איזהו העשיר

שָׁלוֹם לָכֶם! שְׁמִי אֲבִיעָד, אֲנִי בֶּן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה וַאֲנִי מֻכְרָח לְסַפֵּר לָכֶם סִפּוּר מַדְהִים. לִפְנֵי שָׁנָה בְּעֶרֶךְ הַמּוֹרֶה שֶׁלָּנוּ הוֹדִיעַ עַל מִבְצָע שֶׁל "וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן". וּמִכֵּיוָן שֶׁמּוּל בֵּית הַסֵּפֶר שֶׁלָּנוּ יֵשׁ בֵּית אָבוֹת מֶמְשַׁלְתִּי, לְכָל תַּלְמִיד שֶׁהָיָה מְעֻנְיָן לְהִצְטָרֵף, הִצְמִידוּ אָדָם מְבֻגָּר שֶׁאוֹתוֹ הוּא הָיָה צָרִיךְ לְבַקֵּר פַּעֲמַיִם בְּשָׁבוּעַ.

בַּהַתְחָלָה כֻּלָּם הִתְלַהֲבוּ מֵהַמִּבְצָע וּמֵהַפְּרָסִים הַמִּשְׁתַּלְּמִים שֶׁבְּסוֹפוֹ, אֲבָל כַּעֲבֹר כַּמָּה חֳדָשִׁים רַק בּוֹדְדִים מִכָּל חַבְרֵי הַכִּתָּה נִשְׁאֲרוּ רְצִינִיִּים וַאֲנִי הָיִיתִי אֶחָד מֵהֶם. חֲבֵרִי שִׁמְשׁוֹן שֶׁגַּם הוּא הִקְפִּיד מְאֹד לָלֶכֶת לַזָּקֵן 'שֶׁלּוֹ', נָהַג לִשְׁגּוֹת בְּדִמְיוֹנוֹת. הוּא הָיָה נֶהֱנֶה לְדַמְיֵן כֵּיצַד יִקְרָא לוֹ הַזָּקֵן פִּתְאֹם וִיבַשֵּׂר לוֹ כִּי הֶחֱלִיט לְהַעֲנִיק לוֹ סְכוּם כֶּסֶף גָּדוֹל בְּמַתָּנָה… הַדִּמְיוֹנוֹת שֶׁלּוֹ הָיוּ גְּדוֹלִים, אֲבָל מִתַּחְתָּם הִסְתַּתְּרָה צִפִּיָּה אֲמִתִּית. מִכֵּיוָן שֶׁכֻּלָּם יָדְעוּ שֶׁמַּר פְרִידְמָן, הַזָּקֵן שֶׁאוֹתוֹ בִּקֵּר שִׁמְשׁוֹן בִּקְבִיעוּת הָיָה עָשִׁיר גָּדוֹל. לְעֻמָּתוֹ, הַזָּקֵן 'שֶׁלִּי' הָיָה מַר אִיבְגִּי שֶׁהָאֱמֶת אֲפִלּוּ הַמִּלָּה 'מַר' נִרְאֲתָה מֻגְזֶמֶת לְצַד קוֹמָתוֹ הַצְּנוּמָה וּבְגָדָיו הַפְּשׁוּטִים.

פַּעַם כְּשֶׁנִּסִּיתִי לוֹמַר לְשִׁמְשׁוֹן לְהֵרָגַע וּלְהַפְסִיק לַחֲשֹׁב עַל תְּמוּרָה כָּל הַזְּמַן, הוּא אָמַר לִי: "מָה אַתָּה רוֹצֶה, אִם אִיבְגִּי שֶׁלְּךָ יִתֵּן לְךָ וָפֶל לִימוֹן אֲנִי אֶתְרַגֵּשׁ. אֲבָל פְרִידְמָן שֶׁלִּי בְּהֶחְלֵט מְסֻגָּל לָזֶה!"

