לקראת הימים הנוראים, נכנסו גבאי בית הכנסת 'שלום לעם' במעלה אדומים לשיפוץ נרחב של בית הכנסת. באחד הימים הגיע אפרים, אחד מהמתפללים, לגבאי בית הכנסת והציע לו הצעה מעניינת: "אני רוצה לזכות בספר של 'כל נדרי' וברכת 'שהחיינו' ביום הכיפורים, כל שנה עושים מכירה – אני אתרום את המזגנים בעלות של עשרים אלף שקלים ובתמורה אתה נותן לי את 'כל נדרי' בתפילת ערבית של כיפור". הגבאי עשה חשבון קצר והגיע למסקנה שאין סיכוי שמישהו ישלם עבור 'כל נדרי' למעלה מעשרת אלפים שקלים, הוא הסכים לעסקה ואפרים שילם על המזגנים. אלא שבאותה תפילת ערבית, הגיעו השנה כמה אנשים עשירים שביקשו לקנות את 'כל נדרי'. כשהגבאי סירב לתת מכיוון שאפרים קנה כבר את 'כל נדרי' בעשרים אלף שקלים, הם טענו: "אין דבר כזה, צריך לעשות מכרז, וחוץ מזה אנחנו מוכנים לשלם יותר מעשרים אלף שקלים על 'כל נדרי', לכן אתה צריך למכור מחדש!" הגבאי נכנס למצב לא נעים ולא ידע מה לעשות. מה לדעתכם פסק לו הרב?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'אורח חיים' סימן קנ"ג סעיף ז' וב'משנה ברורה' על המקום.
תשובה לשאלה "הנהג המהיר" (שאלה מס' 655)
תקציר השאלה השבועית: יוסי עלה עם אגרטל הזכוכית למונית, מכיוון שהוא מיהר הוא ביקש מהנהג: "תעשה טובה אדוני, תלחץ קצת על הגז שאני אספיק להגיע בזמן!" הנהג נענה לבקשתו ונסע במהירות, אלא שפתאום נאלץ הנהג לבצע בלימת חירום והאגרטל השביר, קיבל מכה ונשבר לרסיסים. "עכשיו תשלם לי על האגרטל!" תבע יוסי מנהג המונית תשלום על הנזק. אבל נהג המונית טען: "אני לא צריך לשלם לך, בגלל שמטען שמים בבגאז' ולא מאחורה. ברגע שאתה שמת אותו לידך, אתה אחראי עליו ואני לא צריך לשלם לך כלום!" מה דעתכם? האם הנהג צריך לשלם ליוסי את הנזק?
תשובה בקצרה: נהג המונית פטור מתשלום על שבירת האגרטל.
תשובה בהרחבה: הבאנו בעבר בתשובות קודמות, שכדי לחייב שומר באחריות על החפץ, צריך שני תנאים מקדימים: א') בקשת שמירה מהשומר על החפץ. ב') שהשומר יקבל על עצמו לשמור על החפץ. בלי ששני התנאי הללו יתמלאו כראוי, אין שום חיוב על השומר כלל כמבואר בהלכה (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן רצ"א סעיף א').
במקרה שלנו, כיוון שהאגרטל נשאר ברשותו של יוסי והיה ביכולתו לשמור עליו לידו בצורה שלא ייפול וישבר, אין ראיה שהנהג קיבל שמירה על האגרטל כיוון שיוסי בעצמו יכל לשמור עליו. ורק אם היה שם את האגרטל בבגאז' היה מקום לדון האם זה נחשב שהנהג קיבל עליו שמירה או לא. מבואר בשו"ע שאם אדם לוקח חפץ מחברו באופן שרק הוא יכול לשמור עליו ולא הבעלים, האם זה נחשב ל'קבלת שמירה' על החפץ ואז היינו דנים, האם הבלימה נחשבת ל'פשיעה' או 'אונס'. וגם מדין 'מזיק' אנחנו לא יכולים לחייב את הנהג משתי סיבות: א') הוא עשה כפי שיוסי ביקש ממנו – לנסוע במהירות ונחשב כ'עושה ברשות הבעלים'. ב') זה נחשב ל'מזיק באונס' שפטור מתשלום. ואפיל שכאן הנזק נעשה בכוונה כיוון שלחץ על הברקס מדעתו, בזה כתב הש"ך שבמקרה כזה הנזק נחשב כ'גרמי' ולא כנזק בידיים וההלכה היא ש'גרמי' בשוגג פטור מתשלום.
