לא מפחד מהפחד

שָׁלוֹם לָכֶם, הַשֵּׁם שֶׁלִּי רְאוּבֵן וַאֲנִי מִתְגּוֹרֵר בִּירוּשָׁלַיִם. אֲנִי רוֹצֶה לְסַפֵּר לָכֶם אֶת הַסִּפּוּר שֶׁלִּי: בֹּקֶר אֶחָד בִּקְּשָׁה מִמֶּנִּי אִמָּא לְהִתְלַוּוֹת לַאֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה רוּת לַמִּרְפָּאָה, לִבְדִיקָה שִׁגְרָתִית אֵצֶל הָרוֹפֵא. הַמִּרְפָּאָה הָיְתָה בְּמֶרְכָּז מִסְחָרִי, וּבַכְּנִיסָה הָיוּ שְׁתֵּי מַעֲלִיּוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁהוֹבִילוּ לַקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה.

"עִצְרִי!" שָׁאַגְתִּי עַל רוּת אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה, אוּלָם הִיא לֹא הִתְיַחֲסָה לִקְרִיאָתִי הַנּוֹאֶשֶׁת וְנִכְנְסָה לַמַּעֲלִית שֶׁל הַמִּרְפָּאָה. דַּלְתוֹת הַמַּעֲלִית כִּמְעַט נִסְגְּרוּ וּבְלִבִּי הִתְחוֹלֵל מַאֲבַק אֵיתָנִים. לָלֶכֶת אוֹ לֹא לָלֶכֶת?!  לִבִּי פָּעַם בְּעֹז, זֵעָה נִגְּרָה מִמִּצְחִי וְהִרְטִיבָה אֶת צַוְּארוֹן חֻלְצָתִי. הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁרַגְלַי סֻמְּרוּ לַקַּרְקַע וְלֹא יָכֹלְתִּי לָזוּז. הַדְּלָתוֹת הֵחֵלּוּ לְהִסָּגֵר, רוּת הִבִּיטָה בִּי בְּפָנִים מְחֻיָּכוֹת וְאָז צָרַחְתִּי "לֹא!" וְשָׁעַטְתִּי לְכִוּוּן הַמַּעֲלִית, מְנַסֶּה לִמְשֹׁךְ  אֶת אֲחוֹתִי הַחוּצָה, אֲבָל הַמַּעֲלִית נִסְגְּרָה וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי בַּחוּץ.

בְּאוֹתוֹ רֶגַע הֵחֵלּוּ כָּל הַחֲרָדוֹת וְהַסִּיּוּטִים שֶׁלִּי לַעֲלוֹת בְּבַת אַחַת מֵהַטְּרָאוּמָה שֶׁחָוִיתִי בְּגִיל שֶׁבַע. הָיוּ אֵלּוּ יְמֵי הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל הָאֲהוּבִים עָלַי. הִתְכַּנַּסְנוּ, כָּל הַמִּשְׁפָּחָה הַמֻּרְחֶבֶת, לַכֶּנֶס הַשְּׁנָתִי שֶׁבּוֹ מְתַכְנְנִים אֶת הַשָּׁבוּעַ הֲכִי אַטְרַקְטִיבִי בַּחֻפְשָׁה. אֶת הַכֶּנֶס הַזֶּה הָיִינוּ עוֹרְכִים בְּאֹפֶן קָבוּעַ בְּאוּלָם קָטָן שֶׁבְּמֶרְכָּז מִסְחָרִי מֻכָּר בְּאֵזוֹר יְרוּשָׁלַיִם. כָּאָמוּר, הָיִיתִי יֶלֶד בֶּן שֶׁבַע וְיַחַד אִתִּי הָיוּ בְּנֵי דּוֹדִים בְּגִיל חָמֵשׁ, שְׁמוֹנֶה וְעוֹד יֶלֶד בֶּן גִּילִי. אֲבָל מַהֵר מְאֹד הִשְׁתַּעְמַמְנוּ וְחִפַּשְׂנוּ תַּעֲסוּקָה. וְאָז מָצָאנוּ… אֶת הַמַּעֲלִית. כֵּן, אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה לֹא מִשְׂחָק, אֲבָל אָז זֶה הָיָה נִרְאֶה לִי מֵעֵין רַכֶּבֶל אֵיכוּתִי וּמְרַתֵּק. כָּךְ אוֹ כָּךְ, שִׂחַקְנוּ בַּמַּעֲלִית, כָּל הַיְלָדִים הָיוּ יוֹרְדִים בַּמַּעֲלִית וְיֶלֶד אֶחָד הָיָה צָרִיךְ לָרֶדֶת אֶת כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וּלְהַשִּׂיג אֶת כֻּלָּם.

