מאחורי הקלעים

סיפור לשבת

הם היו ארבעה בחורים שסיימו את השירות הצבאי וחיפשו את הריגוש הבא. כיוצאי סיירת מובחרת היה ברור להם שהמינימום עבורם זה לכבוש את פסגת האוורסט, וכך אכן בחרו לעשות. הם קנו כרטיס טיסה זול לנפאל ('נפאל תור' – אין מה לאכול, אך הדיל הכי זול'), עשו ביטוח מסע ('חברת 'ביטוח על בטוח' – כל העזרה שתצטרכו, מבלי שתרגישו בקיומנו'), והצטיידו בכלים חדישים לטיפוס על הרים.

בימים הראשונים הטיפוס היה מעולה, הקצב משביע רצון ומזג האוויר היה מושלם. אבל כבר בשליש הראשון של ההר, כשהטיפוס הלך ונעשה קשה יותר, החלו השמים להשתנות והבחורים הבינו שסערה גדולה עושה אליהם את דרכה. בשעות הראשונות שלאחר מכן הם לא חשבו על כלום ורק עבדו על הקמת האוהל שלהם, חיזוק היתדות ועטיפת כל הציוד. שלומי לקח את מכשיר הטלפון הלווייני של חברת הביטוח והפעיל איתות מצוקה, אך כעבור דקה המכשיר כבה והתברר שבטעות הם השאירו אותו דלוק כל הזמן והסוללה נגמרה. "למה הם לא אמרו לנו לשמור על המכשיר הזה כבוי?!" רטן לעצמו וקיווה מאוד שהאות הספיק להיקלט…

כשהסערה הגיעה והם ישבו בתוך האוהל שלהם מודאגים וחוששים – החלו המחשבות לצוף: "למה עשינו את זה?!" מלמל אמיר בקול רועד, "היינו צריכים לדעת שזה עלול לקרות! אני לא רוצה לסיים כאן את חיי…". שלומי הנהן בהסכמה והוסיף: "ולמה לא לקחנו חברת ביטוח רצינית יותר?! מכשיר מצוקה לא אמור להיגמר כל-כך מהר! אם נצא מזה בחיים אני רוצה ללכת ולדרוש שיפצו אותנו על השירות הגרוע שלהם!". אך נראה היה כי חיים ואבי כלל לא מקשיבים לדבריהם. אבי הביט על תקרת האוהל במבט חדור מטרה ואמר: "אנחנו חייבים להגיע לפסגה! לא הגענו עד לכאן כדי לוותר על החלום!"

"השתגעת?!" צעק שלומי בהיסטריה: "לצאת בסערה הזאת?! אתה לא מבין שאפילו כאן אנחנו בסכנה אמיתית?!". חיים הרצין את מבטו ואמר: "'אני מסכים עם אבי. הרי לא נגיע לפה שוב, נכון? זה עכשיו או לעולם לא. בואו נעשה מאמץ, ניקח קצת סיכון ונגשים את החלום!". הוויכוח לא התקדם, כל אחד התבצר בעמדתו ובינתיים הזמן עבר בעצלתיים.

כיממה לאחר ראשיתה של הסערה, בזמן שהבחורים דנו כבר בפעם הארבעים בצעדיהם הבאים, תוך שהם מבינים שללא החלטה קרובה הם ייתקעו בקרוב ללא אוכל, נשמעו לפתע מבחוץ קולות שונים מרעש הרוח והשלג. זה היה קול אנושי שצעק באנגלית קלוקלת: "יש כאן מישהו?!". אבי מיהר לפתוח את דלת האוהל והכניס לתוכו אדם מבוגר בעל חזות נפאלית שהיה עטוף במעיל עבה ומכוסה בשכבה של שלג. לאחר שהאיש התחמם ושתה כוס תה שהם הכינו עבורו, הוא פתח בהסברים באותה אנגלית מוזרה אך ברורה: "אני מקומי ופעם בחודש אני עושה טיול לאזור הזה של ההר. אני שמח שהזדמן לי להגיע כשאתם פה כדי לעזור לכם לרדת בחזרה, הסערה הולכת ומתחזקת וזה מסוכן להישאר במקום הזה".

