עניין של שליחות

במרכז מנהטן שבארצות הברית חי טכנאי מחשבים מוכשר בשם סטיב, שנודע כאחד הטובים בתחומו. הוא מכר והתקין מחשבים, אבחן ותיקן תקלות, ושירת לקוחות מכל האזור. סטיב ראה בעבודתו שליחות, והשתדל לסייע לכל מי שנזקק לעזרתו – אפילו בשעות מאוחרות. מכריו נהגו לומר עליו שיש לו "מוח של מחשב ולב נדיר."

עבודתו הייתה שגרתית וצפויה למדי – רוב התקלות היו מוכרות, והפתרונות חזרו על עצמם. אך יום אחד קרה משהו בלתי צפוי.

באמצע השבוע, בשעת צהריים, נכנסה למשרדו אישה מבוגרת בשם אדווין ובידה מחשב ישן. היא סיפרה שהמחשב הפסיק לפעול באופן פתאומי, וביקשה לשחזר מסמכים חשובים המאוחסנים בו. לאחר שהשאירה את פרטיה יצאה לדרכה.

סטיב החל לבדוק את המחשב, ובמהרה הבחין בקבצים עם סיומות מוזרות שלא הכיר. סקרנותו גברה, והוא החל לחקור את הקבצים לעומק. לא חלפו שעות רבות עד שהבין כי מדובר בתוכנה נדירה הנמצאת בשלבי פיתוח ראשוניים ומסוגלת לנתח רגשות אנושיים באמצעות טקסטים.

הממצא הדהים אותו – התוכנה הזו יכלה לשנות את חייו. הוא החל לחקור אותה בלילה רצוף של עבודה, ולבסוף הצליח להפעילה. למרבה תדהמתו, התוכנה לא רק ניתחה רגשות, אלא גם חזתה תגובות עתידיות של אנשים על סמך דפוסי ההתנהגות שלהם. סטיב היה נרגש והתקשר מיד לאדווין.

כאשר סיפר לה על הגילוי יוצא הדופן, הופתע לשמוע שהמחשב היה שייך לבעלה, שנפטר שבועות אחדים קודם לכן. היא הציעה לו להמשיך לפתח את התוכנה ואף לשווק אותה לציבור – לזכרו של בעלה המנוח.

סטיב פנה לכמה מחברות המחשבים הגדולות, גייס את מיטב המפתחים בארצות הברית, והחל לפתח את התוכנה לשימוש מסחרי. לאחר מספר חודשים של עבודה מאומצת נוצרה גרסה מדויקת ואפקטיבית של התוכנה, המסייעת לעסקים להבין טוב יותר את לקוחותיהם.

השקת התוכנה חוללה מהפכה. כותרות העיתונים דיווחו בהתלהבות על פריצת דרך בעולם הבינה המלאכותית והשירות ללקוח. כצפוי, היא הפכה להצלחה מסחררת, וסטיב – מטכנאי מחשבים אלמוני – הפך לאיש עסקים מצליח. הוא לא חדל לספר למשפחתו ולחבריו שחייו השתנו לטובה, והכול בזכות אותו מחשב ישן שהגיע אליו לתיקון.

אך גם להצלחה מסחררת יש לעיתים מחיר כבד. בוקר אחד קיבל סטיב הודעת דוא"ל מעורך דין ידוע, המזמין אותו לבית המשפט בגין "גניבת זכויות יוצרים."

במכתב המשפטי היבש פורט סיפורו של אותו מחשב ישן – שהתברר כי היה שייך למנהל תעשייה בשכונה היוקרתית, שהשאיל אותו לשכנו, הלא הוא בעלה של אדווין. כעת, יורשיו של המנהל, שזיהו את הפוטנציאל הכלכלי בתוכנה, דרשו בעלות עליה ותבעו את סטיב.

מולו ניצבה סוללת עורכי דין ממולחים, והוא התקשה להוכיח כי פעל בתום לב. כל שיכול היה לומר לשופטים היה כי ראה בפיתוח התוכנה שליחות – דרך לסייע לאנשים, ולא ניסיון לרווח אישי.

ביום המשפט התייצב סטיב מול השופטים ושטח את גרסתו בכנות. הוא סיפר כי מצא את התוכנה וביקש רק להנגיש אותה לטובת הכלל. אך התובעים, חמושים בעורכי דין שששו לקרוע אותו לגזרים, לא נתנו לו מנוח.

ואז – אירעה תפנית בלתי צפויה.

השופט, שהאזין לדברים בתשומת לב, ביקש להכניס לפרוטוקול התביעה את הדברים הבאים:

"אני בטוח בטוהר כוונותיו של טכנאי המחשבים. כבנה החורג של גברת אדווין, אני יכול להעיד שהמחשב אכן היה שייך לבעלה המנוח, שהקדיש את חייו לפרויקט הזה. תביעה זו, שנועדה לסחוט מאדם שראה בשליחותו דרך לעזור לעולם, היא מרושעת וצינית. אני קובע כי יש לדחות אותה על הסף, ללא אפשרות ערעור."

השופט הוסיף ואמר לעורכי הדין של התובעים: "אני מציע לכם למחוק את התביעה כאן ועכשיו, משום שאם תבחרו לערער לבית המשפט העליון – אגיע לשם בעצמי להעיד לטובתו של סטיב."

באולם שררה דממה מוחלטת. התובעים ועורכי דינם ההמומים התלחשו ביניהם במשך דקות ארוכות, עד שלבסוף ניגש אחד מעורכי הדין והגיש לשופט פתק בו הודיע כי הם מבקשים למשוך את התביעה.

סטיב חייך לראשונה מזה ימים. שמו הטוב נוקה, הצדק ניצח – וללא ספק, זה היה אחד הרגעים הדרמטיים ביותר בחייו.

*

המסר הנלמד מסיפור זה עמוק ורחב: הכוח האמיתי של חרטה וכפרה טמון בהבנה של חומרת המעשה ובנכונות להשתנות.

התורה מאפשרת לאדם לתקן את דרכיו, גם אם טעה שלא במתכוון. בימים עברו היה נדרש להביא קורבן חטאת, אך כיום – בכוח התפילה והשתפכות הלב יכול כל אדם לטהר את עצמו ולפתוח דף חדש.