רֹב הַפְּעָמִים כַּמּוּבָן לֹא הִצְלַחְנוּ בְּכָךְ, אֲבָל הָיָה מְהַנֶּה לְנַסּוֹת. כְּשֶׁהִגִּיעַ תּוֹרִי רַצְתִּי מַהֵר בְּמוֹרַד הַמַּדְרֵגוֹת. מֵרֹב שֶׁרָצִיתִי לְהַצְלִיחַ דִּלַּגְתִּי אֶת הַמַּדְרֵגוֹת שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם וְאָז… נִחַשְׁתֶּם נָכוֹן, נָפַלְתִּי. לֹא סְתָם נָפַלְתִּי, הִתְגַּלְגַּלְתִּי בְּמוֹרַד הַמַּדְרֵגוֹת כְּשֶׁרֹאשִׁי נֶחְבַּט בְּתֵשַׁע מַדְרֵגוֹת לְפָחוֹת עַד שֶׁנָּחַתִּי לְמַטָּה, לֹא מְסֻגָּל לָזוּז. צָרַחְתִּי אֶת נִשְׁמָתִי, אֲבָל לְמַרְבֵּה הַצַּעַר בְּמַדְרֵגוֹת הַחֵרוּם אַף אֶחָד כִּמְעַט לֹא שָׁמַע אוֹתִי. אֲנִי זוֹכֵר אֵיךְ בָּכִיתִי וְחָשַׁבְתִּי: 'לֹא נוֹרָא, רְאוּבֵן, תֶּכֶף הֵם יָבוֹאוּ לוֹמַר לְךָ שֶׁנִּצְּחוּ אוֹתְךָ וְאָז יִקְרְאוּ לְאִמָּא…'

עָבְרָה דַּקָּה וְעוֹד אַחַת וְעוֹד אַחַת. חוּשַׁי הֵחֵלּוּ לְהִתְעַרְפֵּל וְטֶרֶם הִגִּיעַ בֶּן דּוֹד גּוֹאֵל. חֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת הֶחְשִׁיךְ פִּתְאוֹם, וּמָצָאתִי אֶת עַצְמִי מְשֻׁתָּק מִפַּחַד. בַּשָּׁלָב הַזֶּה אֲפִלּוּ לְיַבֵּב לֹא הֵעַזְתִּי וְאָז אִבַּדְתִּי אֶת הַהַכָּרָה.

הִתְעוֹרַרְתִּי בְּבֵית הַחוֹלִים, כְּשֶׁפַּרְצוּפִים מְטֻשְׁטָשִׁים מַקִּיפִים אוֹתִי מִכָּל עֵבֶר. הִתְבָּרֵר שֶׁכְּשֶׁהִתְחַלְתִּי לָרֶדֶת קָרְאוּ לָנוּ לְהַגִּיעַ, כֻּלָּם מִהֲרוּ וְשָׁכְחוּ לְעַדְכֵּן אוֹתִי. לָקַח זְמַן עַד שֶׁשָּׂמוּ לֵב שֶׁאֲנִי חָסֵר בְּתוֹךְ הַבָּלָגָן.

אֲבָל זֹאת הָיְתָה עֲבוּרִי הַבְּעָיָה הַקְּטַנָּה. חֲצִי שָׁנָה אַחֲרֵי הַסִּפּוּר הַזֶּה אַבָּא שֶׁלִּי לָקַח אוֹתָנוּ לְמֶרְכָּז מִסְחָרִי כְּדֵי לִקְנוֹת כִּפּוֹת חֲדָשׁוֹת לַבַּר־מִצְוָה שֶׁל אָחִי הַבְּכוֹר. אֲבָל…

