הידיעה על מעצרם של שני הגנבים שזכו לתאר 'השודדים חסרי המזל' התפשטה בכותרות העיתונים כאש בשדה קוצים. מיליוני קוראים קראו בחיוך לועג את הכתבות שנמרחו על עמודי השער, שתיארו כיצד ג'פרי וג'ון, שני צעירים בעלי רקע בעייתי, פרצו לביתו של איל ההון הבלגי הנס שמידט. למרות שביתו של שמידט היה מוגן במערכות אזעקה משוכללות, צמד הצעירים נטרלו אותה בקלות יחסית, הוציאו את המצלמות מכלל פעולה ולקחו מכל הבא ליד. אלא שאז החליט ג'ון שהוא חייב מזכרת מהפריצה המוצלחת וביקש מג'פרי לצלם אותו בתוך הבית כשהוא מסמן 'וי' באצבעותיו. התמונה התפרסמה, אלא שמאחורי ג'ון ניצב על הקיר שעון אורלוגין עתיק ויקר. שעון האורלוגין העתיק לכד את מבטו של כל אדם שהתבונן בתמונה, אלא שלאחר מספר שבועות נתקל אחד מידידיו של שמידט בתמונה וזיהה את האורלוגין ששייך לחברו. הוא הציג את התמונה בפני חברו שנדהם לגלות את השודד שהצטלם על רקע ביתו ומיהר לפנות לתחנת המשטרה.
השוטרים ברכו את מזלם הטוב וגיחכו בינם לבין עצמם על טיפשותו של ג'ון. תוך שעות ספורות נעצר ג'ון ולאחר חקירה קצרה נעצר גם מי שצילם את התמונה – ג'פרי. ג'ון לא יכל להכחיש את העובדה שהוא מצולם ליד שעון האורלוגין של שמידט והשניים נכנסו למעצר עד ליום המשפט.
הסיפור הודלף כבר באותו היום על ידי מפקד המשטרה המקומית למספר עיתונאים והוא אף שלח את התמונה לכל מערכות העיתונים. עבור העיתונאים זה היה סנסציה מרעישה, שני גנבים חדלי אישים שלא הבינו את הסכנה בצילום בזירת הפשע נעצרו במהירות הבזק. הסיפור התפרסם וזכה לתהודה רבה וכאשר הובאו השניים מתא המעצר לבית המשפט, הם הופתעו לגלות את אנשי התקשורת שדחפו להם מיקרופונים וניסו לקבל תגובה על הצעד הטיפשי שעשו.
דקות אחדות לאחר מכן החל המשפט בפני השופט צ'רלס שהיה ידוע כשופט שמחמיר מאוד בעבירות רכוש. השופט פנה לשני העצורים וביקש לוודא את העובדה שאכן ג'ון הוא זה שמופיע בתמונה כאשר ג'פרי מצלם אותה. השניים השיבו בחיוב, השופט המשיך ושאל: "האם אתם מודים בעובדה ששעון האורלוגין אכן היה על הקיר מאחוריכם כשהצטלמתם ולא הושתל בתמונה על ידי מומחי פוטושופ שניסו להפליל אתכם?" השניים הנהנו בראשם לחיוב ואז המשיך השופט לשאלה האחרונה והסופית: "האם פרצתם לדירה באותו לילה ורוקנתם את תכולת הדירה?"
שקט מתוח שרר באולם ואז פצה ג'ון את פיו ואמר: "מצטער אדוני השופט, אך אנחנו כופרים באשמה. זה אכן אני מופיע בתמונה והיא על רקע שעון האורלוגין, אבל התמונה לא צולמה בדירתו של איל ההון שמידט. היא צולמה בבית שלי!" השופט הביט בו לרגע בתדהמה ואמר: "אני שומע את טענתך, ניתן לבדוק זאת בקלות". שני שוטרים שנשלחו לביתו של ג'ון אישרו שאכן שעון האורלוגין המופיע בתמונה אכן תלוי על הקיר בדירתו של ג'ון. השופט שניסה להבין את המתרחש ביקש לחקור את ג'ון ולשמוע ממנו פרטים נוספים, אלא שאז ביקש ג'ון להגדיל את התמונה והצביע על הפינה הימנית בצדו של השעון. הוא ביקש מהשופט לבדוק האם בשני השעונים קיים באזור זה שקע מסוים. זוג שוטרים נוסף שנשלח לבדוק את העניין אישר שבשעון שבביתו של שמידט קיים שקע שכזה, ואילו בשעון שבבית החשודים הוא לא קיים. "אני מתנצל על המעצר המיותר הזה, כעת אני בטוח ללא צל של ספק שאתם חפים מפשע!" פסק השופט ושחרר את השניים לאלתר. העיתונאים ואנשי התקשורת התפזרו בשקט לאחר שדיווחו על הזיכוי המפתיע במשפט והסיפור המוזר נשכח תוך ימים ספורים.
שנה לאחר מכן, נתקל השופט צ'רלס בכתבה שולית אמנם – אך מעניינת. בכתבה הופיעה תמונה של שעון אורלוגין עתיק ששימש את שושלת המלוכה האנגלית של בית סטיוארט. שעון האורלוגין הוצע למכירה במחיר התחלתי של ארבעים וחמישה מיליון דולר. איש לא היה מבחין במשהו אלמלי השעון היה נראה מוכר מדי לשופט צ'רלס. סקרנותו של השופט התעוררה והוא פנה לחקור את הנושא לעומק ורק לאחר מספר ימים התבהרה לשופט התמונה המלאה: כפי הנראה שני השודדים גילו שאיל ההון שמידט מחזיק בבית אורלוגין עתיק, הם בנו העתק מדויק לשעון האורלוגין רק עם שקע קטן בצדו. לאחר מכן הם פרצו לביתו רוקנו אותו והחליפו את השעון המקורי בחיקוי. לאחר מכן פרסמו את התמונה עם השעון בידיעה שהשוטרים יגיעו אליהם בקרוב, כשנעצרו הם הציגו את ההוכחות שבידם שעל בסיסן זוכו במשפט. ולאחר שהכתבה התפרסמה בכל העיתונים וזיכויים התפרסם, קיבלו השניים פניות רבות מאספני עתיקות למכור את השעון, בעוד שבביתו של שמידט נשאר שעון האורלוגין המזויף ואיש לא יכול היה להוכיח שבאמת השעון המקורי נגנב מבעליו…
"פסקתי את הזיכוי במשפט כעיוור באפלה", חשב לעצמו השופט צ'רלס. "אילו הייתי חוקר יותר לעומק, יתכן והייתי מצליח למנוע את הגנבה ולהושיב את שני הגנבים המתוחכמים מאחורי סורג ובריח…"
בפרשת השבוע שלנו מופיעה מצוה מפורסמת: "לפני עיוור לא תיתן מכשול". בפשטות כוונת התורה היא, שאין להניח מכשול לפני אדם שאינו יכול להבחין בו, אך בעומקה של המצוה מונחת האבחנה שיש להיזהר שלא להכשיל שום אדם בעבירה או בעצה לא טובה. לא תמיד האדם רואה את התמונה הלאה ומציב מכשולים לעצמו שיזיקו לו בעתיד, עלינו לקחת אחריות להעמיד אותו על טעותו ולמנוע ממנו כל נזק אפשרי שיכול להיגרם בעתיד.
