כֻּלָּנוּ שׁוֹמְעִים וְקוֹרְאִים הַרְבֵּה עַל מִלְחָמוֹת שׁוֹנוֹת, אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁמִּלְחָמָה זֶה דָּבָר עָצוּב וְכוֹאֵב, אֲבָל כְּדֵי שֶׁתָּבִינוּ עַד כַּמָּה, אֲנִי צָרִיךְ לְסַפֵּר לָכֶם אֶת הַסִּפּוּר שֶׁל אֱלִיעֶזֶר פּוֹלַנְסְקִי.
בַּעֲבוּרִי אוֹתוֹ בֹּקֶר הָיָה עוֹד יוֹם רָגִיל: קַמְתִּי בַּבֹּקֶר, הִתְלַבַּשְׁתִּי, נָטַלְתִּי יָדַיִם, בָּאתִי לַסָּלוֹן, וְאָז פִּתְאֹם רָאִיתִי מַשֶּׁהוּ מוּזָר לַחֲלוּטִין. בְּתוֹךְ הַבַּיִת שֶׁלִּי – עַל סַפַּת הַקְּטִיפָה הַכְּחֻלָּה שֶׁבַּסָּלוֹן שֶׁלָּנוּ יָשַׁב מוּלִי יֶלֶד זָר וְהִבִּיט בִּי בַּחֲשָׁשׁ. אֲנִי הֵרַמְתִּי גַּבָּה, וְהִסְתּוֹבַבְתִּי לְחַפֵּשֹ אֶת הוֹרַי לִשְׁאֹל אוֹתָם מָה מִתְרַחֵשׁ כָּאן, וְאָז פִּתְאֹם הִתְבָּרֵר לִי שֶׁשְּׁנֵינוּ לְבַד בַּבַּיִת.
בּוֹאוּ תַּגִּידוּ לִי אַתֶּם, מָה הֱיִיתֶם עוֹשִֹים אִם פִּתְאֹם קַמְתֶּם בַּבֹּקֶר וְגִלִּיתֶם בַּבַּיִת שֶׁלָּכֶם יֶלֶד זָר שֶׁלֹּא פְּגַשְׁתֶּם מֵעוֹלָם?
הִתְפַּלֵאתִי וְלֹא יָדַעְתִּי מֶה עָלַי לַעֲשֹוֹת. מֵעוֹלָם לֹא הֵכִינוּ אוֹתִי לְמַצָּב מְשֻׁנֶּה כָּזֶה. הִתְקָרַבְתִּי שׁוּב לְעֵבֶר הַסָּלוֹן וְהַפַּעַם בַּחֲשַׁאי, הֵצַצְתִּי עָלָיו, בְּלִי שֶׁהִבְחִין בִּי, וּבָחַנְתִּי אוֹתוֹ. הוּא לֹא נִרְאָה מַזִּיק, הוּא פָּשׁוּט הָיָה נִרְאֶה… מִסְכֵּן. אִם אֲנִי רוֹצֶה לְהַגְדִּיר אֶת זֶה, אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁזֹּאת הַהַגְדָּרָה הֲכִי נְכוֹנָה. עֵינָיו הַגְּדוֹלוֹת הִתְרוֹצְצוּ מִצַּד לְצַד בַּחֲשָׁשׁ, יָדָיו גּוֹנְנוּ עַל רֹאשׁוֹ, וְהוּא נִרְאָה כְּאִלּוּ הוּא בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל הֶתְקֵף חֲרָדָה. אֶלָּא שֶׁרַק בָּרֶגַע הַבָּא הֵבַנְתִּי שֶׁהֶתְקֵף הַחֲרָדָה שֶׁלּוֹ נוֹבֵעַ מִמֶּנִּי. מִכֵּיוָן שֶׁבָּרֶגַע שֶׁעֵינָיו נִתְקְלוּ בִּי עַל הַסַּפָּה הוּא פָּרַץ בִּצְוָחוֹת מַחֲרִידוֹת.
