חלק גדול מהעסקאות של יוני עם אבישי שהיה הספק המרכזי של הסחורה שלו, התנהלו בצ'קים של לקוחות ובמזומן. באחד הימים כאשר יוני נתן לאבישי צ'ק ע"ס אלף שקלים, הצ'ק חזר מחוסר כיסוי. אבישי לא טרח לספר ליוני על הצ'ק שחזר ופשוט העלה את סכום החוב השוטף באלף שקלים. כאשר יוני שאל בעסקה הבאה לאחר מספר חודשים מדוע הסכום עלה, סיפר לו אבישי על הצ'ק. "אבל למה לא סיפרת לי על הצ'ק מיד? עכשיו כבר עבר חצי שנה והצ'ק הזה אבוד! למה אני צריך לספוג את ההפסד הזה? היית צריך להגיד לי והייתי מציל את הכסף הזה!" מי לדעתכם צריך לספוג את ההפסד הזה?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט:
שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן ק"צ סעיף קטן א' ו'קצות החושן' סעיף קטן ו' בדין: 'מעמדו של צ'ק בהלכה'. והאם הוא חייב מדין 'גרמי' בגלל שלא החזיר את הצ'ק לחברו? סימן ש"ו סעיף ה' בדין: 'סמך על חברו וניזוק'.
תשובה לשאלה "המחסן שנעלם" (שאלה מס' 604)
תקציר השאלה השבועית: שוקי חיפש מקום להעמיד את הנגרר שלו, הוא נכנס לחניה הפרטית של הבניין בהמשך הרחוב והעמיד אותו בחניה של אדון שמחה שלא היה לו רכב, שמחה שראה שהנגרר לא בשימוש החליט להשתמש בו כמחסן ונעל אותו במנעול. עברו שנתיים ויום אחד יורד שמחה לרחבת הכניסה ורואה שהנגרר נעלם. במקומו היה פתק שהודיע לשמחה שאם ברצונו לקבל את החפצים שלו בחזרה, עליו לשלם דמי שכירות של מחסן עבור השנתיים האחרונות. שמחה שהשתומם מהחוצפה ניגש לאיציק ואמר: "תשלם על החניה שלי עבור השנתיים האחרונות ואחר כך אני אשלם לך על המחסן!" מה דעתכם? האם שוקי צריך לשלם על החניה? והאם שמחה צריך לשלם על המחסן?
תשובה בקצרה: אם החניה והנגרר עמדו להשכרה, שוקי ושמחה חייבים בתשלום הדדי אחד לשני. כמובן בתנאי ששמחה אכן התכוון לשלם על השימוש בנגרר במידה ושוקי לא היה גוזל ממנו את החניה.
תשובה בהרחבה: ישנו כלל בהלכה בדין 'נהנה' שאי אפשר לחייב אדם שגר בחצר חברו שלא מדעתו, אלא אם כן התקיימו שני תנאים. א') החצר עומדת להשכרה. ב') שאותו אדם שירד להתגורר בחצר חברו, מחפש חצר לשכור. מכיוון שאם אחד משני התנאים הללו לא התמלא, אותו אדם שגר בחצר חברו ללא רשות – אף על פי שעשה שלא כהוגן, אי אפשר לחייב אותו בתשלום שכירות. אמנם כל זה מדובר באדם שהשתמש בקרקע של חברו ללא רשות. אבל אדם שהשתמש במטלטלים של חברו ללא רשות, הדין שונה כיוון שאם הוא התכוון מתחילה לגזול את החפץ ולהשתמש בו ללא תשלום, אפילו אם התקיימו שני התנאים שהבאנו למעלה הוא פטור מדמי שימוש בחפץ כיוון שנפסק להלכה ש'כל הגזלנים משלמים כשעת הגזלה' (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן שס"ג סעיפים ה', ו'). אם כן, שמחה יכול לתבוע משוקי שישלם לו על החניה במידה והוא התכוון להשכיר מקום שיוכל להעמיד בו את הנגרר ורק בתנאי שגם החניה של שמחה עצמו אכן עומדת להשכרה, כיוון שאם היא לא עומדת להשכרה יכול שוקי לטעון ש'זה נהנה וזה לא חסר' ויהיה פטור מתשלום.
האם שמחה חייב לשלם על השימוש בנגרר?
אמנם שוקי לא יכול לתבוע משמחה דמי שימוש בנגרר שלו, כיוון ששמחה השתמש בנגרר ללא רשות ונחשב כגזלן שמחזיר בשעת הגזלה. אמנם יש פוסקים שסוברים שכיוון שלא עשה קניין לא נחשב כגזלן ולכן כן יצטרך לשלם דמי שימוש, במידה והתקיימו שני התנאים שהבאנו לעיל.