אֲבָל אֲנִי הִתְעַקַּשְׁתִּי שֶׁכִּנְעָרִים שֶׁמַּאֲמִינִים וּמְקַיְּמִים מִצְוַת 'וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ' עָלֵינוּ לְבַצֵּעַ אֶת הַמִּצְווֹת שֶׁלָּנוּ מִכָּל הַלֵּב בְּאַהֲבָה מִבְּלִי לְצַפּוֹת לִתְמוּרָה. וְעָלֵינוּ רַק לַחְשֹׁב עַל הַנַּחַת שֶׁהַבִּקּוּרִים שֶׁלָּנוּ גּוֹרְמִים לַזְּקֵנִים הַבּוֹדְדִים וְכַמּוּבָן לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

בְּמֶשֶׁךְ הַשְּׁנָתַיִם שֶׁחָלְפוּ, אֲנִי וּמַר אִיבְגִּי נִקְשַׁרְנוּ מְאֹד. הוּא הָיָה אָדָם חָבִיב וָנֹחַ. נֶהֱנֵיתִי לְשׂוֹחֵחַ אִתּוֹ, עַד שֶׁמָּצָאתִי אֶת עַצְמִי מַמְתִּין לַבִּקּוּרִים שֶׁהָלְכוּ וְנַעֲשׂוּ אֲרֻכִּים וּתְכוּפִים יוֹתֵר. מָצָאתִי בּוֹ אִישׁ חָכָם וּבַעַל עֵצוֹת זָהָב, שָׂמַחְתִּי לְשַׁתֵּף אוֹתוֹ וְלִזְכּוֹת בַּהֲבָנָתוֹ וְהַקְשָׁבָתוֹ. הוֹרַי גַּם הֵם תָּמְכוּ בַּקֶּשֶׁר הַזֶּה, לְאַחַר שֶׁבֵּרְרוּ עָלָיו. אָבִי אַף שׂוֹחֵחַ עִמּוֹ כַּמָּה פְּעָמִים, כָּךְ אוֹ כָּךְ הָיָה לָנוּ קֶשֶׁר חַם וָטוֹב – גַּם הַרְבֵּה אַחֲרֵי שֶׁהַמִּבְצָע נִגְמַר וְהַפְּרָס נִשְׁבַּר, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים, הִמְשַׁכְתִּי בַּבִּקּוּרִים הַקְּבוּעִים שֶׁלִּי.

יוֹם אֶחָד הִתְקַשֵּׁר אֵלַי מַר אִיבְגִּי. הָיָה זֶה יוֹם חָרְפִּי וְקָפוּא. הַגֶּשֶׁם צָלַף בְּעֹז בְּחַלּוֹנוֹת הַבַּיִת וְהֵנִיס כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה מִן הָרְחוֹבוֹת פְּנִימָה, אֶל הַבָּתִּים הַמּוּגַנִּים וְהַחַמִּים. לְהַפְתָּעָתִי הוּא בִּקֵּשׁ שֶׁאָבוֹא אֵלָיו וְאֶעֱשֶׂה עֲבוּרוֹ אֵיזוֹשֶׁהִי שְׁלִיחוּת קְטַנָּה וּדְחוּפָה. הִתְפַּלֵּאתִי, יָדַעְתִּי הוּא לֹא אָדָם שֶׁאוֹהֵב לְהַטְרִיחַ וְזֶה הָיָה מוּזָר שֶׁהִתְעַקֵּשׁ לִקְרֹא לִי בְּיוֹם שֶׁאֲנִי לֹא נוֹהֵג לְהַגִּיעַ וּבְמֶזֶג אֲוִיר סוֹעֵר שֶׁכָּזֶה.

הָאֱמֶת שֶׁחָשַׁבְתִּי לְסָרֵב, הַקֹּר הָעַז מָשַׁךְ אוֹתִי לְהִשָּׁאֵר בַּבַּיִת. אֲבָל שָׁמַעְתִּי בְּקוֹלוֹ מֵעֵין דְּחִיפוּת שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי מֵעוֹלָם. בַּסּוֹף מָצָאתִי אֶת עַצְמִי אוֹמֵר: "בְּסֵדֶר, אָבוֹא!"

לָבַשְׁתִּי מְעִיל, כְּפָפוֹת וְצָעִיף וְיָצָאתִי מֵהַבַּיִת. הַקֹּר הִכָּה בְּפָנַי, הַגֶּשֶׁם הִרְטִיב אֶת מְעִילִי עַד בִּטְנָתוֹ, וְשִׁנַּי נָקְשׁוּ מִקֹּר. לְרֶגַע נָזַפְתִּי בְּעַצְמִי עַל הַצַּעַד הַזֶּה, אַךְ בְּמִשְׁנֵהוּ יָדַעְתִּי שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַנָּכוֹן. מַשֶּׁהוּ בְּלִבִּי רָמַז לִי שֶׁלֹּא הָעֵת לְהִתְפַּנֵּק. עֵת לַעֲשׂוֹת.

