"אתה בטוח שאתה מסוגל לעשות את המשימה הזאת?". ארנולד הרצין לרגע ואמר בקול החלטי: "אני מוכן לחלוטין! לא אאכזב אותך!". נראה היה שלאון הקשיש שוקל את מילותיו הבאות. הוא נתן בו מבט חוקר לכמה שניות ואמר: "זה אמנם עשוי להיות רווחי ביותר, אבל מנגד – זה השוד המסוכן ביותר שעשינו אי פעם. תזכור שעל פריצה למתקן בטחוני העונש עשוי להיות כמה שנים טובות מאחורי סורג ובריח!"
"אני זוכר זאת היטב!" אמר ארנולד: "לא יתפסו אותי לעולם!". מאז שלאון שבר את האגן והיה מרותק לכיסא גלגלים, הוא כבר לא ביצע פעולות בעצמו, אך בהיותו פושע ותיק ומנוסה שהצליח להתחמק פעמים רבות מזרועות המשטרה, הוא הקים לעצמו ארגון קטן שמנה כעשרה בחורים צעירים שאותם הדריך ושלח למעשי שוד. ארנולד היה 'התלמיד' הטוב ביותר. "הכנתי לך כאן את הציוד שאתה צריך", אמר לאון: "בוא תוודא שהכפפות סטריליות וללא טביעות אצבע, תראה שמשתיק הקול מחובר כמו שצריך לאקדח ואני גם רוצה שתכתוב רגע את שמך בתחתית הדף הזה". ארנולד כתב את שמו בזריזות, בדק את האקדח – וגילה שאמנם משתיק הקול מחובר אך המחסנית איננה מלאה עד הסוף, דבר שטיפל בו במהירות – וניגש לעבר הכפפות. "יפה ששמת לב למספר הכדורים", אמר לאון. "תצטרך להתאמץ הרבה יותר כדי להפיל אותי!" צחק ארנולד. "זה מה שאתה חושב?'" אמר לאון בנחת ולפתע פניו הרצינו והוא החל לצעוק: "איך אתה קורא לעצמך מקצוען?! איך אתה יכול לפרוץ לבסיס הטילים באריזונה ולגנוב משם ראש נפץ?! אתה תמיד שוכח שצריך להקפיד על הפרטים הקטנים ולבדוק כל דבר!"
ארנולד בהה בלאון ולא הבין מה הוא רוצה ממנו, ולאון הסביר: "אם אתה לא רוצה שירמו אותנו כשנעשה את עסקת המכירה של ראש הנפץ לשייח הסעודי, כדאי שתהיה ערני למה שאתה עושה. תסתכל על מה חתמת!". לאון דחף לידו של ארנולד את הפתק שעליו הוא כתב את שמו, כפי שנתבקש מקודם. ארנולד פתח את הפתק ועיניו נפערו בתדהמה. על הפתק היה כתוב: "אני פרצתי לבסיס הטילים של אריזונה. על החתום: ארנולד דיצין". הוא מולל בידיו את הפתק ודחף אותו לכיסו באכזבה. "נכשלת בבחינת הפתע המקדימה שערכתי לך!" אמר לאון בחומרה – אם כי התקשה להסתיר את העובדה שהיה מרוצה שארנולד נכשל במבחן: "עליך לזכור תמיד להיות זהיר ולשים לב לכל דבר! אי שימת לב לפרט קטן כזה או אחר עלולים להכניס אותך להרבה שנים בכלא. עכשיו תתלבש ונסיע אותך לנקודת היציאה שלנו!".
שעה לאחר מכן ירד ארנולד מהרכב שעצר בשולי הדרך ומיד המשיך בדרכו. הוא מיהר להסתתר מאחורי השיח הקרוב, וידא שכל הציוד מחובר אליו בצורה טובה ופתח בהליכה שפופה לכיוון הבסיס שנראה באופק. אם הכול יתנהל כמו שצריך, בעוד כמה דקות תהיה הפסקת חשמל למשך שניות אחדות. במידה וסטיב ייכשל במשימת החשמל שלו, יהיה על ארנולד לעבור לתכנית ב' המסוכנת הרבה יותר.
