שהגנבים ישלמו!

בית המדרש

דקל ודביר היו בדרך הביתה, השעה הייתה ארבע לפנות בוקר והמכונית המסחרית שעמדה מונעת באמצע הכביש כשדלתותיה האחוריות פתוחות – עוררה את חשדם. הם נעצרו לידה וראו שלושה גנבים שעסוקים בריקון אחת הדירות ומעמיסים את הציוד הגנוב על המסחרית. "מה נעשה? אנחנו לא נספיק לקרוא למשטרה", שאל דביר. אבל לדקל היה רעיון מקורי: בהחלטה של רגע הוא קפץ למושב הנהג, סימן לדקל להצטרף לידו והם בעצם 'גנבו' את המסחרית המלאה בסחורה גנובה. בינתיים צלצל דביר למשטרה וביקש ממנה לקחת מהם את המסחרית. כשהגיעה המשטרה, התברר שמספר חפצים שהיו בתוך המסחרית נפלו ונשברו.

למחרת בבוקר, צלצל לדקל מר לוי, הבעלים של הסחורה, והודה לו על התושייה שגילה. אלא שלבסוף הוא אמר: "תשמע דקל, לא נעים לי אבל בגללכם חלק מהחפצים נשברו. אתם צריכים לשלם לי על הנזק שעשיתם!" אבל דקל ודביר טענו: "מה אתה רוצה מאיתנו? הרי בלעדינו לא היה לך כלום! לך תתבע את הגנבים!" מה דעתכם? האם מר לוי יכול לתבוע את דביר ודקל לשלם על החפצים שנשברו?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: תלמוד בבלי מסכת 'בבא קמא' דף נ"ו עמוד ב' בדין: 'שומר אבידה כשומר שכר'. דף כ"ח עמוד א' בדין: 'שור שעלה על גבי חברו'. שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן ש"פ סעיף ג', סימן שפ"ג סעיף ב'.

תשובה לשאלה "גנב לפעם אחת" (שאלה מס' 646)

תקציר השאלה השבועית: שמעון קנה מכשיר נייד חדש, אלא שהמכשיר נעלם לשמעון בזמן שיצא לטיול עם הילדים. לבסוף, החליט ללכת לחנות ולרכוש מכשיר חדש. כשהגיע הציע לו בעל החנות מכשיר 'יד שניה' במחיר מוזל שדמה מאוד למכשיר הטלפון שלו. שמעון ביקש מבעל החנות את המכשיר והדליק אותו, לתדהמתו הוא הבחין באנשי הקשר שהיו במכשיר שלו שנגנב ונמכר לבעל החנות. הוא החליט לעשות מעשה, הכניס את הפלאפון לכיס ויצא החוצה באלגנטיות. כשסיפר את המעשה לחברותא שלו, אמר לו הלה: "אתה צריך לשלם לבעל החנות לפחות את מה שהוא שילם על המכשיר". אבל שמעון התנגד: "מה פתאום?! החזרתי לעצמי את המכשיר שלי, אני לא צריך לשלם אגורה. זאת בעיה של בעל החנות שהוא קונה מגנבים!" החברותא שכנע אותו לגשת לרב השכונה ולשאול אותו את השאלה. מה לדעתכם השיב לו הרב?

תשובה בקצרה: אם בעל החנות ידע שהמכשיר גנוב, הוא חייב להחזיר אותו לבעלים ללא תשלום. ואם לא ידע שהוא גנוב, הוא לא חייב להחזיר אותו לבעלים אלא אם כן הוא ישלם לו את ההפסד.

תשובה בהרחבה: מעיקר הדין, כל חפץ שנגנב מבעליו והוא עדיין לא התייאש ממנו, צריך הקונה להחזיר את החפץ לבעליו אפילו אם שילם עליו כסף, שהרי את בעל החפץ לא מעניין מה הפסיד הקונה והוא בסך הכול רוצה את החפץ שלו בחזרה. שהרי אם הוא לא התייאש ממנו, עדיין הוא ברשותו והקונה יתבע מהגנב את הכסף של רכישת החפץ בחזרה.

אמנם, ישנה תקנת חז"ל הנקראת 'תקנת השוק' הקובעת שאם הקונה לא ידע שהחפץ נגזל וקנה את החפץ לתומו מאדם שאינו מוכר כגזלן, אינו חייב להחזיר את החפץ לבעלים אלא אם כן הם ישלמו לו את הכסף ששילם תמורתו. שהרי אם כל אדם שנגזל ממנו חפץ יבוא ויוציא אותו מידי הקונה בטענה שהחפץ היה שלו קודם לכן, אין לדבר סוף – ואנשים יחששו לקנות חפצים מחמת שיתכן והם נגנבו. אבל התקנה מסייגת את הדין במקרה שהקונה רכש את החפץ מאדם שידוע שעסקיו בחפצים גנובים, עליו 'תקנת השוק' אינה חלה ולכן הוא צריך להחזיר את החפץ לבעלים בלי לדרוש מהם את הכסף ששילם עבורו וכך נפסק להלכה (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן שנ"ו סעיף ב').

 

במקרה שלנו

הדבר תלוי בבעל החנות, אם קנה את המכשיר מאדם שידוע כספק של סחורה גנובה עליו לתת את המכשיר לשמעון ללא תשלום. ואם המוכר אינו ידוע כגנב שמעון יצטרך להחזיר לבעל החנות את הכסף ששילם עבור המכשיר.

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

בית המדרש

נזק כפול

בית המדרש

סדק בלתי צפוי

בית המדרש

טובה שעלתה ביוקר

בית המדרש

כשהיוקר מאמיר

בית המדרש

הברחה כפולה

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'