עזרה ראשונה

סיפור צעיר

רוֹנִי הָיָה יֶלֶד מוּזָר. וְתִסְלְחוּ לִי עַל הַהַגְדָּרָה, אֲבָל אַף אֶחָד מִבְּנֵי הַכִּתָּה לֹא הִצְלִיחַ לְהִתְעַנְיֵן בִּתְחוּמֵי הָעִנְיָן שֶׁלּוֹ. הוּא הָיָה מֵעֵין יֶלֶד אֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה שֶׁזְּגוּגִיּוֹת מִשְׁקָפָיו הֶעָבוֹת הִוּוּ צֹהַר לְעוֹלָם אֶחָד בִּלְבַד: עוֹלַם הַסְּפָרִים שֶׁלּוֹ. בַּהַפְסָקָה הוּא לֹא הָלַךְ לְשַׂחֵק בַּמִּגְרָשׁ כְּמוֹ כֻּלָּם. גַּם לֹא שִׂחֵק בַּכִּתָּה חָמֵשׁ אֲבָנִים אוֹ 'הֲפִיכוֹת' בַּקְּלָפִים הָעוֹנָתִיִּים. הוּא יָשַׁב בִּמְקוֹמוֹ, כְּשֶׁיָּדָיו לוֹפְתוֹת סֵפֶר עָבֶה הַמּוּנָח עַל בִּרְכָּיו, וְעֵינָיו רָצוֹת עַל הַשּׁוּרוֹת הָאֲרֻכּוֹת. לִפְעָמִים הָיָה יוֹצֵא לֶחָצֵר, תָּר אַחַר חֶרֶק אוֹ צֶמַח בַּר שֶׁעִנְיֵן אוֹתוֹ.

לֹא לָעַגְנוּ לוֹ בְּגָלוּי. אֲבָל גַּם לֹא אָהַדְנוּ אוֹתוֹ בְּאוֹתָהּ מִדָּה. לְמַעֲשֶׂה נִתָּן לוֹמַר שֶׁרוֹנִי הָיָה פָּשׁוּט יֶלֶד נוֹף, חֵלֶק מִתַּפְאוּרַת הַכִּתָּה וְלֹא מֵעֵבֶר לָזֶה. לִפְעָמִים הָיָה מְנַסֶּה לְשַׁתֵּף אֵי מִי בְּתוֹבָנוֹת מַפְעִימוֹת שֶׁעָלוּ בּוֹ, אַךְ נִתְקַל בְּקֹצֶר רוּחַ. אֶת אַף אֶחָד לֹא עִנְיֵן בִּמְיֻחָד תַּהֲלִיךְ פְּרִיקַת הֶחֳמָרִים בַּגּוּף וְלֹא מְהִירוּת קְרִישַׁת הַדָּם אוֹ זִימֵי דָגִים.

בְּאַחַד הַיָּמִים בְּבָקְרוֹ שֶׁל טִיּוּל הַחֹרֶף הַשְּׁנָתִי, סִיַּמְנוּ לְהִתְפַּלֵּל וְהַמּוֹרֶה אָמַר לַעֲלוֹת לָאוֹטוֹבּוּסִים. כֻּלָּנוּ 'טַסְנוּ' הַחוּצָה, אֲבָל אַחֲרֵי שֶׁהִתְמַקַּמְנוּ בַּמְּקוֹמוֹת וְיָרַדְנוּ לַעֲזֹר לְהַעֲמִיס אֶת הַצִּיּוּד. הִתְבָּרֵר שֶׁעֵקֶב חֹסֶר הֲבָנָה כָּלְשֶׁהוּ, תָּא הַמִּטְעָן בָּאוֹטוֹבּוּס שֶׁלָּנוּ כְּבָר מָלֵא בַּחֲפָצִים הַשַּׁיָּכִים לַנַּהָג וְאֵין אֶפְשָׁרוּת לְהַעֲמִיס שָׁם דָּבָר וְכָךְ מָצָאנוּ אֶת עַצְמֵנוּ מַעֲמִיסִים אֶת הַכֹּל בַּמַּדָּפִים שֶׁבְּתוֹךְ הָאוֹטוֹבּוּס.