כְּשֶׁהִגַּעְתִּי מָצָאתִי אֶת אִיבְגִּי מַמְתִּין לִי בַּקַּבָּלָה. אֲרֶשֶׁת הַדְּחִיפוּת שֶׁנִּשְׁמְעָה בְּקוֹלוֹ נִכְּרָה הֵיטֵב בְּפָנָיו. "בּוֹא!" חִיֵּךְ מִבְּלִי לוֹמַר שָׁלוֹם כְּהֶרְגֵּלוֹ. "אֲנִי מֻכְרָח שֶׁתֵּלֵךְ לְהָבִיא לַכְּתֹבֶת הַמְדֻבֶּרֶת אֶת הַמִּסְמָכִים הַלָּלוּ…" לֹא שָׁאַלְתִּי לָמָּה הַדְּחִיפוּת הַגְּדוֹלָה. פָּסַעְתִּי אַחֲרָיו, נוֹטֵף מַיִם עַל הַמִּרְצָפוֹת הַבּוֹהֲקוֹת.

כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לְחַדְרוֹ הוּא הֵרִים אֶת הַמִּזְרָן וְגִשֵּׁשׁ רְגָעִים אֲרֻכִּים תַּחְתָּיו. בַּסּוֹף שָׁלַף מִשָּׁם קַרְטוֹנִית חוּמָה שֶׁמִּמֶּנָּה הֵצִיצוּ כַּמָּה דַּפִּים לְבָנִים. "אֲנִי צָרִיךְ שֶׁתִּקַּח אֶת הַמִּסְמָכִים הַלָּלוּ לִרְח' אִבְּן גְּבִירוֹל 18. תּוּכַל לַעֲשׂוֹת זֹאת בִּשְׁבִילִי?" נִדְהַמְתִּי, הָרְחוֹב הָיָה מֶרְחָק שֶׁל עֶשְׂרִים דַּקּוֹת נְסִיעָה בָּאוֹטוֹבּוּס. חָשַׁקְתִּי שִׁנַּיִם וּבְתַעֲצוּמוֹת נֶפֶשׁ אָמַרְתִּי: "בְּסֵדֶר, אֲנִי הוֹלֵךְ…"

לָקַחְתִּי אֶת הַמִּסְמָכִים וְהֶחְבֵּאתִי אוֹתָם מִתַּחַת לַמְּעִיל, רָעַדְתִּי מִקֹּר עַד שֶׁהִגִּיעַ הָאוֹטוֹבּוּס וּכְשֶׁהִגַּעְתִּי לַכְּתֹבֶת הַמְדֻבֶּרֶת, הִתְפַּלֵּאתִי לִרְאוֹת שֶׁכָּתוּב עַל הַדֶּלֶת "עוֹרֵךְ דִּין וְנוֹטַרְיוֹן". הָאִישׁ שֶׁפָּתַח לִי אֶת הַדֶּלֶת הִבִּיט בִּי בְּמַבָּט מְשֻׁעֲשָׁע וְאָמַר: "אָז הִנֵּה בַּסּוֹף הִגַּעְתָּ!" לֹא הֵבַנְתִּי בַּמֶּה מְדֻבָּר, אֲבָל הוּא מִהֵר לִלְבֹּשׁ אֶת הַמְּעִיל שֶׁלּוֹ, לָקַח אֶת מַפְתְּחוֹת הָרֶכֶב וְאָמַר: "בּוֹא אֲנִי אַחֲזִיר אוֹתְךָ לְבֵית הָאָבוֹת!" לְהַפְתָּעָתִי הוּא לָקַח אֶת הַמִּסְמָכִים וְהֵנִיחַ אוֹתָם בְּרִכְבּוֹ. אֲנִי כְּבָר הָיִיתִי מְבֻלְבָּל, מַה קּוֹרֶה כָּאן? הֲרֵי הָאִישׁ הָיָה יָכוֹל לְהַגִּיעַ בְּכוֹחוֹת עַצְמוֹ לְבֵית הָאָבוֹת, מַדּוּעַ מַר אִיבְגִּי בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי לָקַחַת אוֹתָם אִם הוּא לוֹקֵחַ בַּחֲזָרָה אֶת הַמִּסְמָכִים?!

