אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים".
קצת קשה לי לדמיין את עצמי סוחב אבנים כבדות על הגב וחוטף מכות מאיזה אחמד מצרי עם מגלב… זה מאוד רחוק ממני כשאני יושב בחדר הממוזג על כיסא מרופד לאור תאורה רכה ונעימה…
אבל אז אני מנסה לחשוב קצת יותר עמוק, מה זו באמת מצרים?! איזה מצב בנפש שלי הוא מצב שדומה למצרים?! מה זו עבדות?! ואיפה אולי גם אני עבד?! מה זו באמת חירות?! מה המשמעות הפנימית של המושג חירות?! והאם אני באמת בן חורין?!
פתאום המשימה של "לראות את עצמי יוצא ממצרים" הופכת להיות הרבה יותר משמעותית, וגם הרבה יותר מאתגרת.
איך אני בעצם משתחרר מכל ה"מצרים", מהדברים שמונעים ממני את הרחבת הדעת ומצמצמים אותי להתעסקות בדברים קטנים וחסרי משמעות אמיתית?!
איך אני יכול להיות באמת בן חורין מכל הדברים שאני משועבד אליהם?! מכל התאוות ששולטות בי?! מהמידות הרעות שגורמות לי להתנהג בצורה שאני לא מחובר אליה?! מתפיסות עולם משובשות שאימצתי לעצמי מבחוץ…?!
אני כל כך רוצה לצאת ממצרים. אני הולך להקשיב לקולו של משה, הוא עדיין מהדהד בתוכי, הוא כבר יכוון אותי… השנה אני יוצא ממצרים.
