שָׁלוֹם לְכֻלְּכֶם. אֲנִי אֲבִישַׁי גֹּרֶן, אֲנִי בֶּן חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה וְגָר בִּנְתִיבוֹת. הַסִּפּוּר שֶׁאֲנִי עוֹמֵד לְסַפֵּר לָכֶם כָּרֶגַע הוּא פָּשׁוּט לֹא יֵאָמֵן, וְאִלּוּ לֹא הָיִיתִי עֵד לוֹ, אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁלֹּא הָיִיתִי מַאֲמִין שֶׁהִתְרַחֵשׁ בַּמְּצִיאוּת.
זֶה בְּעֶצֶם הִתְחִיל בְּכָךְ שֶׁעֶרֶב אֶחָד בְּעֵת אֲרוּחַת הָעֶרֶב אָמַרְתִּי לְאָבִי: "אַתָּה יוֹדֵעַ אַבָּא? רָאִיתִי בְּסִרְטוֹן…" לֹא הִסְפַּקְתִּי לוֹמַר לוֹ מָה רָאִיתִי בַּסִּרְטוֹן. פִּיו נִפְעַר בְּתַדְהֵמָה וְהוּא רָכַן קָדִימָה: "סִרְטוֹן? אַתָּה? אֲבִישַׁי!" אֲבָל אֲנִי מָשַׁכְתִּי כָּתֵף. "כָּל הַחֲבֵרִים שֶׁלִּי רוֹאִים סִרְטוֹנִים כָּאֵלֶּה. אֲנִי לְגַמְרֵי לֹא הַיָּחִיד…" וְאַבָּא אָמַר בְּחֻמְרָה: "נִרְאֶה לִי שֶׁאֲדַבֵּר עִם הַמּוֹרֶה שֶׁלְּךָ שֶׁיַּסְבִּיר לָכֶם עַד כַּמָּה זֶה גָּרוּעַ!" אֲבָל אֲנִי חִיַּכְתִּי. "אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים עַד כַּמָּה זֶה גָּרוּעַ", גִּחַכְתִּי. "אֲבָל? חֲבֵרִים… אַתָּה יוֹדֵעַ. אֲנִי לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת הַיָּחִיד שֶׁלֹּא מֵבִין עַל מָה כֻּלָּם מְדַבְּרִים". אַבָּא שֶׁלִּי הִנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ וְלֹא הוֹסִיף דָּבָר.
לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר הוּא הֶרְאָה לִי חֲגוֹרַת חַרְדָּל מְזַעְזַעַת מְעֻטֶּרֶת בְּאֶבֶן סְגֻלָּה מַחֲרִידָה. "קָנִיתִי לְךָ חֲגוֹרָה חֲדָשָׁה", אָמַר. עִוִּיתִי אֶת פָּנַי בִּסְלִידָה. "אֵין סִכּוּי, אַבָּא. מָה זֶה הַדָּבָר הַזֶּה?"
"לֹא רוֹצֶה? לֹא צָרִיךְ", אָמַר, הִכְנִיס אוֹתָהּ לְשַׂקִּית לְבָנָה וְשָׁלַף מִמֶּנָּה שָׁלוֹשׁ מַעֲטָפוֹת גְּדוֹלוֹת סְגוּרוֹת. "אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתַּעֲבִיר אֶת הַמַּעֲטָפוֹת הָאֵלֶּה לִשְׁלוֹשָׁה נְעָרִים מֵהַתִּיכוֹן שֶׁלְּךָ", אָמַר לִי. "וַאֲנִי מְדַבֵּר עַל הַנְּעָרִים הַמּוֹבִילִים בְּיוֹתֵר בַּתִּיכוֹן. קַח מִשָּׁלוֹשׁ כִּתּוֹת אֶת הַנְּעָרִים הַלָּלוּ וְתָבִיא לָהֶם בַּחֲשַׁאי אֶת הַמַּעֲטָפָה הַזֹּאת, תַּבְהִיר לָהֶם שֶׁמְּדֻבָּר בְּחֹמֶר דִּיסְקְרֵטִי מְאֹד!" וַאֲנִי הֵרַמְתִּי גַּבּוֹת בַּחֲשָׁשׁ. "מָה כָּתוּב שָׁם, אַבָּא?"
