֵל, אֲבָל בְּיַחַד עִם הַדְּמָעוֹת הַלָּלוּ עָלָה גַּם חִיּוּךְ גָּדוֹל שֶׁהֶרְאָה לוֹ מִקָּרוֹב, שֶׁגַּם מִמַּצָּבִים קָשִׁים יוֹתֵר אֶפְשָׁר לָצֵאת וּלְנַצֵּחַ אֶת הַקְּשָׁיִים…
