פטנט רשום ושמו תשובה

בדיחה יהודית מספרת על כומר שהחליט לנצל את מצוקתו הקשה של יהודי פשוט שפוטר מעבודתו והיה צריך להאכיל את בני משפחתו הגדולה. הכומר המקומי הציע לו להתנצר תמורת תמיכה כספית גדולה. כשראה שהיהודי מסרב בכל תוקף, הוא הציע לו שימשיך לשמור על כל מנהגיו היהודיים, אבל בתנאי שיוותר רק על המנהג לאכול דג בכל ליל שבת.
היהודי החליט שאם הוא יכול גם להישאר יהודי וגם להרוויח כסף, זו עסקה כדאית, והכומר מיהר להחתים אותו על חוזה כדת וכדין, הוא התיז על היהודי קצת "מים קדושים", והכריז "מהיום אתה לא יהודי אלא נוצרי".
בליל שבת בא הכומר לרחרח האם אכן היהודי שומר את התחייבותו, ולהפתעתו הרבה הוא מגלה כי לא רק שהיהודי לא מתנזר מדג, אלא שבזכות הכסף שהוא קיבל הוא קנה כמה וכמה סוגי דגים משובחים… הוא מתפרץ פנימה בזעם וצועק על היהודי: "איך אתה לא מתבייש להפר את ההתחייבות ולאכול דג בשבת?!".
היהודי מזמין אותו בחיוך גדול להצטרף לארוחה ואומר: "אדוני הכומר זה כבר לא דג… לקחתי קצת מים והתזתי על כל דג ודג וכך הפכתי את כל הדגים לעופות… עשיתי את אותו הקסם שעשית אתה כשהפכת אותי לנוצרי".
*
בדיחה יפה… אבל בוודאי תרצו לדעת מה הקשר שלה לחודש אלול ותשובה? אולי בדתות אחרות יש טקסים של "הוקוס פוקוס", פעולה חיצונית שאמורה לעשות שינוי כלשהו, להמיר, לשנות, לנקות או למחול… ביהדות אין קסמים, בוודאי לא בכל מה שקשור לנפש האדם.
ולכן, כשמדברים על "תשובה", אנחנו צריכים להבין על מה מדובר באמת, ואיך הטריק הזה עובד? איך זה יכול להיות שאדם עושה משהו לא בסדר, ואולי אפילו מאוד מאוד לא בסדר, וזה פשוט נמחק לו?!
*
האמת היא, שמצד ההגיון והשכל הישר, לא מתקבל על הדעת מצב שבן אדם ימחק או יבטל משהו שכבר נעשה. אם הוא התנהג בצורה שלילית, זה אמור לכאורה להיות נצחי. אדם שנהג בטיפשות, ברשעות או בחוסר רצינות, צריך לשאת על מצפונו את תוצאות מעשיו תמיד…
ושום דבר לא יכול, לכאורה, להחזיר את גלגל הזמן לאחור.
ואם לכל מעשה יש תוצאה, הרי שתוצאות המעשים הרעים והשליליים אמורים לרדוף את האדם ולהציק לו לנצח…
*
אלא, שכאן בדיוק נכנסת לתמונה ה"תשובה", ולא כטריק, או קסם חיצוני, אלא כתהליך נפשי מיוחד כל כך, שמצליח לשנות את המציאות ממש.
התשובה לא משנה את המציאות החיצונית שכבר הייתה וקרתה, אלא היא מצביעה על שינוי אמיתי ומהותי מאוד של המציאות הנפשית של האדם בתוך תוכו. כאשר בן אדם שהיה "לא בסדר" מכיר בכך שהוא התנהג בצורה לא טובה ולא מיטיבה, והוא מתחרט על כך מעומק לבו, באותו הרגע הוא כבר לא אותו האדם שהוא היה. עכשיו הוא בן אדם אחר ממש שלא מסוגל לחזור על השטות הזו בשום אופן. הוא כמובן צריך גם להתוודות בפה, כדי לתת נוכחות לצער ולחרטה שלו, והוא גם צריך לקבל על עצמו באופן רציני לגבי העתיד שלו. אבל התשובה מתרחשת באמצעות השינוי המוחלט שמתבצע בתוך הנפש.
*
ולמה קוראים לזה "תשובה"?
תשובה היא מלשון "לשוב", כלומר לחזור על עקבותיך. ולאן אדם חוזר?! בחסידות מסבירים שהאדם חוזר למקור הנשמתי שלו, למקור החיות הנצחי שזורם בו ומחובר באופן ישיר לבורא. כי הנפש שלנו יכולה אולי להרגיש מלוכלכת, ולא נקייה וצלולה, אבל הנשמה במקורה נותרת תמיד מקור רוחני זך וטהור של אור נצחי אלוקי.
ולמקום הטהור הזה יכול כל אחד לשוב, אחרי שהוא מבין שבטעויות שלו הוא לא באמת "עשה חיים". שהשטויות שהוא עשה, והדברים שהוא רדף אחריהם, והתשוקות והיצרים שלו לא באמת עשו לו טוב, ולא באמת מילאו אותו באנרגיה של חיים כפי שהוא יכול ורוצה לחיות.  ואז הוא מתחבר מחדש בטהרה גדולה למקור החיים.