" אַתָּה בָּטוּחַ שֶׁאַתָּה חַיָּב לָלֶכֶת?", שָׁאַל יַעֲקוֹבִי אֶת אָחִיו הַגָּדוֹל מְנַשֶּׁה, אוֹתוֹ הוּא אוֹהֵב לְכַנּוֹת בְּחִבָּה, 'מְנַּשׁ', "כֵּן יַעֲקוֹבִי, אֲנִי חַיָּב לָלֶכֶת", עָנָה מְנַשֶּׁה בְּחִיּוּךְ מְאֻלָּץ כְּמִי שֶׁעָנָה אֶת אוֹתָהּ תְּשׁוּבָה שׁוּב וָשׁוּב, "הַצָּבָא מְגַיֵּס אֶת כֻּלָּנוּ לְמִלְחָמָה, אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהָגֵן עַל הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ, עַל הָאַחִים שֶׁלָּנוּ, עַל הָעָם שֶׁלָּנוּ", הוּא הִסְבִּיר בְּגַאֲוָה.
"אֲבָל לָמָּה דַּוְקָא אַתָּה?", יַעֲקוֹבִי הִתְעַקֵּשׁ, "יֵשׁ עוֹד הַרְבֵּה אֲנָשִׁים אֲחֵרִים שֶׁיְּכוֹלִים לָלֶכֶת…", הוּא הִצִּיעַ אֶפְשָׁרוּת, אַךְ מְנַּשׁ דָּחָה אוֹתָהּ עַל הַסַּף, "תָּבִין", הוּא פָּנָה אֶל אָחִיו הַצָּעִיר, "כָּתוּב "כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה לָזֶה", 'עֲרֵבִים' מִלְּשׁוֹן 'עָרֵב', לַעֲזֹר אֶחָד לַשֵּׁנִי", יַעֲקֹבִי הִנְהֵן בַּהֲבָנָה, "אֲנִי בְּעֶצֶם עוֹזֵר לְכֻלָּם, אַתָּה יוֹדֵעַ, יֵשׁ מִשְׁפָּט כָּזֶה, "אֶחָד בִּשְׁבִיל כֻּלָּם…", "כֻּלָּם בִּשְׁבִיל אֶחָד", יַעֲקוֹבִי הִשְׁלִים, וְעָזַר לְאָחִיו לִסְגֹּר אֶת הָרוֹכְסָן שֶׁל הַמִּזְוָדָה הָעֲמוּסָה עַד לְהִתְפַּקֵּעַ בְּצִיּוּד.
"אַתֶּם כְּבָר הוֹלְכִים?", אִמּוֹ שֶׁל יַעֲקוֹבִי הוֹפִיעָה בְּפֶתַח הַבַּיִת, "תִּשְׁמֹר עַל עַצְמְךָ, מָתוֹק שֶׁלִּי, אֲנִי וְאַבָּא מְאוֹד גֵּאִים בְּךָ", הִיא נָשְׁקָה לוֹ עַל לֶחְיוֹ, וְהֶעֱנִיקָה לוֹ חִבּוּק אָרֹךְ. "תִּתְפַּלְּלוּ עָלֵינוּ", הוּא אָמַר, "זֶה חָשׁוּב וְחִיּוּנִי לַנִּצָּחוֹן שֶׁל כֻּלָּנוּ".
מְנַשֶּׁה סָחַב אֶת הַמִּזְוָדָה וְאֶת הַתִּיק הַצְּבָאִי, יַעֲקוֹבִי עָזַר לִסְחֹב אֶת תִּיק הַגַּב הַכָּבֵד, בְּעוֹדָם יוֹרְדִים בַּמַּדְרֵגוֹת, בִּשְׁתִיקָה מְבִיכָה.
אֲבִיהֶם הִמְתִּין לָהֶם בַּכְּנִיסָה לַבִּנְיָן, רֶכֶב שֶׁעָצַר לְיָד הִמְתִּין לוֹ. "מְנַשֶּׁה, אֲנִי חַיָּב לָלֶכֶת לְכִתַּת הַכּוֹנְנוּת, אֲבָל הָיִיתִי חַיָּב לְהַגִּיד לְךָ 'לְהִתְרָאוֹת' וּלְאַחֵל לְךָ הַרְבֵּה הַצְלָחָה", מְנַשֶּׁה הֶעֱנִיק לְאָבִיו חִבּוּק נוֹסָף, וְדִבֵּר אִתּוֹ בִּקְצָרָה. לְבַסּוֹף אָבִיו הֶעֱנִיק לוֹ חֲבִילָה קְטַנָּה, נִכְנַס לָרֶכֶב הַמְּטַרְטֵר שֶׁהֵחֵל לְאַחַר מִכֵּן לִנְסֹעַ בִּמְהִירוּת מְתוּנָה לְעֵבֶר קְצֵה הָרְחוֹב. מְנַשֶּׁה וְיַעֲקוֹבִי הִבִּיטוּ לְעֵבֶר הָאֹפֶק, וְאָז מְנַשֶּׁה הֶעֱמִיס אֶת חֲפָצָיו עַל רִכְבּוֹ.
