שליחות מורכבת

סיפור לשבת

הפרטיזנים של טיטו הסבו אבדות כבדות לצבא הגרמני. הם היו יוצאים לפשיטות מיערות יוגוסלביה, פוגעים בעורקי תחבורה וברכבות וגורמים לפגיעה משמעותית בכוחות הגרמניים. למרות עוז רוחם, המזון וכלי הנשק היו דלים ביותר. ברנקו, ששימש בתפקיד מפקד הפרטיזנים המקומי, היה מתוח מאוד. "התקבל מידע בהול מטיטו, מפקד הפרטיזנים, שכוחותינו במחוז בלגרד בכי רע. הם זקוקים נואשות לכסף זמין כדי לרכוש תחמושת מהמקומיים, אחרת הכוח המקומי שם לא יוכל להמשיך להילחם", נאנח ברנקו והוסיף בשקט: "כל דרכי הגישה לאזור בשליטת הגרמנים". שתיקה ארוכה השתררה סביב שולחן העץ בבונקר. "אולי ניעזר במילוש, הנער הקרואטי? הוא 'חיית יערות' ומכיר היטב את כל היערות. הוא היחיד שיוכל להבריח את קווי האויב!" וברנקו הסכים לתוכנית.

התרמיל הצבאי על גבו של ברנקו היה עמוס במזומנים, תכשיטים ואפילו מספר מטילי זהב קטנים. הוא הוסיף גם כמה מפות של הכוחות הגרמניים באזור. "זה בוודאי יסייע לאחינו הלוחמים", מלמל. פטר, לוחם צעיר שהצטרף לכוחות הפרטיזנים לאחרונה, נבחר אף הוא למשימה. השניים עזבו את המחנה ופסעו לכיוון נקודת המפגש. "אפשר לסמוך על המילוש הזה?" שאל פטר בחשש. "בהחלט! מילוש עובד איתנו כבר שנתיים. הוא נער נאמן שיודע היטב את חשיבות המערכה", השיב ברנקו.

מבין העצים הגיח נער צנום, בעל שיער שחור ועיניים יוקדות. הוא הושיט את ידו לברנקו וקד מעט. "מילוש עושה עבודה עד הסוף", אמר הנער בספרדית רצוצה. "אנחנו דרך של יומיים ביערות עד אחרי הגרמנים", הוסיף.

הנער סימן לשני הגברים לבוא אחריו. הדרך התפתלה בין היערות, כשמילוש צועד בראש בקצב מהיר. "עדיף שלא ידע מה אנו סוחבים בתיק", לחש פטר לברנקו. "יהיה בסדר", השיב לו ברנקו בחיוך. כשהיער נעשה סבוך יותר, נעצר מילוש וטיפס בזריזות על אחד העצים. "גרמנים באזור", לחש כשירד. הוא כיוון את השניים לעומק הסבך. "אסור לנו ללכת בשבילים הראשיים", אמר. מילוש התגלה כגשש אמיתי. כל כמה זמן היה נעצר ומקשיב, לעיתים היה משנה את המסלול או מבצע עיקוף רחב ומגיע לשבילים מתוך מעמקי היער.

הלילה ירד, והשלושה פסעו בדרך הררית ומיוערת. "נעצור להפסקת לילה קצרה", אמר מילוש תוך כדי שהוא מביט לכל עבר בעיניים בוחנות. מאחורי סלע גדול נעצרו השלושה. פטר וברנקו המתנשפים חטפו משהו לאכול ועצמו את עיניהם לתנומה קלה.

"ברנקו! ברנקו!" טלטל פטר את חברו, "הנער איננו! התעורר". ברנקו קפץ בבהלה. "נרדמנו עמוק מדי", אמר ברנקו תוך כדי שהוא מסתכל לכל עבר. "התרמיל נעלם!" קרא ברנקו. "הוא רוקן לי את הכיסים", אמר פטר תוך כדי משמוש בכיסיו הריקים. קול צעדים נשמע ולפתע הגיח מבין העצים קצין גרמני עם רובה שלוף. "ידיים למעלה! אתם מוקפים!" צעק בקול. ידיהם של ברנקו ופטר המבוהלים והמופתעים נקשרו והקצין דחף אותם קדימה.

