גָּדַלְתִּי בְּבַיִת שֶׁלֹּא הָיָה עָשִׁיר, בִּלְשׁוֹן הַמְעָטָה. אָבִי נִפְטַר כְּשֶׁעֲדַיִן הָיִיתִי תִּינוֹק, וְאִמָּא שֶׁלִּי גִּדְּלָה אוֹתִי וְאֶת אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה לְבַד. בְּתוֹר יֶלֶד כְּבָר הָיִיתִי עוֹזֵר לָהּ לְנַהֵל אֶת הַבַּיִת, וְהֵבַנְתִּי דֵּי טוֹב בְּכָל הַמֻּשָּׂגִים הַכַּלְכָּלִיִּים: חֶשְׁבּוֹן הַבַּנְק, כַּרְטִיסֵי הָאַשְׁרַאי וּשְׁאָר דְּבָרִים כְּגוֹן אֵלֶּה. אָמְנָם הִרְגַּשְׁתִּי בְּאוֹתָם יָמִים שֶׁאֲנַחְנוּ מִשְׁפָּחָה בִּמְצוּקָה, אֲבָל לְמַעֲשֶֹה לֹא הָיָה חָסֵר לָנוּ כְּלוּם. כָּל מַה שֶּׁרָצִינוּ כִּילָדִים הָיָה לָנוּ. וְאֶת זֶה אֲנִי אוֹמֵר הַיּוֹם, הַרְבֵּה שָׁנִים מְאֻחָר יוֹתֵר. בְּאוֹתָם יָמִים חָשַׁבְתִּי אַחֶרֶת. קִנֵּאתִי בִּילָדִים אֲחֵרִים מֵהַכִּתָּה שֶׁבָּאוּ מִבָּתִּים מְבֻסָּסִים, שֶׁגָּרוּ בְּוִילוֹת, שֶׁהַהוֹרִים שֶׁלָּהֶם נָסְעוּ עַל רְכָבִים יְקָרִים, וְשֶׁהָיָה נִרְאֶה לִי שֶׁהֵם מְאֻשָּׁרִים הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמֶּנִּי.
הַקִּנְאָה הַזֹּאת, כְּפִי שֶׁכֻּלָּם יוֹדְעִים, גּוֹרֶמֶת גַּם לְשִֹנְאָה. כָּכָה יָצָא שֶׁלֹּא אָהַבְתִּי בִּמְיֻחָד כַּמָּה תַּלְמִידִים שֶׁהַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּהֶם הָיְתָה עֲשִׁירָה. בְּעִקָּר לֹא סָבַלְתִּי אֶת יָרִיב. הוּא גָּר בָּאֵזוֹר הַיֻּקְרָתִי שֶׁל הָעִיר בְּבַיִת פְּרָטִי יָפֶה בֶּן שָׁלֹשׁ קוֹמוֹת וְעוֹד קוֹמָה תַּת קַרְקָעִית. לֹא רַק שֶׁלֹּא הָיִיתִי חָבֵר שֶׁל יָרִיב, אֶלָּא שֶׁחִפַּשְׂתִּי כָּל הִזְדַּמְּנוּת כְּדֵי לָרִיב אִתּוֹ. הוּא הָיָה חָכָם, וְתָמִיד אָמַר לִי: "אַתָּה בְּסַךְ הַכֹּל מְקַנֵּא, תּוֹדֶה בָּזֶה!" וַאֲנִי? אֲנִי כַּמּוּבָן לֹא הוֹדֵיתִי.
חָלְפוּ הַשָּׁנִים, וַאֲנִי עֲדַיִן בִּמְרִיבָה תְּמִידִית עִם יָרִיב. יוֹם אֶחָד הוֹדִיעַ הַמּוֹרֶה שֶׁעוֹמֶדֶת לְהִתְקַיֵּם אֲסֵפַת כִּתָּה בְּנוֹגֵעַ לִמְסִבַּת סוֹף שָׁנָה, וְהוּא מְבַקֵּשׁ מֵאִתָּנוּ לְדַבֵּר עִם הַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ כְּדֵי לִבְדֹּק מִי מוּכָן לְקַיֵּם אֶת הָאֲסֵפָה בַּבַּיִת שֶׁלּוֹ. לְמָחֳרָת הִגִּיעַ יָרִיב לַכִּתָּה וְהוֹדִיעַ שֶׁהוֹרָיו הִסְכִּימוּ. כֻּלָּם שָֹמְחוּ, אֲנִי פָּחוֹת. שֶׁתָּבִינוּ, דִּבַּרְתִּי עִם יָרִיב, אֲפִלּוּ שִׂחַקְתִּי אִתּוֹ פֹּה וָשָׁם, אֲבָל הַקִּנְאָה בּוֹ הוֹצִיאָה אוֹתִי מִדַּעְתִּי, וְכִמְעַט לֹא יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת אֶת הַפַּרְצוּף שֶׁלּוֹ. וְעַכְשָׁו אֲנִי אֶצְטָרֵךְ לָשֶׁבֶת בַּבַּיִת שֶׁלּוֹ וּלְהִתְפּוֹצֵץ מִקִּנְאָה.