"אנחנו לא רוצים לוותר!'" הסביר אבי בתקיפות: "אנחנו מוכנים להסתכן ומעוניינים להגיע אל הפסגה". המקומי חייך לעברו ואמר: "זה בלתי אפשרי, עליכם להסתפק בהגעה לגובה הזה ולחזור למטה…" אבל חיים לא ויתר והיה נחוש להסביר למקומי על החלום שבכיבוש האוורסט. "כתושב המקום בטח היית בפסגה הרבה פעמים, נכון?" שאל חיים: "זה באמת יפה שם?". להפתעת הארבעה, האיש אמר בפשטות: "מעולם לא הגעתי לפסגה, זה לא מעניין אותי. יש אנשים שחולמים לכבוש את הפסגה, אני חולם על עזרה לאנשים, אז אני מטפס רק עד לכאן ומייעץ לאנשים". נראה היה כי דבריו מרגיעים את שלומי ואבי שהבינו שכנראה לא באמת חייבים להגיע עד לפסגה.

"האמת, אני חושב שזו הייתה טעות מלכתחילה לצאת למסע המסוכן הזה", אמר אמיר: "למה עלינו לכאן?! למה?!". התברר שגם לזה הייתה לאיש תשובה: "אם הייתי יודע שתהיה סערה כזו, לא הייתי עולה לכאן, זה באמת מסוכן. אבל אם עכשיו אתחרט על מה שעשיתי – האם פתאום אמצא את עצמי בבית ליד התנור?! כרגע אין לי מה לבכות על העבר כי אין באפשרותי לשנות אותו. אני חושב קדימה – איך אני יכול לשוב הביתה בצורה הבטוחה ביותר. והדרך הבטוחה ביותר היא להתארגן עכשיו במהירות ולצאת לדרך חזרה במסלול שאראה לכם שהוא הבטוח ביותר…" לראשונה מזה יממה שלמה הייתה הסכמה בין כל החברים. הם מיהרו לקפל את הציוד ויצאו לדרך במסע המקפיא אל תחתית ההר.

כשבועיים לאחר מכן הגיעו הארבעה אל משרדיה של חברת הביטוח 'ביטוח על בטוח' מתוך רצון להתלונן על ההסבר הלא מספק שקיבלו על המכשיר ועל הסיוע והחילוץ שלא הגיעו. נציג החברה הכניס אותם אל משרדו ושמע את דבריהם. כשסיימו להטיח בו את ההאשמות ודרשו את כספם בחזרה האיש חייך ואמר: "אין סיבה להשיב לכם את הכסף שכן קיבלתם מאיתנו את מלוא העזרה, בדיוק כפי שנכתב במודעת הפרסום שלנו: 'כל העזרה שתצטרכו, מבלי שתרגיש בקיומנו'. המקומי שעזר לכם הוא עובד ותיק של החברה שכבר חילץ מטיילים רבים באוורסט. פשוט המוטו שלנו הוא לתת לכם את העזרה מבלי שתרגישו 'מקבלי עזרה'. מקסימום תחושה של עצמאות אבל תוך דאגה שלא יקרה לכם משהו רע במהלך הטיפוס על האוורסט והכי חשוב – להשיב אתכם הביתה בשלום…"

המתח והכעס התפוגגו באחת מפניהם של הארבעה ולראשונה מזה כמה שבועות הם פרצו בצחוק מתגלגל והבינו שמאחורי הקלעים, הביטוח שעשו הציל אותם מהסערה שסיכנה את חייהם…

 

בפרשתנו הקב"ה מנסה את אברהם אבינו בניסיון העקדה, לאחר שהוא עומד בניסיון מבין אברהם אבינו שהשטן נשלח כדי לנסות אותו ולגרום לו להתמרמר על דרכו של הבורא. אבל מכך עלינו לזכור שהקב"ה מנהיג את העולם 'מאחורי הקלעים'. למרות שנראה לנו שהכול מתרחש בצורה טבעית והכול בידיים שלנו. עלינו לזכור שגם אם אנו לא רואים זאת בצורה גלויה, השמירה האלוקית נמצאת כאן איתנו כל הזמן, מבלי לתת לנו תחושה של 'מקבלי עזרה', שזהו החסד הגדול ביותר.

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

סיפור לשבת

הסיפור המקורי

סיפור לשבת

הכר את מקומך

סיפור לשבת

החלום שהתגשם

סיפור לשבת

שבועת התנינים

סיפור לשבת

אוהב את אלוקים

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'