רֶגַע לִפְנֵי שֶׁמְּנַשֶּׁה נִכְנַס לְתוֹךְ הָרֶכֶב שֶׁלּוֹ, וְעָמַד לִנְסֹעַ לַבָּסִיס הַצְּבָאִי, יַעֲקוֹבִי הֶעֱנִיק לוֹ חִבּוּק חַם וְאוֹהֵב, לְמַעֲשֶׂה, הוּא הִתְאַפֵּק לֹא לִבְכּוֹת. בְּכָל זֹאת, לֹא בְּכָל יוֹם אָח שֶׁלְּךָ נוֹסֵעַ לַצָּבָא לְהִלָּחֵם בְּמִלְחָמָה אֲמִתִּית…
נִכָּר הָיָה שֶׁמְּנַשֶּׁה הִבְחִין בְּרִגְשׁוֹתָיו שֶׁל יַעֲקוֹבִי, אוֹתָן נִסָּה לְהַסְתִּיר. "יַעֲקוֹבִי, תַּגִּיד לִי אֶת הָאֱמֶת, אַתָּה מְפַחֵד?", מְנַשֶּׁה שָׁאַל וְהִבִּיט בִּרְצִינוּת לְתוֹךְ עֵינָיו שֶׁל אָחִיו. יַעֲקוֹבִי הִנְהֵן בְּאִטִּיּוּת וּבִשְׁתִיקָה.
"הֵיי", מְנַשֶּׁה הִסְתַּכֵּל אֵלָיו בְּחִיּוּךְ, "תָּרִים אֶת הָרֹאשׁ, זֶה בְּסֵדֶר גָּמוּר לְפַחֵד", יַעֲקוֹבִי פָּקַח אֶת עֵינָיו, וְנִסָּה לְהַסְתִּיר דִּמְעָה סוֹרֶרֶת, "אֲפִלּוּ אֲנִי קְצָת מְפַחֵד", מְנַשֶּׁה הוֹדָה וְיַעֲקוֹבִּי הֻפְתַּע, "בֶּאֱמֶת?", הוּא שָׁאַל, "כֵּן", עָנָה לוֹ אָחִיו הַגָּדוֹל, "אֲבָל אָז אֲנִי נִזְכָּר בְּסוֹד הֲכִי גָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ לִי", הוּא אָמַר, וּמִהֵר לְתַקֵּן אֶת עַצְמוֹ, "שֶׁיֵּשׁ לָנוּ, לְכָל הָעָם שֶׁלָּנוּ", יַעֲקוֹבִי הִטָּה אֹזֶן, "אַתָּה יוֹדֵעַ יַעֲקוֹבִי, לֹא סְתָם אֲנַחְנוּ נִקְרָאִים עִם הַנֶּצַח, אֲנַחְנוּ בָּנִים שֶׁל ה', ה' שׁוֹמֵר עָלֵינוּ. תִּרְאֶה, אַתָּה זוֹכֵר אֶת הַיְּוָנִים? הָרוֹמָאִים? אֲפִלּוּ אֶת פַּרְעֹה?", יַעֲקוֹבִי הִנְהֵן לְחִיּוּב, "כָּל אֵלּוּ נִסּוּ לְהַשְׁמִיד אוֹתָנוּ, וְאַתָּה זוֹכֵר מָה כָּתוּב בְּהַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח? "שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבַד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵינוּ", וּמָה הַהֶמְשֵׁךְ?", "וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם", יַעֲקוֹבִי הִשְׁלִים וְחִיּוּךְ קָטָן הֵחֵל לְבַצְבֵּץ בְּפִיו.
"ה' שׁוֹמֵר וּמָגֵן עַל כָּל יְהוּדִי. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא הָאָרֶץ הֲכִי מוּגֶנֶת בָּעוֹלָם. כְּמוֹ שֶׁיָּצָאנוּ מִמִּצְרַיִם, וּכְמוֹ שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל נִצֵּחַ אֶת הַיְּוָנִים, בַּחֲנֻכָּה, מְעַטִּים נִצְּחוּ אֶת הָרַבִּים, וְגַם כָּאן בַּמִּלְחָמָה הַזּוֹ", מְנַשֶּׁה מַמָּשׁ הִתְלַהֵב, "לַמְרוֹת שֶׁתַּאֲמִין לִי", הוּא לָחַשׁ בְּחִיּוּךְ שׁוֹבָב, "הַפַּעַם אֲנַחְנוּ קְצָת יוֹתֵר מִ'מְעַטִּים'…, יִהְיֶה נִצָּחוֹן גָּדוֹל".
"נִצָּחוֹן עֲנָק", יַעֲקוֹבִי חָשַׁב לְעַצְמוֹ.
"תִּזְכֹּר, יַעֲקֹב, ה' שׁוֹמֵר עָלֵינוּ, ה' שׁוֹמֵעַ אֶת הַתְּהִלִּים שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים לְהַצְלָחַת כָּל הַחַיָּלִים וְכוֹחוֹת הַבִּטָּחוֹן, גַּם תְּפִלָּה שֶׁל יֶלֶד קָטָן יְכוֹלָה לִפְעֹל אֶת הַנִּצָּחוֹן בַּמִּלְחָמָה, וּבְקָרוֹב מַמָּשׁ מַמָּשׁ, תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה, הַמָּשִׁיחַ יִתְגַּלֶּה וַאֲנַחְנוּ נֵצֵא מֵהַגָּלוּת הַזּוֹ, וְהָעוֹלָם שֶׁלָּנוּ יִהְיֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב".