לִקְרַאת הַיְצִיאָה הוֹפִיעַ פִּתְאֹם רוֹנִי וְהֵחֵל לִדְחֹס מֵעַל הַמּוֹשָׁב שֶׁלִּי תִּיק עֲנָק בְּצֶבַע כָּחֹל. "הָלוֹ!" קָרָא אַרְיֵה בִּצְרִידוּת. "מָה אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה בְּדִיּוּק? שִׂים אֶת זֶה עַל הַמּוֹשָׁב שֶׁלְּךָ!" רוֹנִי הִבִּיט בּוֹ בְּבִלְבּוּל. "אֲנִי מִצְטַעֵר!" אָמַר. "לֹא חָשַׁבְתִּי שֶׁזֶּה יַפְרִיעַ לָכֶם. יֵשׁ בַּתִּיק הַזֶּה כָּל מִינֵי מוּצָרִים שֶׁל עֶזְרָה רִאשׁוֹנָה שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל לֹא מְבִיאִים בְּתִיקֵי עֶזְרָה רִאשׁוֹנָה רְגִילִים…"

הִבַּטְנוּ זֶה בָּזֶה וּפָרַצְנוּ בִּצְחוֹק, רוֹנִי נַעֲשָׂה נָבוֹךְ עוֹד יוֹתֵר. הוּא הֵחֵל לְהִתְרַחֵק מִן הַמָּקוֹם. אַרְיֵה קָם מִמְּקוֹמוֹ, מָשַׁךְ בְּיָדִית הַתִּיק וְהִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ לְכִוּוּנוֹ שֶׁל רוֹנִי הַמִּתְרַחֵק. "קַח!" צָעַק. "תִּסְתַּדֵּר עִם זֶה אַתָּה בְּעַצְמְךָ. אִם אֵין 'מָקוֹם אַחֵר', אַתָּה עֲדַיִן יָכוֹל לְהַשְׁאִיר אֶת הַמִּטְרָד הַזֶּה בַּכִּתָּה. אוּלַי הַמְחַנֵּךְ יַסְכִּים לְחַכּוֹת לְךָ…" זַזְתִּי בִּמְקוֹמִי בְּחֹסֶר נוֹחוּת. הַהִתְנַהֲגוּת הַבְּרוּטָלִית שֶׁל אַרְיֵה הָיְתָה לְמוֹרַת רוּחִי. הַמָּקוֹם מֵעַל רֹאשִׁי הָיָה בֶּאֱמֶת עָמוּס מְאֹד, אֲבָל הָיָה הַמָּקוֹם הַיָּחִיד בְּכָל הָאוֹטוֹבּוּס שֶׁנִּתָּן הָיָה לְאַחְסֵן בּוֹ דְּבָרִים.