"אֲנִי רוֹצֶה לַעֲזֹר לְךָ!" אָמַרְתִּי לוֹ. יָצָאתִי מִמַּחֲבוֹאִי וְנִגַּשְׁתִּי אֵלָיו. הוֹשַׁטְתִּי לוֹ יָד, שֶׁנִּשְׁאֲרָה מוּשֶׁטֶת בָּאֲוִיר, וְאָמַרְתִּי: "אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ מָה אַתָּה עוֹשֶֹה בַּבַּיִת שֶׁלִּי, אֲבָל שָׁלוֹם לְךָ!" אֲבָל לְמַרְבֵּה הַפֶּלֶא בִּמְקוֹם לְהֵרָגַע מִמִּלּוֹתַי, הוּא נֶחֱרַד הַרְבֵּה יוֹתֵר.
עָמַדְתִּי נָטוּעַ בִּמְקוֹמִי, וְלֹא הִצְלַחְתִּי לְהָבִין מָה קוֹרֶה כָּאן. מַגִּיעַ יֶלֶד לְבַיִת שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, וּמִתְנַהֵג כְּאִלּוּ הַמְאָרְחִים שֶׁלּוֹ הֵם אוֹיְבָיו? לְאַחַר מַחֲשָׁבָה הִסַּקְתִּי שֶׁמַּשֶּׁהוּ בְּכָל הַסִּיטוּאַצְיָה הַזּוֹ לְגַמְרֵי בִּלְתִּי תָּקִין, וְהֶחְלַטְתִּי לָסֶגֶת מֵהַסָּלוֹן וְלָצֵאת לְבַד לְתַלְמוּד הַתּוֹרָה. אֲבָל בְּרֶגַע שֶׁסּוֹבַבְתִּי אֶת הַמַּפְתֵּחַ כְּדֵי לָצֵאת, שָׁמַעְתִּי פִּתְאֹם אֶת קוֹלוֹ שֶׁל אָבִי אוֹמֵר: "שָׁלוֹם!" וְקוֹל זָר נִשְׁמַע אַחֲרָיו. קוֹל שׁוֹנֶה הַמְדַבֵּר בְּשָׂפָה זָרָה שֶׁנִּשְׁמְעָה כְּרוּסִית, עַכְשָׁו כְּבָר הָיִיתִי סַקְּרָן לַחֲלוּטִין לְהָבִין מָה קוֹרֶה בַּבַּיִת שֶׁלָּנוּ.
"אַבָּא, מִי זֶה הַיֶּלֶד הַזֶּה? לָמָּה הוּא מִתְנַהֵג בְּצוּרָה כָּזֹאת מוּזָרָה? וְלָמָּה לֹא הָיָה אַף אֶחָד בַּבַּיִת כְּשֶׁקַּמְתִּי?" הִתְקַפְתִּי אוֹתוֹ בִּשְׁאֵלוֹת, אֲבָל אַבָּא שֶׁלִּי חִיֵּךְ אֶת הַחִיּוּךְ הַגָּדוֹל שֶׁלּוֹ וְהִתְיַשֵּׁב לְיָדִי.
"אַתָּה צָרִיךְ לְהָבִין שֶׁהַיֶּלֶד הַזֶּה הִגִּיעַ מֵאוּקְרַאיְנָה מִתּוֹךְ הַפִּצּוּצִים וְאַזְעָקוֹת הַמִּלְחָמָה. זֹאת הַסִּבָּה שֶׁהוּא מִתְנַהֵג בְּצוּרָה כָּזֹאת מוּזָרָה", הִסְבִּיר לִי אַבָּא. "כָּרֶגַע אֵרַחְנוּ לְכַמָּה יָמִים אֶת מִשְׁפַּחַת פּוֹלַנְסְקִי עִם הַבֵּן שֶׁלָּהֶם אֱלִיעֶזֶר, אַל תִּתְרַגֵּשׁ מֵהַהִתְנַהֲגוּת שֶׁלּוֹ – הוּא פָּשׁוּט יֶלֶד מִסְכֵּן וּמְפֻחָד שֶׁעָבַר טְרַאוּמָה קָשָׁה שֶׁל מִלְחָמָה, שֶׁהוֹתִירָה בּוֹ צַלָּקוֹת בַּנֶּפֶשׁ, וְהוּא גַּם בְּקֹשִׁי יוֹדֵעַ עִבְרִית. תִּשְׁתַּדֵּל לְהִתְיַחֵס אֵלָיו הֲכִי יָפֶה שֶׁאַתָּה יָכוֹל. אַתָּה תִּרְאֶה שֶׁכְּכָל שֶׁתְּחַיֵּךְ לְעֶבְרוֹ וּתְקַבֵּל אוֹתוֹ כְּפִי שֶׁהוּא, בְּלִי לְנַסּוֹת לִצֹּר אִתּוֹ קֶשֶׁר בְּכֹחַ, אַתָּה תִּרְאֶה שֶׁפִּתְאֹם הוּא מַתְחִיל לְשַׁתֵּף פְּעֻלָּה…"
לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר הִגִּיעַ אֱלִיעֶזֶר לַכִּתָּה שֶׁלִּי, וְהַמְחַנֵּךְ הוֹשִׁיב אוֹתוֹ לְצִדִּי, וְהִצִּיג אוֹתוֹ בִּפְנֵי כָּל הַכִּתָּה. הוּא שָׁתַק וְעָשָֹה הַעֲוָיוֹת מַפְחִידוֹת בַּפָּנִים, אֲבָל כֻּלָּם הֵבִינוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ קֶשֶׁר אֵלַי, וְאָז בְּרֶגַע אֶחָד הָפַכְתִּי לִהְיוֹת הָ'אַפּוֹטְרוֹפּוּס' שֶׁלּוֹ, וְכֻלָּם הִמְטִירוּ עָלַי מִילְיוֹן שְׁאֵלוֹת. "מִי הוּא? אֵיךְ הוּא הִגִּיעַ אֲלֵיכֶם? מָה הוּא עוֹשֶֹה כָּאן?"
נִסִּיתִי לְהָשִׁיב, עַל אַף שֶׁבְּעַצְמִי לֹא יָדַעְתִּי הַרְבֵּה מָה לַעֲנוֹת. אֲבָל הַפַּרְצוּפִים וְהַחֲרָדוֹת שֶׁל אֱלִיעֶזֶר הָיוּ בִּלְתִּי נִסְבָּלִים, וּפָשׁוּט גָּרְמוּ לְכָל הַכִּתָּה לְפִרְצֵי צְחוֹק בִּלְתִּי נִשְׁלָטִים. הָיִיתִי מְנַסֶּה פְּעָמִים רַבּוֹת לְהַשְׁתִּיק אוֹתָם, עַד שֶׁהִתְיָאַשְׁתִּי. הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכִי מִלְחָמָה פְּנִימִית הַאִם לִשְׁתֹּק אוֹ לְהָגִיב. גַּם כָּכָה אֱלִיעֶזֶר אֵינוֹ מֵבִין עִבְרִית!
אֲבָל פִּתְאֹם הִתְפָּרַצְתִּי וְצָעַקְתִּי: חֲבֵרִים, אָסוּר לָכֶם לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה! יֵשׁ לוֹ פַּחַד מִמִּלְחָמָה שֶׁלֹּא חֲוִיתֶם מֵעוֹלָם. אֲנִי מְאַחֵל לָכֶם שֶׁלֹּא תַּרְגִּישׁוּ כָּמוֹהוּ לְעוֹלָם, אֲבָל אָסוּר לָכֶם לִצְחֹק עָלָיו בְּשׁוּם אֹפֶן!
שֶׁקֶט פִּתְאֹמִי הִשְֹתָּרֵר בַּכִּתָּה, פִּתְאֹם הֵבִינוּ כֻּלָּם אֶת חֻמְרַת הַדְּבָרִים. וַאֲנִי הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁהַמִּלְחָמָה הַפְּנִימִית שֶׁלִּי הִשְׁתַּלְּמָה, הִצְלַחְתִּי לְהַצִּיל וְלוּ בִּקְצָת אֶת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל אֱלִיעֶזֶר מִפִּגְעֵי הַמִּלְחָמָה הָאִישִׁית שֶׁלּוֹ מוּל הַטְּרַאוּמָה שֶׁהוּא חָוָה וְנוֹשֵֹא אוֹתָהּ בְּכָל רֶגַע מֵחָדָשׁ…
