אחרי חודש שלם שהצוות של גיא היה בתוך עזה בפעילות אינטנסיבית, הגיע לילה ראשון של חנוכה והחיילים התלבטו כיצד עליהם להדליק נרות חנוכה. אדיר הציע להיכנס לאחד הבתים הנטושים, לקחת משם שמן זית וכוסיות זכוכית ולהדליק נרות חנוכה. אבל מתן אמר: "אסור לקחת מהם אף על פי שהם גויים, ואז זו מצווה הבאה בעבירה". ואילו גיא הציע להסתכל במשקפות לעבר יישובי העוטף עד שיראו חנוכיות בחלונות ולברך ברכת "שהחיינו" ו"שעשה ניסים לאבותינו". מה דעתכם, כיצד על החיילים לנהוג לגבי הדלקת נרות חנוכה בשטח?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: 'משנה ברורה' סימן תרע"ג סעיף קטן ב' בדין: 'הדלקה בשמן גזול'. ובסעיף ג' בדין: 'הרואה האם יברך'.
תשובה לשאלה 'עודף תרומות' (שאלה מס' 773):
מצב המלחמה הראה את היופי שבעם ישראל: לכל אורך המלחמה זרמו תרומות רבות של אזרחים לחזית בכמויות חסרות תקדים, מאוכל וביגוד ועד ציציות תפילין ודברים נוספים. יובל, ששימש כמחסנאי באחד הגדודים, ניגש באחד הימים לרב שלו ושאל אם מותר לו לחלק את העודף שנשאר מהתרומות לאזרחים, או שהוא חייב לחלק את זה לחיילים. ומה עליו לעשות במקרה שהחיילים לא צריכים את מה שנשאר לו במחסן? ואם יש אפשרות להחליף את הסחורה הקיימת בסחורה אחרת עבור החיילים, האם עליו לעשות זאת? ומה לעשות באוכל שאין ברירה אלא להעביר אותו הלאה? מה לדעתכם השיב לו הרב?
תשובה בקצרה: יובל צריך לשאול את המפקדים שמעליו מה לעשות עם התרומות הללו, ואם אין לו את מי לשאול, הוא יכול להשתמש בהן למטרות אחרות לפי הסדר שנכתב בתשובה בהרחבה.
תשובה בהרחבה: ראינו בהלכה שכל צדקה שנגבתה מבני העיר עבור מטרה מסוימת, כגון עני מסוים, וגבו יותר ממה שהיה צריך – מה שנשאר מהתרומות שייך לאותו עני, אבל אם גבו לעניים סתם, מה שנשאר מעודף התרומות יישאר אצל הגבאים עבור עניים אחרים (שולחן ערוך 'יורה דעה' סימן רנ"ג סעיף ו'). ואם הגבאים רוצים לשנות את ייעוד התרומה, הם יכולים לעשות זאת מכיוון שהכלל הוא בדיני צדקה שכל מי שתורם, תורם על דעת הגבאים שאחראים על הצדקה כל עוד לא התנה מראש עבור איזה ייעוד הולכת התרומה (סימן רנ"ו סעיף ג').
ולכן במקרה שלנו, שהרבה אנשים הביאו מוצרים שאין בהם צורך, לכתחילה יובל צריך לשמור אותם במחסן עבור חיילים אחרים לכשיצטרכו את המוצרים הללו. ואם אין לו אפשרות לשמור אותם, עליו לשאול את הקצין הממונה כיצד לנהוג לגבי המוצרים. ואם הוא אחראי בלבד ואין לו את מי לשאול, הוא יכול להעביר אותם לעמותות או גופים שעוסקים בצורכי ציבור, אבל לגבי אוכל שאין אפשרות לשמור או שהוא עשוי להתקלקל – יכול לחלק אותו למי שירצה, שבוודאי דעת התורם שמה שנשאר לא ייזרק לפח אלא יחולק לאנשים אחרים לפי החלטת האחראים במקום (רמ"א במקום).
