ספינת המשא הגדולה של חברת 'קרידו' עשתה את דרכה לעבר מפרץ אשדוד, כדי לפרוק את המכולות הרבות שהיו על הספינה, אלא שכמה קילומטרים לפני הנמל הגיעה רוח לא שגרתית שהעיפה כמה מכולות מלאות במוצרי חשמל לתוך הים. כמה אנשים שהבחינו בנפילת המכולות, מיהרו לשכור צוללנים מיוחדים שיכנסו לתוך המים והעמיסו על הסירה מוצרי חשמל מכל הבא ליד. כשהגיעו לחוף, תבעו אותם בעלי הסחורה שיחזירו את מוצרי החשמל. אבל הם טענו שגם ככה מוצרי החשמל היו נהרסים בתוך המים והם הצילו מדבר שגם ככה היה הולך לאיבוד. מה דעתכם, האם הם צודקים בטענה שלהם?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן רנ"ט סעיף ז' ברמ"א בדין 'זוטו של ים' ובדין 'דינא דמלכותא דינא'.
תשובה לשאלה "התרומה שנעלמה" (שאלה מס' 730)
תקציר השאלה השבועית: ראובן היה הגבאי המסור של בית הכנסת 'אהל שושנים' במרכז הארץ. באחד הימים הכריז ראובן על מגבית לקניית ספסלים חדשים לבית הכנסת, שמוליק נענה לבקשה ותרם את הספסלים החדשים שעלותם הייתה כחמישים אלף שקלים. הכסף הועבר לחשבון בית הכנסת, אלא ששמוליק שם לב שהספסלים עדיין לא הגיעו לבית הכנסת. כשבירר את הנושא מול ראובן הגבאי, הוא הודה לבסוף שהיה צריך את הכסף כדי לשלם לחברת החשמל על חוב קודם, מכיוון שבית הכנסת היה בסכנת ניתוק של החשמל. ואמר לשמוליק: "הנה החשבונות לפניך, אתה יכול לראות שהכול נכון. מה אני יכול לעשות? הייתי חייב את הכסף בשביל החשמל ואחר כך נקנה ספסלים כשיהיה…" אבל שמוליק טוען: "אני תרמתי את הכסף לספסלים חדשים, באיזו רשות אתה משתמש בכסף בשביל לשלם חשבון חשמל?" האם הוא יכול לבקש מראובן הגבאי את התרומה בחזרה?
תשובה בקצרה: אם שמוליק התנה במפורש שהכסף מיועד אך ורק לספסלים, ולא למשהו אחר. שמוליק יכול לדרוש את כספו בחזרה, אבל אם לא עשה תנאי מראש הוא לא יכול לדרוש את כספו בחזרה.
תשובה בהרחבה: נפסק להלכה שגבאי של בית כנסת יש לו דין של 'שבעת טובי העיר' ויש לו כוח לקבוע דברים לפי ראות עיניו ולקבל החלטות מהם הדברים הנצרכים לבית הכנסת, ולכן כל מה שעשה הגבאי על דעתו – עשוי. (שולחן ערוך 'אורח חיים' סימן קנ"ג)
האם הגבאי יכול לשנות ייעוד של תרומות?
נפסק להלכה שצדקה שהתנדבו בני העיר, יכולים בני העיר לשנות את הייעוד שלהם למרות שאלו שהתנדבו צועקים ומוחים. (שולחן ערוך 'יורה דעה' סימן רנ"ט) והוא הדין לגבי הגבאי שיש לו כוח לשנות את הייעוד של התרומות, אפילו אם הבעלים אינם מעוניינים לשנות, כיוון שהם תרמו על דעתו וידעו מראש שהוא אחראי על התרומות שנדרו, אבל הגבאי אינו יכול לשנות לדבר פחות שבקדושה ממה שתרם הנדיב מראש. אבל אם התנה הנדיב מראש שלא יהיה אפשרי לשנות מייעוד התרומה, דעת הרמ"א שלא ניתן לשנות כיוון שבמקרה כזה שיש תנאי מראש לא תועיל הידיעה שהתרומה היא על דעת הגבאי.
מה הדין במקרה שלנו?
אם התורם תרם סתם את הכסף ואמר שהוא מיועד עבור ספסלים לבית הכנסת, אבל לא הדגיש מראש שהכסף לא ילך לשום דבר אחר. הגבאי יכול לשנות ולהשתמש בכסף למשהו אחר ואין לשמוליק שום תביעה עליו, כיוון ששינה את הייעוד לתשלום חשבון החשמל שהוא מאור בית הכנסת וללא ספק צורך חשוב יותר מאשר ספסלים חדשים. אבל אם שמוליק התנה מראש שהכסף מיועד רק לספסלים, הוא יכול לתבוע מהגבאי את כספו בחזרה.
