ימי ספירת העומר הם זמן נפלא לעבודת המידות, לשיפור התכונות שאנחנו מפעילים בתוכנו במהלך היומיום, להפניית הכוחות שבנו אך ורק להשפעה חיובית באיזון הנכון ובמקום הנכון.
זו בהחלט לא עבודה קלה, הרי אף אחד לא הבטיח לנו חיים קלים, אך היא מבטיחה לנו חיים טובים.
להלן אוסף של מחשבות ונקודות התבוננות העשויות להעניק כוח בעבודת המידות שלנו.
*
"מידות" מלשון מידה. אין לך מידה שהיא רעה באופן מוחלט ואין לך מידה שהיא טובה באופן מוחלט. ממש כמו שסכין אינה טובה או רעה, תלוי איך משתמשים בה ולצורך מה. כל מידה צריכה לבוא לידי שימוש במידה, במקום הנכון בזמן הנכון ובמינון הנכון.
*
הרמב"ם מלמד שבכל המידות אדם צריך להגיע לאיזון (דרך בינונית, בלשונו), לא ללכת לאף אחד מן הקצוות. למשל, שלא יהיה אדם פזרן אבל גם לא יהיה קמצן. ולזה הוא קורא "דרך החכמים". אדם שרוצה לנהוג ב"חסידות", יפתח עוד את עבודת המידות שלו ויתגמש גם לקצוות, לפנים משורת הדין.
אבל ממידת הכעס והגאווה מנחה אותנו הרמב"ם להתרחק עד לקצה תמיד.
*
הגאון מווילנא כותב כי האדם נברא על מנת לשבר את מידותיו הרעות, ואם לא למה לו חיים.
*
הרמב"ם נותן לנו טיפ לעבודת המידות. כאשר אדם מרגיש שהוא חלש באחת המידות, עליו להרגיל את עצמו ללכת עד לקצה האחר במשך תקופה. למשל, אדם קמצן מאוד יהפוך לתקופה לפזרן, ואחר כך, כשישבור את הקמצנות שלו, יוכל לחזור לדרך האמצע.
*
למה לא כתוב על עבודת המידות בתורה?
רבי חיים ויטאל כותב בספר "שערי קדושה", שהתשובה היא שעבודת המידות קודמת לתורה. זה הבסיס שבן אדם צריך לחיים שלו, עוד לפני שהוא מעמיק בידיעת התורה והשגת האור האלוהי שבה. בלי עבודת מידות האדם עדיין אינו כלי מתאים לאור התורה.
*
בספירת העומר כל אחד משבעת השבועות מוקדש לתיקון של מידה אחרת משבע המידות שב"עשר הספירות". והן: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות.
חסד – כל מה שקשור לנתינה, אהבה והשפעה טובה.
גבורה – הכוח להתגבר. האפשרות להצטמצם במקומות הנכונים. היכולת להילחם.
תפארת – מידת האמת. הכוח לאזן בין החסד והגבורה, ולהוציא לפועל התנהגות מפוארת.
נצח – האפשרות לנצח ולהנציח מציאות טובה. יכולת ההתנצחות בנחישות למען מה שקשור ב"נצח".
הוד – יכולת ההודאה על הטוב, יחד עם ההתבטלות וההודאה באמת.
יסוד – האפשרות לקבץ את כל הכוחות לבטא, להוציא לאור ולהשפיע על המציאות.
מלכות – הכוח לקבל ולהתאים את הקבלה לכוונת הנותן. לקבל על מנת להשפיע.
*
לסיום, כדאי לחקוק על לוח לבנו את מילותיו של הרמח"ל במסילת ישרים:
"וההולך בעולמו בלי התבוננות אם טובה דרכו או רעה, הנה הוא כסומא ההולך על שפת הנהר אשר סכנתו ודאי עצומה ורעתו קרובה מהצלתו."