לֹא הָיְתָה לִי בְּרֵרָה. לֹא רָצִיתִי לִהְיוֹת הֶחָרִיג שֶׁלֹּא מַגִּיעַ לַמִּפְגָּשׁ, לָכֵן הִשְׁתַּתַּפְתִּי בּוֹ כְּמוֹ כֻּלָּם. יָשַׁבְנוּ וְדִבַּרְנוּ, הָיָה גַּם כִּבּוּד קַל וְטָעִים, וּבְאֶמְצַע הָאֲסֵפָה שָׁאַלְתִּי אֶת יָרִיב אֵיפֹה הַשֵּׁרוּתִים. הוּא הֶרְאָה לִי אֶת הַכִּוּוּן וְהִתְחַלְתִּי לָלֶכֶת. מָה אֹמַר לָכֶם, הַבַּיִת בֶּאֱמֶת הָיָה יָפֶה, יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁדִּמְיַנְתִּי. לֹא הָיָה בּוֹ אַף אֶחָד בְּאוֹתוֹ זְמַן, כָּךְ שֶׁהִרְשֵׁיתִי לְעַצְמִי לְהִתְעַכֵּב לְיַד הַחֲדָרִים הַמְעֻצָּבִים. הַסַּלּוֹן לְבַד הָיָה בְּגֹדֶל שֶׁל כָּל הַבַּיִת שֶׁלִּי…
פִּתְאֹם צִלְצֵל הַטֶּלֶפוֹן בַּמִּטְבָּח. נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו, וּבְלִי לַחֲשֹׁב עַל מַה שֶּׁאֲנִי עוֹשֶֹה הֵרַמְתִּי אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת. "שָׁלוֹם, מִשְׁפַּחַת מֵאִירִי?" שָׁאֲלָה מִישֶׁהִי בְּקוֹל נִרְגָּשׁ. "כֵּן", עָנִיתִי בְּקוֹל עָבֶה, שֶׁתַּחֲשֹׁב שֶׁזֶּה אַבָּא שֶׁל יָרִיב. "מְדַבֶּרֶת עִידִית מִ'מַאנִי טַיְים', אֲנִי שְֹמֵחָה לְבַשֵּׂר לָכֶם שֶׁזְּכִיתֶם בַּהַגְרָלָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁנֶּעֶרְכָה עַל סַךְ שֶׁל מֵאָה אֶלֶף שְׁקָלִים!" אָמְרָה הַנְּצִיגָה מֵעֵבֶר לַקַּו. הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי עוֹמֵד לְהִתְעַלֵּף. לֹא מַסְפִּיק שֶׁהֵם עֲשִׁירִים, עַכְשָׁו הַמִּשְׁפָּחָה הַזֹּאת גַּם זוֹכָה בִּסְכוּם כָּזֶה גָּדוֹל?!
"לְאָן תִּרְצֶה שֶׁנַּעֲבִיר אֶת הַכֶּסֶף?" שָׁאֲלָה הַנְּצִיגָה. הִרְגַּשְׁתִּי כֵּיצַד הַקִּנְאָה אוֹכֶלֶת אוֹתִי מִבִּפְנִים, אֲבָל יָדַעְתִּי הֵיטֵב שֶׁלְּכָל אֶחָד מַגִּיעַ הַסְּכוּם שֶׁנִּקְבַּע לוֹ מֵרֹאשׁ. וְלָכֵן, לַמְרוֹת הַמְּרִירוּת שֶׁמִּלְּאָה אוֹתִי חָזַרְתִּי לַקּוֹל הָרָגִיל שֶׁלִּי – קוֹל שֶׁל יֶלֶד – וְאָמַרְתִּי לַנְּצִיגָה שֶׁאַבָּא וְאִמָּא לֹא בַּבַּיִת וְשֶׁתִּתְקַשֵּׁר שׁוּב בַּהֶמְשֵׁךְ. אַחַר כָּךְ חָזַרְתִּי לָאֲסֵפָה וְשָׁכַחְתִּי מִכָּל הַסִּפּוּר.