הַטִּיּוּל הָיָה מֻשְׁלָם. בִּלִּינוּ בְּכָל מִינֵי אַטְרַקְצִיּוֹת וְאָז חָזַרְנוּ לָאוֹטוֹבּוּס. הַנַּהָג הִפְעִיל דִּיסְק שֵׁמַע כָּלְשֶׁהוּ, שַׁרְנוּ וְקָפַצְנוּ עַד שֶׁשַּׂמְתִּי לֵב שֶׁאַרְיֵה חִוֵּר מְאֹד. הוּא נִסָּה לָשִׁיר אִתָּנוּ יַחַד, אַךְ אַחֲרֵי כַּמָּה שִׁירִים נָחַת עַל מְקוֹמוֹ בְּחֻלְשָׁה. הַחֲבֵרִים נִסּוּ לְעוֹרֵר אוֹתוֹ, אַךְ הוּא רַק חִיֵּךְ חִיּוּךְ חִוֵּר וְהִשְׁעִין אֶת רֹאשׁוֹ אָחוֹרָה. זֶה הָיָה מַדְאִיג. הָלַכְתִּי לְדַוֵּחַ לַמּוֹרֶה עַל הַבְּעָיָה, הַמּוֹרֶה הִבִּיט הַצִּדָּה כְּדֵי לְשַׁתֵּף בַּמֵּידָע אֶת הַחוֹבֵשׁ, אֲבָל אָז הִתְבָּרֵר כִּי הַחוֹבֵשׁ נִמְצָא בָּאוֹטוֹבּוּס הַשֵּׁנִי. הַמּוֹרֶה הָלַךְ לִבְדֹּק מַה שְּׁלוֹם אַרְיֵה, וְלִפְנֵי שֶׁהִסְפִּיק לְהַגִּיעַ אֵלָיו הֵחֵלּוּ לְהִשָּׁמַע צְרָחוֹת נוֹרָאוֹת מִכִּוּוּן סוֹף הָאוֹטוֹבּוּס. "הַצִּילוּ!!! הוּא הִתְעַלֵּף!" הַמּוֹרֶה הַחִוֵּר, נִסָּה לְחַיֵּג לַמּוֹרֶה בָּאוֹטוֹבּוּס הַשֵּׁנִי, אֲבָל אָז הִתְבָּרֵר שֶׁהָאוֹטוֹבּוּס הַשֵּׁנִי תָּקוּעַ בְּתַחֲנַת הַדֶּלֶק בְּמֶרְחַק נְסִיעָה הֲגוּנָה מֵאִתָּנוּ. לְפִי הַצְּעָקוֹת בָּאוֹטוֹבּוּס, הָיָה נִרְאֶה שֶׁסּוֹף הָעוֹלָם הִגִּיעַ. אַרְיֵה שָׁכַב עַל הַמּוֹשָׁבִים הָאֲחוֹרִיִּים בָּאוֹטוֹבּוּס כְּשֶׁחֲבֵרִים הִיסְטֵרִיִּים מַקִּיפִים אוֹתוֹ וּמוֹרֶה אֶחָד, הִיסְטֵרִי גַּם הוּא, שֶׁלֹּא יָדַע מָה עָלָיו לַעֲשׂוֹת.

פִּתְאֹם הֵפֵר קוֹל צָלוּל אֶת הַצְּעָקוֹת הַהִיסְטֵרִיּוֹת. "לָזוּז בְּבַקָּשָׁה!" אָמַר. הִבַּטְנוּ בְּבַעַל הַקּוֹל, זֶה הָיָה רוֹנִי.  "מֹשֶׁה", הִבִּיט בִּי וְאָמַר: "פַּנֵּה אֶת הָאֵזוֹר וּבַקֵּשׁ מֵהַנַּהָג לַעֲצֹר בַּצַּד וְלִפְתֹּחַ אֶת הַדְּלָתוֹת. זוּזוּ כֻּלְּכֶם בְּבַקָּשָׁה, אַתֶּם מַפְרִיעִים לְאַרְיֵה לִנְשֹׁם!"

כֻּלָּם זָזוּ אָחוֹרָה, גַּם הַמּוֹרֶה. הוּא הִפְנָה מַבָּט נוֹזֵף וְאָמַר: "אָחוֹרָה כֻּלְּכֶם. שֶׁאַף אֶחָד לֹא יַעֲבֹר אֶת הַדֶּלֶת הָאֲחוֹרִית…" הַמּוֹרֶה הִתְעַשֵּׁת וְהֵחֵל לְסַלֵּק אֶת הַיְלָדִים מֵהַזִּירָה. רוֹנִי רָכַן לְתִיקוֹ הָעֲנָק וְהֵחֵל שׁוֹלֵף מִמֶּנּוּ בַּקְבּוּקִים שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים. לֹא יָדַעְתִּי מָה הוּא עוֹשֶׂה, לֹא יָדַעְתִּי אִם אַחְרָאִי לָתֵת לוֹ לְטַפֵּל בְּלִי שֶׁעָבַר הַכְשָׁרָה קֹדֶם לָכֵן. כָּךְ אוֹ כָּךְ רְגִיעָה הֵחֵלָּה לְהִתְפַּשֵּׁט בָּאוֹטוֹבּוּס. רוֹנִי עִסָּה אֶת רַקּוֹתָיו שֶׁל אַרְיֵה בְּחֹמֶר יָרֹק צְמִיגִי וְטִפְטֵף לְפִיו מַיִם מְהוּלִים בְּסֻכַּר קָנִים מִבַּקְבּוּקוֹן נוֹסָף שֶׁהוֹצִיא. אַרְיֵה פָּקַח אֶת עֵינָיו וְהִבִּיט בְּבִלְבּוּל סְבִיבוֹ.

