הַשֵּׁם שֶׁלִּי יוֹנָתָן אֲבִיבִי וַאֲנִי מִתְגּוֹרֵר בְּאֶחָד מֵהַיִּשּׁוּבִים בְּאֵזוֹר הַמֶּרְכָּז. אֲנִי רוֹצֶה לְסַפֵּר לָכֶם הַיּוֹם, סִפּוּר עַל אַבָּא שֶׁלִּי שֶׁלִּמֵּד אוֹתָנוּ שֶׁשָּׁוֶה לִשְׁתֹּק וְלֹא לְהָגִיב גַּם כְּשֶׁנִּרְאֶה לְךָ שֶׁאַתָּה מַפְסִיד.
אַבָּא שֶׁלִּי עוֹבֵד בַּבַּנְק וְהוּא קִבֵּל לָאַחֲרוֹנָה קִדּוּם בְּמִשְׂרָה וְאֵלָיו נִלְוָה גַּם רֶכֶב חַשְׁמַלִּי חָדָשׁ וּמְנַקֵּר עֵינַיִם. הִתְלַהַבְנוּ מְאֹד מֵהָרֶכֶב הֶחָדָשׁ וְשָׁמַרְנוּ עַל הָרֶכֶב מִכָּל מִשְׁמָר, שֶׁלֹּא יִנָּזֵק וְשֶׁחָלִילָה אַף אֶחָד מֵהַיְּלָדִים הַקְּטַנִּים לֹא יַעֲבֹר עִם הָאוֹפַנַּיִם וְיִשְׂרֹט חָלִילָה אֶת הָרֶכֶב הֶחָדָשׁ.
בַּבִּנְיָן שֶׁלָּנוּ, הִתְגּוֹרֵר בַּקּוֹמָה הָאַחֲרוֹנָה אָדָם מִסְכֵּן שֶׁשְּׁמוֹ הָיָה 'עוֹרֵךְ דִּין מְקֻפָּח' אָמְנָם הוּא תָּמִיד הָיָה מִתְלוֹנֵן שֶׁכֻּלָּם מְצִיקִים לוֹ, אֲבָל שֵׁם הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלּוֹ הָיָה בֶּאֱמֶת מְקֻפָּח. וְהַתֹּאַר 'עוֹרֵךְ דִּין' נִשְׁאַר לוֹ עוֹד מֵהַיָּמִים שֶׁבָּהֶם עָבַד כְּעוֹרֵךְ דִּין מַצְלִיחַ עַד שֶׁלָּקָה בְּנַפְשׁוֹ בִּגְלַל מַשְׁבֵּר שֶׁעָבַר עָלָיו. הָאִישׁ הָיָה בּוֹדֵד וְגַלְמוּד לְלֹא מִשְׁפָּחָה. וּבְאֹפֶן קָבוּעַ לְלֹא הַפְסָקָה, הוּא נִתְפַּס עַל אַבָּא שֶׁלִּי וְהָיָה מֵצִיק לוֹ בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת. לֹא הָיְתָה פַּעַם אַחַת שֶׁהוּא לֹא רָאָה אֶת אַבָּא שֶׁלִּי בַּמַּעֲלִית אוֹ בַּכְּנִיסָה לַבִּנְיָן וַאֲפִלּוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת לְיַד כֻּלָּם וְלֹא הָיָה מְשַׁחְרֵר אֵיזוֹ הֶעָרָה מַעֲלִיבָה. 'אַתָּה שׂוֹנֵא אוֹתִי!' הָיָה אוֹמֵר לְאַבָּא שֶׁלִּי בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת. וְאַבָּא? מֵעוֹלָם לֹא הֵגִיב לוֹ, תָּמִיד הִתְנַצֵּל בְּפָנָיו וְנִסָּה לְפַיֵּס אוֹתוֹ. אֲנַחְנוּ – הַיְּלָדִים הַגְּדוֹלִים בַּבַּיִת תָּמִיד כָּעַסְנוּ עָלָיו שֶׁהוּא מַצִּיק וּמְבַזֶּה לְאַבָּא שֶׁלָּנוּ, אֲבָל אַבָּא מֵעוֹלָם לֹא הִרְשָׁה לָנוּ לְהָגִיב לוֹ. "הוּא אָדָם מִסְכֵּן, לֹא בָּרִיא בְּנַפְשׁוֹ וּמְמֻרְמָר. עִזְבוּ אוֹתוֹ!" הָיָה אוֹמֵר לָנוּ אַחֲרֵי כָּל 'מִקְלַחַת' שֶׁהָיָה חוֹטֵף מֵעוֹרֵךְ דִּין מְקֻפָּח, כָּךְ חָלְפוּ לָהֶם כַּמָּה שָׁנִים שֶׁבָּהֶם סָבַלְנוּ מֵעוֹרֵךְ הַדִּין הַבּוֹדֵד וְהַחוֹלֶה.
בְּאַחַד הַיָּמִים, הִגִּיעוּ לְפֶתַע אֲנָשִׁים בַּעֲלֵי חָזוּת מַפְחִידָה לַבִּנְיָן שֶׁלָּנוּ וּבְדִיּוּק בַּכְּנִיסָה הֵם פָּגְשׁוּ בְּעוֹרֵךְ הַדִּין מְקֻפָּח שֶׁהֶחֱלִיף צְבָעִים מִפַּחַד לְמַרְאָם. "מִי זֶה עוֹרֵךְ דִּין מְקֻפָּח?" שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ בְּתַקִּיפוּת וְהוּא גִּמְגֵּם. "הוּא לֹא נִמְצָא כָּאן, אֲבָל הִנֵּה הָרֶכֶב שֶׁלּוֹ נִמְצָא פֹּה בַּחֲנָיָה…." אָמַר וְהִצְבִּיעַ לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עַל הָרֶכֶב הֶחָדָשׁ שֶׁל אַבָּא שֶׁלִּי.