עם בוקר הגיעה הקבוצה סמוך לכפר קרואטי קרוב. "אמסור אתכם למשטרה המקומית", אמר הקצין שנראה שהתרכך מעט. "אתם נראים עריקים מאיזה מקום, בלי תעודות ובלי כלום", הוסיף. השניים הועברו לתחנה המקומית והושלכו לתא צר. "לפחות הוא לא גילה את זהותנו, מקווה שנצא בזול", אמר פטר בשקט. אך ברנקו לא פצה את פיו. כעבור שעה קלה נפתחה הדלת וגבר מקומי, רחב כתפיים, סימן לשניים לבוא עימו. "השוטרים קיבלו כמה שטרות מצלצלים, עכשיו אתם שלי", אמר האיש בשקט והוביל את השניים לעבר בית גדול בפאתי הכפר.

האיש סגר את הדלת מאחוריו והעלה אור בבית החשוך. דמות נראתה יושבת בקצה החדר. "מילוש!" קרא ברנקו בתדהמה. בקצה החדר ישב מילוש, אוכל באיטיות מרק מהביל. "בוגד!" קרא לעברו פטר בזעם. הנער הצנום קרב בהתרגשות לעבר הפרטיזנים המבולבלים. "מילוש עושה עבודה עד הסוף!" קרא הנער ואחז בידיו של ברנקו. "תשבו ותאכלו ואני אסביר הכול", הוסיף בקול מתחנן. בעל המקום הניח לפניהם צלחות מרק. והוא התחיל להסביר. "כשנרדמתם שמעתי גרמנים מתקרבים, ידעתי שאין לי זמן להעיר אתכם. לקחתי מהר את התיק והמסמכים שלכם וברחתי כמו שרק אני יודע לברוח לבד", אמר מילוש ושלף את התרמיל מירכתי החדר. "יכולים לבדוק, הכול כאן, גם כסף גם מפות", הוסיף מילוש בהתרגשות. "זה חבר שלי, יודע לשחרר חברים מהמשטרה בקלות", הוסיף הנער והצביע על בעל הבית. האיש, שהזדהה כאחד החברים הטובים של טיטו – המפקד העליון – לחץ את ידי הפרטיזנים ושרק שריקת התפעלות תוך כדי שעיין במפות ובתרמיל. "המשימה הושלמה בזכותכם ובזכות מורה הדרך המסור שלכם!" אמר וטפח בחיבה על כתפיו של הנער. "מילוש נאמן עד הסוף", אמר מילוש ומחה דמעת התרגשות.

*

כל אחד מאיתנו הוא שליח בעולם הזה, לכל אחד תפקיד מיוחד וייחודי שבשבילו נשלח לכאן, ועליו לעשות את כל מה שנדרש כדי לבצע את שליחותו.

הפרשה מספרת לנו על אליעזר שמקבל על עצמו אחריות ושליחות, ופועל כמיטב יכולתו כדי לעמוד באחריות הגדולה שהוטלה על כתפיו, ובכך הוא מלמד אותנו שיעור בהתבטלות מוחלטת אל השליחות. לעמוד במשימה עד הסוף הטוב.

מעונין להצטרף להפצת עלון 'שלום לעם'?

אולי יעניין אותך גם

סיפור לשבת

פשוט להאמין

סיפור לשבת

תפנית בתחתית

סיפור לשבת

המאמץ האחרון

סיפור לשבת

תאמין בעצמך

סיפור לשבת

פשוט מהתחלה

להנצחה או הקדשה בעלון 'שלום לעם'