"אַל תִּדְאַג" אַבָּא חִיֵּךְ. "לֹא מַשֶּׁהוּ עָלֶיךָ אוֹ עָלַי. אֲנִי מַנִּיחַ שֶׁאִם הַכֹּל יֵלֵךְ כַּמְּתֻכְנָן, בְּשֵׁשׁ בָּעֶרֶב הֵם יַגִּיעוּ לְכָאן. תִּצְטָרֵף אֵלֵינוּ וְתָבִין הַכֹּל…" הָיִיתִי סַקְרָן עַד הָעֶצֶם, אֲבָל לֹא הֵפַרְתִּי אֶת אֱמוּנוֹ שֶׁל אָבִי. בִּצַּעְתִּי אֶת הַשְּׁלִיחוּת בִּשְׁלֵמוּת. יוֹם הַלִּמּוּדִים עָבַר עָלַי בְּצִפִּיָּה דְּרוּכָה לִקְרַאת הַפְּגִישָׁה הַמְּיֻחֶלֶת. לִקְרַאת שֵׁשׁ בָּעֶרֶב עָמַדְתִּי לד הַחַלּוֹן. אֲבָל אַבָּא לֹא הִסְכִּים אֲפִלּוּ לִרְמֹז לִי מָה עָתִיד לִהְיוֹת תָּכְנָהּ שֶׁל הַפְּגִישָׁה.
לְהַפְתָּעָתִי הִגִּיעוּ כָּל הַשְּׁלוֹשָׁה, שׁוֹלְחִים מַבָּטִים חֲטוּפִים זֶה בָּזֶה וּמִתְיַשְּׁבִים סְבִיב שֻׁלְחַן הַזְּכוּכִית בְּבִטָּחוֹן הַשָּׁמוּר לִנְעָרִים מִסּוּגָם. אַבָּא הִתְיַשֵּׁב וְהִנִּיחַ עַל הַשֻּׁלְחָן חָמֵשׁ פַּחִיּוֹת קוֹלָה קָרוֹת.
"קְרָאתֶם אֶת הַהַזְמָנָה שֶׁלִּי", אָמַר. "הִגַּעְתֶּם לְכָאן. בָּחַרְתִּי אֶתְכֶם בְּפִינְצֵטָה מַמָּשׁ מִתּוֹךְ יְדִיעָה שֶׁאַתֶּם הַבַּחוּרִים הַמּוֹבִילִים בְּיוֹתֵר בַּתִּיכוֹן שֶׁל בְּנִי. אֲנִי יוֹדֵעַ מַהוּ הַכֹּחַ שֶׁלָּכֶם וְאֵילוּ תְּכוּנוֹת אֹפִי נִדְרָשׁוֹת לְשֵׁם כָּךְ. לִפְנֵי שֶׁאֶפְרֹשׂ אֶת הַצָּעָתִי, אֲנִי רוֹצֶה לִשְׁאֹל אֶתְכֶם: הַאִם אֶחָד מִכֶּם יוֹדֵעַ מַהוּ הַכֹּחַ שֶׁל הַחֶבְרָה?"
לְרֶגַע הָיָה שֶׁקֶט בַּסָּלוֹן הַגָּדוֹל. אַחַר כָּךְ הִנְהֲנוּ הַנְּעָרִים. "חֶבְרָה הִיא כֹּחַ חָזָק מְאֹד!" הֵנִיעַ אוֹר אֶת רֹאשׁוֹ לַצְּדָדִים. "הִיא לְצִדְּךָ בָּרְגָעִים הַיָּפִים וּבָרְגָעִים הַקָּשִׁים…" הוֹסִיף. "הִיא גַּם עֲלוּלָה לַהֲרֹס אוֹתְךָ", אָמַר נִיר. "אָדָם יָכוֹל לְאַבֵּד אֶת כֹּשֶׁר הַחֲשִׁיבָה שֶׁלּוֹ בִּגְלַל חֶבְרָה", חָתַם דָּוִד אֶת הַנּוֹשֵׂא.
אָבִי הִבִּיט בָּהֶם בְּהַעֲרָכָה. "אַתֶּם צוֹדְקִים כֻּלָּם. חֶבְרָה יְכוֹלָה לְמַנֵּף אוֹתְךָ לַכִּוּוּן הַחִיּוּבִי וְהִיא יְכוֹלָה לַהֲרֹס אוֹתְךָ לְגַמְרֵי. אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְמַקֵּד בְּהֶבֵּט חָשׁוּב מְאֹד. אֲנִי עוֹרֵךְ כָּרֶגַע מֶחְקָר בְּמַדְּעֵי הַחֶבְרָה. מֶחְקָר עַל תּוֹפָעָה שֶׁנִּקְרֵאת: 'תּוֹפַעַת הָעֵדֶר'. מֻכָּר?"
הֵם הִבִּיטוּ בְּאָבִי בְּמֶתַח גּוֹבֵר. "לְצֹרֶךְ כָּךְ", אָמַר וְהוֹצִיא מִשַּׂקִּית שֶׁהָיְתָה תְּחוּבָה מִתַּחַת לְכִסֵּא הַמְּנַהֲלִים הַמְּרֻפָּד שֶׁלּוֹ, אַרְבַּע חֲגוֹרוֹת חַרְדָּל מְזַעְזְעוֹת בַּעֲלוֹת אַבְזַם אֶבֶן סְגַלְגַּלָּה בּוֹהֶקֶת. "תַּעֲנוּ לִי בְּכֵנוּת: מִי מִכֶּם מְסֻגָּל לַחְגֹּר חֲגוֹרָה כָּזֹאת?" הֵם הִבִּיטוּ בַּחֲגוֹרָה בַּאֲרֶשֶׁת מְזֻעְזַעַת וְאָז הֵחֵלּוּ לִצְחֹק. "לֹא בַּגִּלְגּוּל הַקָּרוֹב!" אָמַר אוֹר.
