הָיָה זֶה יוֹם בָּהִיר וְנָעִים, וְהַמֶּלֶךְ פֶרְדִּינַנְד יָרוּם הוֹדוֹ הֶחְלִיט לָצֵאת לְמַסַּע צַיִד בַּיַּעַר הַסָּמוּךְ לְעִיר הַבִּירָה. הוּא לָקַח עִמּוֹ אֶת פָּמַלְיָתוֹ הַנִּכְבָּדָה, אֶת מְשָׁרְתָיו וּמִסְפַּר שָֹרִים, וְיַחְדָּו יָצְאוּ אֶל הַיַּעַר. בַּתְּחִלָּה הָיָה הַצַּיִד מֻצְלָח בְּיוֹתֵר. הַמֶּלֶךְ הִצְלִיחַ לָצוּד צְבִי יְפֵהפֶה, וְהוּא הָיָה מְאֻשָּׁר. אֶלָּא שֶׁבְּתוֹךְ שָׁעָה קַלָּה הִתְהַפֵּךְ מַזָּלוֹ… הָיָה זֶה כַּאֲשֶׁר רָץ בְּעִקְּבוֹת אַיִל בַּעַל קַרְנַיִם מְסֻלְסָלוֹת. הוּא יָרָה מִסְפַּר חִצִּים, שֶׁלֹּא הִצְלִיחוּ לִפְגֹּעַ בָּאַיִל. לְבַסּוֹף נִמְלַט הָאַיִל מִשְּׂדֵה רְאִיָּתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, וְהוּא הִתְיָאֵשׁ וּבִקֵּשׁ לָשׁוּב אֶל הַפָּמַלְיָה.
אֲבָל אָז נָכוֹנָה לוֹ הַפְתָּעָה מְצַמְרֶרֶת – אֲנָשָׁיו נֶעֶלְמוּ כְּלֹא הָיוּ. הִבִּיט הַמֶּלֶךְ כֹּה וָכֹה, נִסָּה לְחַפֵּשֹ בְּעֵינָיו וּלְהַקְשִׁיב בְּאָזְנָיו, אוּלָם לֹא הֶעֱלָה דָּבָר. מְלַוָּיו לֹא הָיוּ בַּסְּבִיבָה. הוּא הִתְחִיל לָרוּץ יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה לְלֹא הַבְחָנָה בְּחִפּוּשִׂים מְבֹהָלִים אַחֲרֵי פָּמַלְיָתוֹ. אַךְ לַשָּׁוְא. כְּכָל שֶׁהִתְקַדֵּם – כָּךְ הִסְתַּבֵּךְ הַמֶּלֶךְ פֶרְדִּינַנְד יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּמַעֲבֵה הַיַּעַר.
לְאַחַר שָׁעָה אֲרֻכָּה שֶׁל שִׁטּוּטִים תַּשׁ כֹּחוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, וְהוּא צָנַח לְיַד גֶּזַע עֵץ עָבוֹת וְנִרְדַּם. כְּשֶׁהִתְעוֹרֵר, מָצָא אֶת עַצְמוֹ בְּמִטַּת עֵץ לֹא נוֹחָה בִּמְיֻחָד, שׁוֹכֵב עַל מַצַּע קַשׁ וּמְכֻסֶּה בְּצֶמֶר כְּבָשִֹים גַּס. הוּא נִבְהַל מְעַט, אֶלָּא שֶׁאָז הִבְחִין בְּזָקֵן נְעִים סֵבֶר שֶׁעָמַד בְּפִנַּת הַחֶדְרוֹן וְחִיֵּךְ אֵלָיו בַּחֲבִיבוּת. "בֹּקֶר טוֹב לְךָ אִישׁ נִכְבָּד!" אָמַר הַזָּקֵן.
"מָה אֲנִי עוֹשֶֹה כָּאן?" שָׁאַל אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ, וְהַזָּקֵן הִסְבִּיר: "מָצָאתִי אוֹתְךָ שׁוֹכֵב כִּמְעֻלָּף סָמוּךְ לְבֵיתִי, וְקֶשֶׁת מֻנַּחַת לְצִדְּךָ. הֵבַנְתִּי שֶׁיָּצָאתָ לְצַיִד וְאִבַּדְתָּ אֶת דַּרְכְּךָ. נָשָֹאתִי אוֹתְךָ אֶל בֵּיתִי, וְכָאן שָׁכַבְתָּ מִסְפַּר שָׁעוֹת עַד שֶׁהִתְעוֹרַרְתָּ". הוֹדָה לוֹ הַמֶּלֶךְ וְעָצַם אֶת עֵינָיו בִּתְשִׁישׁוּת. "רְאֵה נָא", הִמְשִׁיךְ הַזָּקֵן לְדַבֵּר בְּנַחַת, "אַתָּה נִרְאֶה לִי כְּאָדָם רָם מַעֲלָה, אַךְ דַּע לְךָ שֶׁאֵין לִי בְּבֵיתִי מַאֲכָלִים מְשֻׁבָּחִים. אֲרוּחָתִי דַּלָּה, וַאֲנִי אוֹכֵל בְּכָל יוֹם כַּמָּה פְּרוּסוֹת לֶחֶם שָׁחֹר וְשׁוֹתֶה כּוֹס חֲלֵב עִזִּים. זֶה גַּם מַה שֶּׁאוּכַל לָתֵת לְךָ, וְלַחֲלֹק עִמְּךָ אֶת אֲרוּחָתִי. יְתֵרָה מִזֹּאת, גַּם הַכֵּלִים שֶׁבִּרְשׁוּתִי אֵינָם נְקִיִּים כָּל כָּךְ, וְאֵינָם נוֹחִים כְּפִי שֶׁהִנְּךָ רָגִיל מִן הַסְּתָם בְּבֵיתְךָ".
