הנגרייה של טוני הנגר המוכשר הייתה לשם דבר. כל בני העיר ידעו שאם רוצים הם לרכוש עגלה חזקה שתאריך ימים ותשרוד את טלטולי הדרך, עליהם לקנות אותה רק ממנו. לעומתו, בצד השני של העיר ישב אפוף מחשבות ואכול קנאה אדוארד הנגר הוותיק, וחשב כיצד להתגבר על מתחרהו הצעיר והזריז. אדוארד העסיק בנגרייה שלו גם את הנריק ופטריק, שני אחייניו העצלים. בעוד שבנגרייה של אדוארד נדרשו שלושה ימים כדי לבנות עגלה אחת, בנה טוני הזריז שלוש עגלות ביום אחד.
הבעיה לא הייתה בקצב בניית העגלות, אלא בעצם העובדה שבשוק פשוט סירבו לקנות אותן. וכאילו כדי להרגיז, לעגלות של טוני היה ביקוש רב והן נמכרו במחיר גבוה. באותו יום החליט אדוארד לדון עם אחייניו כיצד ניתן לסלק את טוני משוק העגלות.
"יש לי רעיון!" הציע הנריק: "אלך לנגרייה של טוני ואספר לו כי אנו בונים ביום שתים עשרה עגלות חדשות, מוכרים אותן בשוק ומרוויחים עליהן כסף רב! כך אשכנע אותו להצטרף אלינו ולעבוד בשבילנו!"
"רעיון מצוין!" התלהב אדוארד והנריק הלך לנגרייה של טוני במטרה לשכנע אותו להצטרף אליהם. "כדאי לך! אתה תעבוד פחות ותרוויח יותר!" אבל טוני סירב להצעה בתוקף. כאשר לא נותרה להם פרנסה, לא נותרה לאדוארד ברירה והוא הגיע לטוני בהצעה: הוא יסגור את הנגרייה שלו ויעבוד כפועל ביחד עם אחייניו אצל טוני בנגרייה. להצעה הזאת טוני לא סירב וכך הפכו אדוארד ואחייניו לפועלים בנגרייה של טוני, אלא שהם היו עצלנים וממורמרים ובקושי התקדמו בעבודה, ובזמן ששלושתם בנו עגלה אחת – בנה טוני לבדו שלוש עגלות. כך חלפו הימים עד שלבסוף פיטר אותם טוני מהעבודה.
בלילה התאספו הפועלים הממורמרים והחליטו לנקום בו על הפיטורין. הם הלכו לנגרייה והציתו את כל העגלות. "מחר לא יהיה לו מה למכור!" חככו ידיים בהנאה. למחרת בבוקר הגיע טוני וגילה שכל העגלות נשרפו, אך במקום לכעוס הוא התחיל לעבוד מחדש במהירות, תוך כדי שהוא מזמזם לעצמו מנגינה עליזה. שלושת הפועלים המתינו שהוא יגיע אליהם כדי להאשים אותם בשריפה, אבל להפתעתם הוא לא הופיע והם החליטו לחזור לנגרייה. "שלום טוני!" אמרו בחביבות מזויפת. "שמענו שהעגלות שלך נשרפו, איזה אסון!"
