דודי היה מעשן כבד כבר שנים ארוכות ולא הצליח להיגמל מהסיגריות. באחד הימים הוא עמד ועישן בתחנת האוטובוס, ולפתע הגיעה רוח סערה והעיפה לו את הסיגריה מהיד לעבר החליפה היוקרתית של אייל. הסיגריה גרמה לחור בבד של החליפה, ונגרם לה נזק בצורה שלא ניתן לתיקון אצל החייט. אייל תבע כמובן מדודי לשלם על החליפה היוקרתית, אבל דודי טען: "אני עמדתי ועישנתי כרגיל. אם אתה רוצה תשלום על החליפה שלך, לך תתבע את הרוח שהעיפה לי את הסיגריה". האם לדעתכם דודי צריך לשלם? ומה היה הדין אם דודי השליך את הסיגריה על הרצפה ואייל נפל על הרצפה וכתוצאה מהסיגריה נהיה לו חור בחליפה? מי צריך לשלם את הנזק במקרה כזה?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן ת"י סעיף ט' בדין: 'נזקי אש ברוח מצויה ואינה מצויה'. סימן ת"י סעיף א' בדין: 'נזקי בור ברשות הרבים' והאם זה נחשב לבור או לאש.
תשובה לשאלה 'המתווך של עצמו' (שאלה מס' 778):
שלמה שחיפש דירה לקנייה, נפגש עם דוד המתווך והוא הציע לו כמה הצעות שלא התאימו למה שחיפש. במהלך החיפושים הוא שמע שיוסף המתווך מוכר את דירתו, ואכן הדירה של יוסף מצאה חן בעיניו, הם סיכמו על המחיר והעסקה נסגרה. מייד בתום העסקה ביקש יוסף משלמה דמי תיווך, אבל שלמה התפלא: "על מה בדיוק לשלם לך?" ויוסף השיב: "זה לא סוד שאתה מחפש דירה כבר הרבה זמן, אז הנה תיווכתי לך את הדירה שלי ומגיע לי לקבל דמי תיווך". אבל שלמה כעס ואמר: "אבל הייתי בקשר רק עם דוד המתווך!" ויוסף השיב: "מכיוון שחיפשת אצל מתווכים, אין סיבה שלא תשלם דמי תיווך אף על פי שזאת הדירה שלי…" מה דעתכם? האם שלמה צריך לשלם דמי תיווך?
תשובה בקצרה: מתווך הוא צד שלישי שמתווך בין הקונה למוכר, ויוסף לא יכול לדרוש דמי תיווך על עצם ההצעה של הדירה שלו, מכיוון שהוא נהנה מעצם המכירה.
תשובה בהרחבה: ראשית צריך להקדים ולהגדיר מיהו 'מתווך'. מדובר באדם שלא קונה ולא מוכר אלא 'משדך' בין המוכר לקונה וגורם לכך שהעסקה תצא לפועל. להבדיל מאדם שמוכר בעצמו את נכסיו, שאינו זכאי כלל לדמי תיווך, מאחר שהוא צד במכירה וגם לו יש הנאה מהעסקה.
את מקור הדין שצריך לשלם למתווך מצאנו בגמרא (תלמוד בבלי מסכת 'בבא מציעא' דף ס"ג), בדברי רב אדא בר אהבה שיש לשלם דמים לסרסור (מתווך בלשון הגמרא), וכן מצאנו במקום אחר בגמרא (מסכת בבא בתרא דף פ"ז, לפי התוספות על המקום) שבמקרה שנשברה חבית יין במהלך העברתה ממקום למקום, אם נשברה אצל מי שתיווך בין הקונה למוכר, המתווך סופג את נזק השבירה של החבית, משום שהוא מקבל דמי תיווך ולכן הוא נחשב כ'שומר שכר' שהוא אדם ששומר על החפץ ומקבל על כך תשלום. ולכן, מוטלת עליו אחריות גדולה יותר לשמור על החפץ. (וכן כתב הגר'"א בסימן קפ"ה, סעיף קטן י"ג, שחייב לשלם למתווך, מדין 'יורד לשדה חברו והשביחה'). ונראה מתוך הדברים שמתווך הוא דווקא אדם שלישי שמתווך בין שני אנשים שונים ולא בעל החפץ עצמו. ולכן בנידון שלנו, יוסף המתווך שמכר את דירתו, אינו זכאי לדרוש על כך דמי תיווך.
מה הדין במקרה שהמתווך הראשון נתן את המידע לקונה?
חשוב לדעת שאם דוד המתווך נתן לשלמה את המידע על הדירה של יוסף המתווך השני, במקרה כזה יהיה הקונה חייב לשלם לשלמה המתווך, אף ששלמה המתווך לא טרח להראות לו את הדירה של יוסף המתווך, מכיוון שאם נגמרה העסקה בגלל דיבורו, אפילו ללא שום מעשה בפועל, מאחר שנגרמה הנאה לקונה והעסקה נסגרה על סמך המידע שנתן שלמה המתווך, עליו לשלם לו דמי תיווך (שו"ת 'עדות ליהוסף', חלק ב' סימן ל"ה).