אָבִי חִיֵּךְ. "הַבַּקָּשָׁה שֶׁלִּי הִיא שֶׁאַתֶּם, קְבוּצַת הַמַּנְהִיגִים, תַּתְחִילוּ לַחְגֹּר אוֹתָהּ. וַאֲנִי יָכוֹל לְנַחֵשׁ מֵרֹאשׁ אֶת הֶמְשֵׁךְ הָעִנְיָן: הַחֲבֵרִים שֶׁלָּכֶם יְחַפְּשׂוּ חֲגוֹרוֹת כָּאֵלֶּה לַחְגֹּר גַּם הֵם…"
דִּמְמַת הֶלֶם הִשְׂתָּרְרָה בַּחֶדֶר, דָּוִד נָע עַל כִּסְאוֹ. "כַּמָּה זְמַן?" שָׁאַל בְּנִימָה מַעֲשִׂית. "חָדְשַׁיִם יָמִים…" אָמַר אָבִי. "אוֹקֵיי!" נֶעֱמַד. "תָּבִיא אַחַת. אֲנִי מַנִּיחַ שֶׁדִּבַּרְתָּ עִם חֲנוּת כָּלְשֶׁהִי בָּאֵזוֹר שֶׁתַּסְכִּים לִמְכֹּר אֶת הַדָּבָר הַזֶּה?" וְאַבָּא הֵשִׁיב: "כֵּן. הָעִנְיָן הַזֶּה סֻדַּר. הַמְּנַהֵל שֶׁל 'טוֹמְפְּלִירוֹ', חֲנוּת הַחֲגוֹרוֹת כָּאן בָּאֵזוֹר, הוּא יָדִיד קָרוֹב שֶׁלִּי".
בְּיוֹם הַמָּחֳרָת הִגִּיעַ דָּוִד חָגוּר בַּחֲגוֹרָה כָּזֹאת. לְתַדְהֵמָתִי אֲפִלּוּ אֶחָד לֹא גִּחֵךְ עָלָיו. אַחֲרֵי יוֹמַיִם גַּם אוֹר וְנִיר הוֹפִיעוּ בַּאֲבִיזַר הָאָפְנָה הֶחָדָשׁ. אַחֲרֵי שָׁבוּעַ הָיוּ עֶשְׂרִים וּשְׁלוֹשָׁה נְעָרִים בַּתִּיכוֹן חֲגוּרִים בַּחֲגוֹרָה הַמְּזַעְזַעַת, וְאַחֲרֵי חָדְשַׁיִם אֲפִלּוּ הַמַּזְכִּיר הִתְהַדֵּר בִּרְצוּעַת חַרְדָּל. לְמַעַן הָאֱמֶת, בְּשָׁלָב כָּלְשֶׁהוּ הַחֲגוֹרָה הַזּוֹ נִרְאֲתָה יָפָה בְּעֵינַי. לֹא הֵבַנְתִּי מָה קָרָה לִי. מָה קָרָה לַטַּעַם הָאִישִׁי שֶׁלִּי.
הִגַּשְׁתִּי אֶת הַסִּכּוּם שֶׁל הַתּוֹצָאוֹת לְאַבָּא שֶׁלִּי הֶחָכָם. הוּא חִיֵּךְ חִיּוּךְ עָצוּב וְאָמַר: "רָאִיתָ, יֶלֶד, מַהוּ הַכֹּחַ שֶׁל הַחֶבְרָה. רָאִיתָ מַהוּ כֹּחַ שֶׁל עֵדֶר. אֲנִי מִתְחַנֵּן אֵלֶיךָ: תַּחֲשֹׁב! אַל תִּתֵּן לָהֶם לְעַוֵּר אוֹתְךָ. נָכוֹן שֶׁנִּרְאֶה לְךָ לִפְעָמִים שֶׁאַתָּה מַפְסִיד, אֲבָל אַחֲרֵי שֶׁתַּעֲבֹר הַתְּקוּפָה הַזּוֹ, אַתָּה תֵּצֵא מֶלֶךְ. הִתְגַּבַּרְתָּ, שִׁיַּפְתָּ אֶת הַיְּכוֹלוֹת הַנַּפְשִׁיּוֹת שֶׁלְּךָ, הִצַּלְתָּ אֶת הַנְּשָׁמָה שֶׁלְּךָ מִטֵּרוּף. וְהֵם… זֶה עָצוּב, אֲבִישַׁי. אֲבָל הֵם יֵצְאוּ מְכוּרִים, לְלֹא יְכֹלֶת לְהִתְגַּבֵּר!"