"תּוֹדָה, אִישִׁי הַטּוֹב", לָחַשׁ הַמֶּלֶךְ. "כָּל אֲשֶׁר תִּתֵּן לִי – יִהְיֶה מְצֻיָּן וְאוֹדֶה לְךָ עָלָיו מֵעֹמֶק לִבִּי. הֲיוֹדֵעַ אַתָּה מִי אֲנִי?" הוֹסִיף כְּשֶׁהֵבִין שֶׁהַזָּקֵן אֵינוֹ מַכִּירוֹ. "אֲנִי הוּא הַמֶּלֶךְ פֶרְדִּינַנְד, הַמּוֹשֵׁל בְּכָל הַמְּדִינָה. כְּשֶׁיָּבוֹאוּ אֲנָשַׁי לְחַלְּצֵנִי מִכָּאן, אָשִׁיב לְךָ כִּגְמוּלְךָ הַטּוֹב". הַזָּקֵן חִיֵּךְ בְּטוּב לֵב וְאָמַר: "תְּבֹרַךְ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ. אוּלָם אַל תַּטְרִיד אֶת מֹחֲךָ בְּעִנְיָנִים אֵלֶּה, אֶלָּא הִשְׁתַּדֵּל לָנוּחַ וּלְהִתְחַזֵּק".
יוֹמַיִם חָלְפוּ עַד שֶׁנִּשְׁמְעוּ נְקִישׁוֹת עַל הַדֶּלֶת. הַזָּקֵן פָּתַח אוֹתָהּ לִרְוָחָה וְגִלָּה שָׁם פְּלֻגַּת שׁוֹטְרִים. "הַאִם אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ יָרוּם הוֹדוֹ נִמְצָא כָּאן?" שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ. "כֵּן", הֵשִׁיב הַזָּקֵן בְּפַשְׁטוּת וְהִצְבִּיעַ לְעֵבֶר הַמִּטָּה שֶׁבָּהּ שָׁכַב הַמֶּלֶךְ פֶרְדִּינַנְד. מִהֲרוּ הַשּׁוֹטְרִים וְהֶעֱלוּ אֶת הַמֶּלֶךְ עַל עֲגָלָה מְפֹאֶרֶת. "רֶגַע אֶחָד!" קָרָא פֶרְדִּינַנְד מֵעִם מִטָּתוֹ. "קְחוּ עִמָּכֶם גַּם אֶת הַזָּקֵן שֶׁאֵרַח אוֹתִי וְהִגִּישׁ לִי לֶאֱכֹל לֶחֶם וְלִשְׁתּוֹת חָלָב. הוּא הִצִּיל אֶת חַיַּי, וּבִרְצוֹנִי לְהַעֲנִיק לוֹ מַתָּנוֹת רַבּוֹת!"
מִיָּד כְּשֶׁהִגִּיעַ הַמֶּלֶךְ אֶל אַרְמוֹנוֹ בָּרִיא וְשָׁלֵם, הוֹרָה לִפְתֹּחַ בִּפְנֵי הַמְאָרֵחַ אֶת חֲדַר הָאוֹצָרוֹת וּלְהוֹרוֹת לוֹ לִטֹּל מִשָּׁם כְּכָל שֶׁיַּחְפֹּץ. שְׁלֹשָׁה מְשָׁרְתִים הִתְלַוּוּ אֵלָיו וְסִיְּעוּ לוֹ לְמַלֵּא שַֹקִּים רַבִּים בְּמַטְבְּעוֹת זָהָב וּבְכֵלִים יְקָרִים. הוּא יָצָא מִשָּׁם בַּעַל עֹשֶׁר רַב, וְהֶחְלִיט לַעֲבֹר וּלְהִתְגּוֹרֵר בְּעִיר הַבִּירָה. שָׁם הִתְבַּסֵּס וְקָנָה לוֹ מַעֲמָד נִכְבָּד, כְּשֶׁהוּא מַעֲדִיף לְנַצֵּל אֶת הַשָּׁנִים שֶׁנּוֹתְרוּ לוֹ כְּדֵי לִחְיוֹת בְּנוֹחוּת וּבְכָבוֹד.
בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, כְּשֶׁיָּצָא לְסִיּוּר בַּשּׁוּק, לָבוּשׁ בְּמֵיטַב מַחְלְצוֹתָיו וּמְלֻוֶּה בִּשְׁנֵי מְשָׁרְתִים, פָּגַשׁ אוֹתוֹ אֶחָד מִידִידָיו, שֶׁאוֹתוֹ הִכִּיר מִימֵי נַעֲרוּתוֹ. הַלָּה יָדַע כִּי הַזָּקֵן אֵינוֹ עָשִׁיר כְּלָל וּכְלָל, וְלָכֵן הִתְפַּלֵּא וְחָקַר: "מִנַּיִן לְךָ הָעֹשֶׁר הַגָּדוֹל הַזֶּה? זְכוּרַנִי כִּי הִתְגּוֹרַרְתָּ בַּיַּעַר בְּבִקְתָּה דַּלָּה וּבְחֹסֶר כֹּל". סִפֵּר לוֹ הַזָּקֵן אֶת כָּל אֲשֶׁר אֵרַע, וְכֵיצַד אֵרַח אֶת הַמֶּלֶךְ פֶרְדִּינַנְד וְהֶעֱנִיק לוֹ לֶחֶם שָׁחֹר וַחֲלֵב עִזִּים.
'אֶעֱשֶֹה כָּךְ גַּם אֲנִי', הִרְהֵר הֶחָבֵר לְעַצְמוֹ, וּכְבָר בְּאוֹתוֹ יוֹם נִגַּשׁ לְבַצֵּעַ אֶת הָרַעְיוֹן. הוּא הִגִּיעַ לְאַרְמוֹן הַמְּלוּכָה וּבְיָדָיו מַגָּשׁ עָטוּף, וְאָמַר לַזָּקִיף שֶׁנִּצַּב בַּכְּנִיסָה: "הִגַּעְתִּי לָתֵת לַמֶּלֶךְ אֶת הָאֲרוּחָה שֶׁהוּא מְחַבֵּב בְּיוֹתֵר!" וְכָךְ הֻכְנַס אֶל הַמֶּלֶךְ, שֶׁקִּבֵּל אוֹתוֹ בִּתְמִיהָה. "הֵבֵאתִי אֶת הַמָּנָה הָאֲהוּבָה עַל אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ", חָזַר וְאָמַר. הוּא הֵסִיר אֶת הַכִּסּוּי בְּהִתְרַגְּשׁוּת וְחָשַֹף כִּכַּר לֶחֶם שָׁחֹר וְקַנְקַן חֲלֵב עִזִּים… "אֶת זֶה אַתָּה מֵבִיא לִי?!" הִתְקַצֵּף פֶרְדִּינַנְד. "זוֹ אֲרוּחָה שֶׁל עֲנִיִּים! הִסְתַּלֵּק מִכָּאן!"
"אֲבָל אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ!" הִתְגּוֹנֵן הָאִישׁ. "חֲבֵרִי הַזָּקֵן מִן הַיַּעַר הִגִּישׁ לְךָ אֲרוּחָה כָּזֹאת, וְהֶעֱנַקְתָּ לוֹ עֲשִׁירוּת גְּדוֹלָה. בַּמֶּה אֲנִי שׁוֹנֶה?" לֹא הֵבִין. "שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם!" נָזַף בּוֹ הַמֶּלֶךְ. "הַזָּקֵן הֶאֱכִיל אוֹתִי בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ לֹא עָמַד אִישׁ לְעֶזְרָתִי, לָכֵן אֲרוּחָתוֹ הַדַּלָּה חֲשׁוּבָה בְּעֵינַי. אֲבָל אַתָּה מַגִּישׁ לִי אֶת הָאֲרוּחָה הַזֹּאת כְּשֶׁאֲנִי בְּאַרְמוֹנִי וְיָכוֹל לְקַבֵּל כָּל אֲשֶׁר יַעֲלֶה בְּדַעְתִּי. הֵבַנְתָּ?!"
זֶהוּ מָשָׁל לַחַיִּים בַּדּוֹר שֶׁלָּנוּ, שֶׁבּוֹ הַמַּצָּב הָרוּחָנִי נִמְצָא בְּשֶׁפֶל. בִּזְמַן כָּזֶה כָּל מִצְוָה שֶׁאָנוּ עוֹשִֹים חֲשׁוּבָה מְאֹד, כָּל לִמּוּד תּוֹרָה הוּא בַּעַל עֵרֶךְ עָצוּם. כְּדַאי לִזְכֹּר זֹאת וּלְהִתְחַזֵּק כְּכָל שֶׁנִּתָּן.