בָּרֶגַע שֶׁרָאִיתִי אֶת כָּל הַחֲנֻיּוֹת הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁהַמֶּרְכָּז סוֹגֵר עָלַי, חוֹנֵק אוֹתִי, לֹא מְאַפְשֵׁר לִי לִנְשֹׁם. הִתְחַלְתִּי לְחַרְחֵר. אַבָּא שֶׁלִּי הִשְׁכִּיב אוֹתִי עַל הָרִצְפָּה וְאֵיכְשֶׁהוּ הִצְלַחְתִּי לְסַמֵּן לוֹ שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לָצֵאת מִשָּׁם! הוּא הֶחֱזִיר אוֹתִי לָרֶכֶב וְרַק אָז הִתְחַלְתִּי לְהֵרָגַע. אַבָּא שֶׁלִּי שָׁאַל: "מַה קָּרָה, רְאוּבֵן?" הִצְלַחְתִּי לוֹמַר רַק: "תִּסַּע מִפֹּה מַהֵר!" הוּא לֹא שָׁאַל שְׁאֵלוֹת. בַּבַּיִת הוּא נִסָּה לְבָרֵר מַה קָּרָה וְאָמַרְתִּי לוֹ שֶׁאֲנִי לֹא מְסֻגָּל לְהִכָּנֵס לַמֶּרְכָּז הַמִּסְחָרִי. פָּשׁוּט לֹא מְסֻגָּל. וְכָכָה הִתְנַהֲלוּ הַחַיִּים שֶׁלִּי מֵאוֹתוֹ יוֹם. לֹא מַעֲלִיּוֹת, לֹא מֶרְכָּזִים מִסְחָרִיִּים. נִסּוּ לְהַגִּיד לִי שֶׁשָּׁוֶה לִי לְהִתְמוֹדֵד עִם הַפַּחַד וְלִרְאוֹת שֶׁהוּא לֹא כָּל כָּךְ גָּדוֹל, אֲבָל לֹא הָיִיתִי מְסֻגָּל לַעֲשׂוֹת זֹאת.

עָמַדְתִּי מִחוּץ לַמַּעֲלִית כְּשֶׁאֲנִי רוֹעֵד בְּכָל גּוּפִי, אֲבָל יָדַעְתִּי שֶׁאֵין סִכּוּי שֶׁאַשְׁאִיר לְבַד אֶת אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה בַּמַּעֲלִית. זִנַּקְתִּי בְּרִיצָה לְתוֹךְ מַדְרֵגוֹת הַחֵרוּם וְהִרְגַּשְׁתִּי אֶת הַלֵּב שֶׁלִּי הוֹלֵם בִּפְרָאוּת. רַצְתִּי אֶת כָּל הַמַּדְרֵגוֹת עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לַמַּעֲלִית שֶׁמִּמֶּנָּה בְּדִיּוּק יָצְאָה… רוּת אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה. נִרְגַּעְתִּי כְּשֶׁרָאִיתִי אוֹתָהּ וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי שֶׁהֵעַזְתִּי לָרוּץ בְּמַדְרֵגוֹת הַחֵרוּם, אֲבָל הַדָּבָר הַמַּדְהִים מִכֹּל הִתְרַחֵשׁ הַשָּׁבוּעַ כְּשֶׁעָבַרְתִּי לְיַד מֶרְכָּז מִסְחָרִי: חִכִּיתִי שֶׁלִּבִּי יַתְחִיל לִדְהֹר כְּמוֹ תָּמִיד, אֲבָל זֶה לֹא קָרָה. הֵעַזְתִּי לְהִתְקָרֵב עוֹד יוֹתֵר, וְאֶפֶס. תְּחוּשַׁת הַפַּחַד פָּסְחָה עָלַי בְּפִתְאוֹמִיּוּת. הִתְקָרַבְתִּי עוֹד וָעוֹד, עַד שֶׁמָּצָאתִי אֶת עַצְמִי בְּתוֹךְ הַמֶּרְכָּז הַמִּסְחָרִי מְשׁוֹטֵט בֵּין הַחֲנֻיּוֹת! זֶה הָיָה בִּלְתִּי נִתְפָּס! וְאָז קָלַטְתִּי כַּמָּה זֶה נָכוֹן: הַפַּחַד הוּא כְּמוֹ גַּמָּד קָטָן שֶׁבַּחֹשֶׁךְ נִרְאֶה כְּמִפְלֶצֶת אֵימְתָנִית. אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁמַּדְלִיקִים אוֹר, נִשְׁאָר רַק הַגַּמָּד הַקָּטָן…