רוֹנִי הֵחֵל לִשְׁאֹל אוֹתוֹ שְׁאֵלוֹת וְהִסְבִּיר לוֹ בְּקוֹל בָּרוּר וְרָהוּט אֶת מַה שֶּׁקָּרָה. לְאַחַר מִכֵּן הוּא טִפְטֵף לְפִיו עוֹד כַּמָּה טִפּוֹת וְהִסְבִּיר לוֹ שֶׁהוּא הִגִּיעַ לְהִתְיַבְּשׁוּת חֲמוּרָה. אַחֲרֵי שֶׁאַרְיֵה הִתְאוֹשֵׁשׁ מְעַט וְהָיָה מְסֻגָּל לָשֶׁבֶת בְּפִקּוּחוֹ הַצָּמוּד שֶׁל רוֹנִי, הִגִּיעוּ בּוֹ זְמַנִּית הָאַמְבּוּלַנְס וְהַחוֹבֵשׁ הַמְבֹהָל. הַפָּרָמֵדִיקִים בָּדְקוּ אֶת אַרְיֵה. "מִישֶׁהוּ טִפֵּל בְּךָ טוֹב!" אָמְרוּ בְּהַעֲרָכָה. חִפַּשְׂתִּי אֶת רוֹנִי, אֲבָל הוּא לֹא הָיָה שָׁם. הוּא יָשַׁב בִּמְקוֹמוֹ, בַּמּוֹשָׁב הָרִאשׁוֹן מֵאֲחוֹרֵי הַנַּהָג, רֹאשׁוֹ רָכוּן עַל סֵפֶר וְעַל בִּרְכָּיו תִּיק כָּחֹל עֲנַק מְמַדִּים. נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו, לָקַחְתִּי מִמֶּנּוּ אֶת הַתִּיק. "סְלִיחָה!" אָמַרְתִּי. הוּא חִיֵּךְ חִיּוּךְ קָטָן וְחָזַר לַסֵּפֶר שֶׁלּוֹ. וְאִלּוּ אֲנִי לָקַחְתִּי אֶת הַתִּיק וְדָחַפְתִּי אוֹתוֹ בַּשֶּׁטַח הַפָּנוּי שֶׁמֵּעַל הָרֹאשׁ שֶׁלִּי…

הָחֵל מֵאוֹתוֹ יוֹם, הַיַּחַס לְרוֹנִי בַּכִּתָּה שֶׁלָּנוּ הִשְׁתַּנָּה לַחֲלוּטִין. לָמַדְנוּ שֶׁגַּם אִם אֵין לָנוּ תְּחוּמֵי עִנְיָן מְשֻׁתָּפִים, עֲדַיִן עָלֵינוּ לְכַבֵּד אוֹתוֹ וְלֹא לִלְעֹג לוֹ, כִּי בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הַיֶּדַע שֶׁלּוֹ הִצִּיל אֶת אַרְיֵה וְגָרַם לְכֻלָּנוּ לִנְשֹׁם לִרְוָחָה…

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

סיפור צעיר

הנצחון האמיתי

סיפור צעיר

מתנת אמת

סיפור צעיר

גנב בחדר אחר

סיפור צעיר

רק נקודה

סיפור צעיר

נאמנות

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'