צוות שלם של סבלים לא מקצועיים במיוחד עבד על דירתה של משפחת לוי כדי להעמיס את הרהיטים על המשאית שחנתה מתחת לבניין. בדיוק באותם רגעים שני פועלים נוספים, קשרו היטב את מכונת הכביסה התעשייתית של משפחת לוי כדי להוריד אותה מהקומה הראשונה לעבר המשאית. הם היו עסוקים בחבלים ולא שמו לב שהם מורידים את המכונה מהצד הלא נכון של הבניין – המשאית חנתה מהצד השני. מכונת הכביסה ירדה באיטיות על החבלים ונעצרה על גגה של מכונית הלקסוס של אבישי. הוא מצדו הבחין במכונת הכביסה הכבדה שהונחה על המכונית החדשה שלו, מיהר לרכב והתניע אותו, לחץ על דוושת הגז ונעלם מהמקום כשהוא נותן למכונת הכביסה הכבדה לצנוח על הקרקע ולהישבר. מכונת הכביסה ניזוקה בצורה קשה ויצאה מכלל שימוש, אבל אדון לוי לא ויתר: הוא דרש מאבישי שישלם לו על הזנק שנגרם למכונת הכביסה בטענה שאם לא היה מזיז את הרכב שלו, הפועלים היו מורידים את מכונת הכביסה עד לכביש. אבל אבישי טוען: "אני בסך הכול מנעתי מעצמי נזק לרכב שלי, למה אני חייב לשלם לך בכלל?" מי לדעתכם צודק?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: תלמוד בבלי מסכת 'בבא קמא' דף כ"ח עמוד א'. שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן שפ"ג סעיף ב' בדברי הרמ"א.
תשובה לשאלה "תזכורת לבוס" (שאלה מס' 651)
תקציר השאלה השבועית: שמואל הקבלן העסיק את אשר כאיש מכירות, וכחלק מתנאי העבודה, העמיד שמואל לרשותו של אשר רכב לנסיעות ללקוחות. לפי הסיכום ביניהם, בכל פעם שאשר יוצא לפגישה עם לקוח ומחנה את הרכב באזור חניה מסודר, עליו לעדכן את שמואל כדי שיפעיל את החניה בתשלום. באחד הימים נסע אשר ביחד עם שמואל ונזכר שהם לא הפעילו את החניה בתשלום. כשהגיעו לרכב חיכה להם דו"ח על השמשה. אשר דרש משמואל שישלם את הדו"ח כיוון שלא הפעיל את החניה ושמואל טען: "סיכמנו מראש שאתה תעדכן אותי כל פעם להפעיל את החניה, לא עדכנת אותי ולכן תשלם אתה את הדו"ח!" ואשר טוען: "נכון שסיכמנו שאני אודיע לך, אבל הפעם נסעת ביחד איתי ברכב וחשבתי שתפעיל מעצמך את החניה!" הטיעון של אשר לא הרשים את שמואל שהשיב: "נכון שנסענו ביחד, אבל אני עסוק ולא זכרתי להפעיל חניה, אפילו שנסעתי איתך!" מי לדעתכם חייב לשלם את הדו"ח?
תשובה בקצרה: אשר חייב לשלם את הדו"ח.
תשובה בהרחבה: ראינו בהלכה שכל תנאי שאדם מתנה מראש עם חברו, הוא קיים. ולכן אם ראובן לדוגמא שכר את שמעון לעבודה וסיכם איתו מראש, שישלם לו במידה ויקרה לו נזק, הדבר נחשב כחלק בלתי נפרד מתנאי ההעסקה, כמו שהוא יכול להתנות איתו מראש שהוא מגביל אותו לשעות עבודה מסוימות, או לתת לו אוכל על חשבונו וכדומה. לכן, גם במקרה שלנו שמואל התנה עם אשר מראש שיזכיר לו להפעיל את החניה וכל זמן שאשר שכח להזכיר לו להפעיל את החניה, הרי זה תנאי שסוכם מראש ולכן הוא יצטרך לשלם את הדו"ח כשלא עמד בתנאי.
מה הדין במקרה שהמעסיק היה איתו?
לפני שנדון מה יהיה הדין כיוון ששמואל היה ברכב ביחד עם אשר, ננסה לחשוב מה היה קורה במידה ושמואל לא היה ברכב ביחד עם אשר. הרי האחריות הייתה נופלת על אשר באופן חד משמעי, כפי שסוכם ביניהם מראש. כיוון שלאשר יש אחריות שלא יהיו קנסות של חניה. אמנם הדבר תלוי בצורה שבה נוסח התנאי ביניהם ואיך כתבו אותו, אבל במידה ונכתב שאשר צריך להודיע בכל פעם מחדש לשמואל כשהוא מחנה את הרכב במקום מוסדר, לשון התנאי מראה שהמעסיק רצה להסיר מעליו את האחריות ולהעביר אותה לאשר ולכן הוא לא יכול לפטור את עצמו מתשלום הקנס.