חָלְפָה כִּמְעַט שָׁנָה מֵהַמִּקְרֶה הַזֶּה, וּבְיוֹם מִן הַיָּמִים, בִּשְׁעַת עֶרֶב מְאֻחֶרֶת, שָׁמַעְתִּי שִֹיחָה שֶׁל אִמָּא שֶׁלִּי וְשֶׁל אֲחוֹתִי הַבְּכוֹרָה, לִיטַל. הִיא הָיְתָה אָז בַּת עֶשְֹרִים בְּעֵרֶךְ, וְיָדַעְתִּי שֶׁמְּחַפְּשִׂים לָהּ שִׁדּוּךְ. "הֵם מִשְׁפָּחָה אֲמִידָה, אָז לָמָּה הֵם לֹא יִתְּנוּ סְכוּם יָפֶה לַחֲתֻנָּה?" שָׁמַעְתִּי אֶת לִיטַל אוֹמֶרֶת. "מִי? מִשְׁפַּחַת מֵאִירִי?" עָנְתָה לָהּ אִמִּי, "לֹא שָׁמַעַתְּ עַל הַנְּפִילָה שֶׁלָּהֶם? הֵם בְּחוֹבוֹת כְּבֵדִים וְהִגִּיעוּ כִּמְעַט לְהוֹצָאָה לַפֹּעַל, לְמַעֲשֶׂה לֹא נִשְׁאַר לָהֶם כֶּסֶף בִּכְלָל…"
הֵבַנְתִּי מִתּוֹךְ הַשִּׂיחָה שֶׁהָיְתָה הַצָּעָה לְשַׁדֵּךְ בֵּין הַבֵּן שֶׁל מִשְׁפַּחַת מֵאִירִי לְבֵין אֲחוֹתִי. זֶה הָיָה הֶלֶם בִּשְׁבִילִי. אֲבָל מַה שֶׁיּוֹתֵר הִדְהִים אוֹתִי הָיְתָה הָעֻבְדָּה שֶׁכְּבָר אֵין לָהֶם כֶּסֶף כְּמוֹ פַּעַם. לֹא יָדַעְתִּי אִם לִשְֹמֹחַ אוֹ לֹא. בְּכָל זֹאת, לֹא יָפֶה לִשְֹמֹחַ בִּנְפִילָה שֶׁל הָאַחֵר. הֵבַנְתִּי גַּם שֶׁאִמָּא שֶׁלִּי דּוֹרֶשֶׁת שֶׁהֵם יִתְּנוּ לַזּוּג הַמִּתְחַתֵּן סְכוּם יָפֶה, וּבִגְלַל זֶה הַשִּׁדּוּךְ מִתְעַכֵּב.
לְהַפְתָּעָתִי וּלְשִֹמְחָתִי, חָלַף שָׁבוּעַ וַאֲחוֹתִי הִתְאָרְסָה עִם הַבֵּן שֶׁל מֵאִירִי! זוֹ הָיְתָה שִֹמְחָה גְּדוֹלָה, אֲבָל בְּלִבִּי הִתְפַּלֵּאתִי מָה קָרָה בַּסּוֹף שֶׁאִמִּי הֶחְלִיטָה לְהִתְפַּשֵּׁר עַל הָעִנְיָן הַכַּסְפִּי. הִקְשַׁבְתִּי לַשִּׂיחוֹת שֶׁלָּהּ וְנִסִּיתִי לְהָבִין אֶת הַמַּצָּב. וּמַה שֶּׁהִתְבָּרֵר פָּשׁוּט הִדְהִים אוֹתִי: בִּגְלַל שֶׁשָּׁכַחְתִּי לְעַדְכֵּן אֶת מִשְׁפַּחַת מְאִירִי בְּשִׂיחָה שֶׁהָיְתָה לִי עִם הַנְצִיגָהּ מִמִּפְעַל הַפַּיִס, מִסְתַּבֵּר שֶׁהַכֶּסֶף הַזֶּה לֹא נִמְשַׁךְ עַל יָדָם וְרַק כָּעֵת, בִּזְמַן הַשִּׁדּוּךְ הַמַּפְתִּיעַ שֶׁיָּצָא לַפֹּעַל עִם אֲחוֹתִי, הֵם מָשְׁכוּ אֶת הַכֶּסֶף וְנָתְנוּ אוֹתוֹ לַזּוּג הַצָּעִיר…