הוא הגיע לנקודה נסתרת בגדר המקיפה את הבסיס, מקום המוסתר מעיני המצלמות בזכות עץ גדל-ממדים אשר ניצב בסמוך. הוא ידע שיהיו לו בין שלוש לארבע שניות מרגע כיבוי האורות ועד להפעלתו האוטומטית של הגנרטור, ולכן כבר החזיק בידיו את מכשיר המעקף ושמר על דריכות. לפתע, בבת אחת, כבו האורות כולם ואפילו הירח בקושי האיר בזמן זה של החודש. באותו הרגע חיבר ארנולד את שתי קצוות המעקף לגדר ובכך יצר לעצמו 'שטח מת' שלא עובר בו חשמל. כאשר חזרו האורות ארנולד כבר היה באמצע להוציא מכיסו את הפלייר הקטן. הוא שמח על שהתאמן כה רבות על פעולת החיבור הזו ובזכותה עמד בזמנים בצורה נהדרת. הפלייר ניצח את הגדר בקלות ותוך כמה דקות כבר הצליח ארנולד לפתוח חלון בגדר ולהיכנס פנימה אל הבסיס.
ארנולד למד בעל פה את תרשים הבסיס כבר לפני מספק חודשים וערך עליו תצפיות מקדימות, כך שההתקדמות בין המבנים והביתנים השונים הייתה מהירה וקולחת. הוא ידע בדיוק כמה זמן עובר בין כל סיבוב וסיבוב של השומרים וניצל זאת לטובתו. הוא הספיק לטפס על גגו של המחסן שאליו רצה לחדור וחיכה שהשומרים יעברו. לאחר מכן חתך פתח בגג בעזרת מכשיר החיתוך שהביא, קשר חבל והשתלשל למטה.
חצי שעה מאוחר יותר כבר חיכה מאחורי השיח לרכבו של לאון הקשיש. חוץ מאשר החורים בגג ובגדר – לא אמור להתעורר בבסיס חשד בשעות הקרובות, מה שייתן להם די זמן להיעלם מהשטח ולהעביר את ראש הנפץ למקום רחוק בהרבה – שם יטפל בו 'תלמיד' אחר של לאון. ואכן, הלילה נשאר שקט ולא נשמעו קולות חריגים מכיוון הבסיס בשעה שארנולד עלה על הרכב כשחיוך של ניצחון על פניו.
למחרת בצהריים, כאשר ארנולד ישב בביתו עם לאון וסטיב לשם 'הרמת כוסית' כפי שנהגו לעשות תמיד, נשמעה דפיקה חזקה בדלת וצעקת "משטרה!" החרידה אותם משלוותם. עוד לפני שהספיקו להחליט כיצד לפעול – הדלת נפרצה ושוטרים חמושים שעטו פנימה באקדחים שלופים. שלושתם נאזקו היטב ונלקחו החוצה. ארנולד המובס הביט בפניו של מפקד הכוח המשטרתי שהבין מה עובר בראשו של הפושע, שלא הבין כיצד עלו על עקבותיו כל כך מהר. "אני אחסוך לך את השאלות!" אמר השוטר בחביבות: "מצאנו על יד הפרצה בגדר הבסיס פתק קטן שכנראה נפל לך מהכיס ובו כתבת שאתה הוא הפורץ!" לאון הקשיש צעק כשדמעות בעיניו: "מה, הכנסת את הפתק לכיס?! אתה טיפש מטופש! אמרתי לך להקפיד על הפרטים הקטנים!" ושלושתם נלקחו בניידות לעבר תאי המעצר…
הסיפור הזה ממחיש לנו שגם המשימה המתוכננת בצורה הטובה ביותר יכולה להיכשל בגלל פרט קטן ושולי, בפרשתנו אנו רואים שיעקב אבינו חזר על עקבותיו בגלל פכים קטנים ששכח. יעקב מלמדנו שאסור לזלזל בפרטים הקטנים כי לעיתים הם עשויים להיות משמעותיים מאד – ולהשפיע בצורה משמעותית משחשבנו.
