"תגיד לי, השתגעת?!" גערתי בחבר קרוב כשגיליתי שהוא פגע בי בצורה לא נעימה, אך לא בכוונה תחילה. בלהט הרגע שפכתי עליו את כל זעמי – את כל הביקורת, את כל ה"אמרתי לך", ואת כל הלקחים ה"חכמים" שלי. כמובן, הוא מיד נסגר. בהתחלה הוא עוד ניסה להתגונן, אבל אז הוא עבר להתקפה ושטף אותי מכף רגל ועד ראש. נקלענו למריבה קשה.
והוא לא היחיד. כזה אני, בן אדם "דוגרי" שאומר את האמת בפנים ולא מסוגל לעגל פינות.
האמת שזה בסופו של דבר פוגע בי הרבה יותר ממה שאני פוגע באחרים. והכי מדהים זה שלמרות שאני אומר את כל האמת בפנים זה לא משפיע על אף אחד. אנשים לא באמת משתנים מה"דוגרי" שלי.
*
להוכיח את הזולת זה קל. אבל להוכיח כך שתהיה לדברים תועלת והם ישפיעו ויחלחלו, זה בכלל לא פשוט.
משה רבינו שעבר עם בני ישראל ארבעים שנים לא פשוטות במדבר, מלמד אותנו דרך חכמה. הוא מלמד אותנו שצריך לדעת מה לומר, מתי לומר, והכי חשוב איך לומר.
לא את כל מה שיש לך בבטן אתה צריך לשפוך. בוודאי שלא בכל זמן. אם אתה רוצה ליצור שינוי, כדאי מאוד לעצור ולהתבונן האם הדברים אכן יחוללו שינוי, ומה הדרך הנכונה לומר אותם כדי שהם אכן ישפיעו.