"אחרי כל אסון יש התחלה טובה!" אמר להם טוני. "אספתי את האפר של העגלות ומכרתי אותו בשוק, קיבלתי תמורתו חמישים דולר!" עיניהם של השלושה נצצו בחמדנות והם מיהרו ללכת לביתם, להתחיל לבנות עגלות ולאחר מכן לשרוף אותן עד היסוד. למחרת בבוקר התייצבו שלושתם בשוק וניסו למכור את האפר: "אפר מעולה של עגלות מצוינות, למכירה!" אנשי השוק נעמדו סביבם והחלו לצחוק עליהם בקולי קולות, שהרי מי ירצה אפר ועוד לשלם עליו כסף… השלושה התביישו ומיהרו לעזוב את השוק: "אנחנו עוד נראה לטוני, הוא ישלם על ההשפלה הזאת!" קמצו אגרופים בכעס. למחרת הגיעו השלושה לנגרייה כשמקלות בידיהם. "אתה השפלת אותנו, טוני, אתה תשלם על זה ביוקר! אתה חייב לפצות אותנו על הפיטורין וההשפלה!" הם הרסו את הנגרייה ואילולא התערבו שוטרי העיר, קרוב לוודאי שהיו מכים אותו מכות נמרצות. לאחר שטוני הבין שהם לא יעזבו אותו במנוחה, החליט להתייעץ עם דודו הזקן והחכם. לאחר ששמע הדוד על הבעיה, הוא פנה אליו ואמר: "יש לי פתרון בשבילך! לך לנגרייה ותבנה את העגלה המפוארת ביותר שבנית אי פעם, לאחר מכן תקרא להם לנגרייה ותן להם אותה במתנה!"
"מדוע לתת להם מתנה? "התאכזב טוני מעצתו של הדוד, אבל הזקן התקרב אליו ולחש לו מספר מילים באוזנו, ולאחר מכן חיוך גדול עלה על שפתיו והוא מיהר לנגרייה כדי לבנות את העגלה המפוארת ביותר שבנה אי פעם.
לאחר ארבעה ימי עבודה מאומצים סיים טוני לבנות את העגלה. היא אכן הייתה מדהימה ביופייה ועוררה קריאות התפעלות אצל כל עובר אורח בסביבה. היא הייתה מלאה בעיטורים ובגילופים מדהימים והתאימה לשר חשוב או למושל המחוז. היה ברור לכולם שעל העגלה הזאת ישלמו הרבה כסף בתמורה. למחרת הזמין טוני את אדוארד ושני אחייניו לנגרייה ואמר: "ידידיי, איני מעוניין לריב איתכם. אני מבין שהשפלתי אתכם וכצעד של פיוס אני מעניק לכם את העגלה הזאת במתנה! רק זכרו, יצירת אומנות שכזאת לא מוכרים לכל אדם אלא רק למושל המחוז! אני בטוח שהוא ישמח לשלם לכם הון רב תמורתה…" כשראו השלושה את העגלה הם התלהבו ומיד הושיטו את ידיהם לשלום.
למחרת בבוקר הם התייצבו לפני המושל ומכרו לו את העגלה במחיר הגון וחזרו לביתם שמחים ומרוצים. המושל שהתלהב מהעגלה החדשה, מיהר לערוך איתה סיבוב ראווה ברחבי העיר. העגלון רתם אליה שני סוסים אבירים והם יצאו לנסיעה ברחובות העיר.
פרט אחד חשוב וחיוני פספסו המושל והעגלון: לעגלה לא היו ברגים! היה נראה מבחוץ כאילו הם קיימים, אך טוני בנה את העגלה בצורה כזאת שיהיה ניתן לנסוע איתה לזמן קצר בלבד ולא לנסיעה ממושכת, כך שזה היה רק עניין של זמן עד שהיא תתפרק באמצע הנסיעה. דקות מספר לאחר הנסיעה, התפרקה העגלה לגורמים והמושל חטף מכות כואבות בכל חלקי גופו. "השליכו לכלא את שני הרמאים שמכרו לי את העגלה!" ציווה המושל ואדוארד ואחייניו נעצרו במהירות והושלכו לתא הכלא לשנים ארוכות, מה שהעניק בחזרה את השקט לעבודתו של טוני הנגר החרוץ…
בפרשיות השבוע אנו לומדים כיצד עלינו להתרחק ממנהגי הגויים ולהיזהר בכבודו של כל אדם אפילו אם קנינו אותו לעבד. הקב"ה מצווה אותנו להחזיק בחוקי התורה כדי שלא נתרגל לנקום לנטור ולהתנהג באכזריות. שלא נשכח לרגע שסממן ההיכר שלנו – הרחמנות, טבוע בנו ועלינו לנהוג כבוד אחד בשני ולעולם לא להציק או לפגוע באדם אחר