"תִּמְסֹר לוֹ שֶׁלֹּא יְשַׂחֵק אִתָּנוּ מִשְׂחָקִים, הוּא רִמָּה אוֹתָנוּ שֶׁהוּא עוֹרֵךְ דִּין – הוּא חָתַם לָנוּ בְּחוֹתֶמֶת שֶׁלּוֹ וְעַכְשָׁו הִסְתַּבַּכְנוּ בִּגְלָלוֹ!" אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּכַעַס, הֵם נִגְּשׁוּ לְרֶכֶב שֶׁל אַבָּא וְהוֹצִיאוּ אֶת חֲמָתָם עַל הָרֶכֶב הֶחָדָשׁ. הֵם נִפְּצוּ אֶת הַשְּׁמָשׁוֹת, עָקְרוּ אֶת הַמַּרְאוֹת וּפִנְצְ'רוּ אֶת הַצְּמִיגִים. רַק כְּשֶׁהִגַּעְנוּ הַבַּיְתָה, נוֹדַע לָנוּ מֵהַשְּׁכֵנִים עַל מָה שֶׁהִתְרַחֵשׁ בִּגְלַל עוֹרֵךְ דִּין מְקֻפָּח.
כֻּלָּנוּ רָתַחְנוּ מִזַּעַם, הָיִינוּ בְּטוּחִים שֶׁהִנֵּה – עַכְשָׁו אַבָּא יַרְשֶׁה לָנוּ לְהָגִיב עַל חֻצְפָּתוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן אֲבָל סֵרֵב, לַמְרוֹת שֶׁיָּדַע שֶׁמְּדֻבָּר בְּנֶזֶק שֶׁל אַלְפֵי שְׁקָלִים. "אֲנִי לֹא מַרְשֶׁה לָכֶם לְדַבֵּר אִתּוֹ אֲפִלּוּ מִלָּה אַחַת!" אָמַר בְּתֹקֶף.
הַשָּׁכֵן מְקֻפָּח שֶׁהָיָה מְפֻחָד וְהָיָה בָּטוּחַ שֶׁכָּעֵת אַבָּא יוֹצִיא עָלָיו אֶת כָּל הַכַּעַס שֶׁהִצְטַבֵּר אֶצְלוֹ בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים, הִסְתַּגֵּר בַּבַּיִת בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה יָמִים וְלֹא יָצָא מֵהַבַּיִת עַד שֶׁהָיָה בָּטוּחַ שֶׁהָעִנְיָנִים כְּבָר נִרְגְּעוּ. אֲבָל לְהַפְתָּעָתוֹ אַבָּא לֹא אָמַר לוֹ מִלָּה וַאֲפִלּוּ בֵּרֵךְ אוֹתוֹ לְשָׁלוֹם בִּמְאוֹר פָּנִים כְּאִלּוּ לֹא קָרָה כְּלוּם.
לְאַחַר מִסְפַּר שָׁבוּעוֹת, נִשְׁמְעוּ דְּפִיקוֹת חֲזָקוֹת בְּדֶלֶת הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה. בַּדֶּלֶת הָיָה עוֹרֵךְ דִּין מְקֻפָּח שֶׁצָּעַק: "אָדוֹן אֲבִיבִי, תֵּצֵאוּ מֵהַבַּיִת! הַחֶדֶר שֶׁלָּכֶם בּוֹעֵר!" כֻּלָּנוּ קַמְנוּ בְּבֶהָלָה וְהִבְחַנּוּ בָּאֵשׁ שֶׁבָּקְעָה מֵחֲדַר הָעֲבוֹדָה שֶׁל אַבָּא שֶׁהָיָה רֵיק בְּחַסְדֵי שָׁמַיִם. כֻּלָּנוּ יָצָאנוּ בְּבֶהָלָה מֵהַבִּנְיָן, עַד שֶׁמְּכַבֵּי הָאֵשׁ הִגִּיעוּ לְכַבּוֹת אֶת הַשְּׂרֵפָה שֶׁכִּמְעַט וְכִלְּתָה אֶת הַבַּיִת. כֻּלָּנוּ הוֹדֵינוּ בִּדְמָעוֹת לַשָּׁכֵן מְקֻפָּח שֶׁטָּרַח לְהָעִיר אוֹתָנוּ, אָז אַבָּא הִבִּיט בָּנוּ וְאָמַר: "תָּאֲרוּ לְעַצְמְכֶם שֶׁהֱיִיתֶם רָבִים אִתּוֹ, מָה הָיָה קוֹרֶה אָז? אוּלַי הוּא הָיָה רוֹאֶה אֶת הָאֵשׁ וְאוֹמֵר לְעַצְמוֹ 'הֵם רָבוּ אִתִּי – אָז אֲנִי יִתְעַלֵּם מֵהָאֵשׁ' אַתֶּם רוֹאִים שֶׁשָּׁוֶה לִשְׁתֹּק וְלֹא לְהָגִיב בְּשׁוּם מְחִיר שֶׁבָּעוֹלָם'?!"
הָאֱמֶת שֶׁהַשִּׁעוּר הַזֶּה לִמֵּד אוֹתָנוּ עַל בְּשָׂרֵנוּ, עַד כַּמָּה חֲשׁוּבָה הַשְּׁתִיקָה. גַּם כְּשֶׁאַתָּה בָּטוּחַ שֶׁפָּגְעוּ בְּךָ בַּצּוּרָה הַקָּשָׁה בְּיוֹתֵר, כִּי הַשְּׁתִיקָה יְכוֹלָה לִפְעָמִים לְהַצִּיל לָנוּ אֶת הַחַיִּים.