כְּשֶׁהִגַּעְנוּ, עָלִינוּ לַחֶדֶר שֶׁל מַר אִיבְגִּי – וּלְהַפְתָּעָתִי מָצָאתִי שָׁם אֶת אָבִי כְּשֶׁהוּא מַמְתִּין בִּדְרִיכוּת. מַר אִיבְגִּי קִבֵּל אֶת פָּנַי בַּחֲמִימוּת וְאָמַר: "הָאִישׁ שֶׁהִגִּיעַ אִתְּךָ לְכָאן זֶה עוֹרֵךְ הַדִּין שֶׁלִּי, הוּא הִגִּיעַ לְכָאן כְּדֵי לְבַצֵּעַ הַעֲבָרָה מְסֻדֶּרֶת שֶׁל הַמִּגְרָשׁ שֶׁשַּׁיָּךְ לִי בְּמֶרְכַּז תֵּל אָבִיב עַל שִׁמְךָ בַּטַּאבּוֹ!"

אֲנִי הֵרַמְתִּי גַּבּוֹת מְשֻׁעְשָׁעוֹת. אֲבָל אָבִי הָיָה רְצִינִי בִּמְיֻחָד, הִבַּטְתִּי בְּאִיבְגִּי בְּחֹסֶר אֵמוּן וְעוֹרֵךְ הַדִּין הֵחֵל לְהַחְתִּים אוֹתָנוּ עַל כָּל מִינֵי דַּפִּים מְלֵאִים בְּשׁוּרוֹת צְפוּפוֹת, הָיִיתִי הָמוּם. לָחַצְתִּי בַּחֲמִימוּת אֶת יָדוֹ שֶׁל אִיבְגִּי שֶׁחִיֵּךְ לְעֶבְרִי בְּהַכָּרַת תּוֹדָה וְחָזַרְתִּי הַבַּיְתָה הֲלוּם רַעַם, רָטֹב, קָפוּא, אַךְ עָשִׁיר.

חָדְשַׁיִם נוֹסָפִים חָלְפוּ שֶׁבָּהֶם הִמְשַׁכְתִּי לְבַקֵּר אֶת אִיבְגִּי יְדִידִי, בְּכָל פַּעַם שֶׁהִזְכַּרְתִּי אֶת הַמַּתָּנָה שֶׁהוּא נָתַן לִי וְהוֹדֵיתִי לוֹ עָלֶיהָ הוּא חִיֵּךְ בְּטוּב לֵב וְאָמַר לִי: "מַגִּיעַ לְךָ…" עַד אוֹתוֹ בֹּקֶר שֶׁבּוֹ הִתְקַשְּׁרוּ מִבֵּית הָאָבוֹת לְהוֹדִיעַ כִּי אִיבְגִּי נִפְטַר. הוּא הִשְׁאִיר לִי מִכְתָּב בַּקַּבָּלָה. "אֲבִיעָד יַקִּירִי. בַּשְּׁנָתַיִם הָאַחֲרוֹנוֹת הָיִיתָ אָדָם קָרוֹב וְטוֹב לֵב, אַךְ לֹא יָדַעְתִּי עַד כַּמָּה בֶּאֱמֶת אִכְפַּת לְךָ מִמֶּנִּי. וְלָכֵן עָרַכְתִּי לְךָ אֶת הַמִּבְחָן שֶׁל הַשְּׁלִיחוּת בַּגֶּשֶׁם וּבַקֹּר. עָמַדְתָּ בּוֹ בְּהַצְלָחָה, יְדִידִי הַקָּטָן וַאֲנִי מַצְדִּיעַ לְךָ. בָּזֹאת הוֹכַחְתָּ אֶת אַהֲבָתְךָ וּמְסִירוּתְךָ הָאֲמִתִּית. בְּהוֹקָרָה, שָׁלוֹם אִיבְגִּי יְדִידְךָ…"

קָרָאתִי אֶת הַמִּכְתָּב בִּדְמָעוֹת. אַחַר כָּךְ חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי עַד כַּמָּה הַמִּכְתָּב הַזֶּה מְיַצֵּג גַּם אוֹתָנוּ מוּל בּוֹרֵא עוֹלָם. יֵשׁ רְגָעִים שֶׁל מַשְׁבֵּר, רְגָעִים שֶׁל קֹשִׁי. אֲבָל דַּוְקָא הָרְגָעִים הָאֵלּוּ הֵם רְגָעִים שֶׁל מִבְחָן. הוּא בּוֹדֵק עַד הֵיכָן אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים בִּשְׁבִילוֹ. וְאַחֲרֵי שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹמְדִים בַּמִּבְחָן הַזֶּה, אֵין אָדָם יָכוֹל לְתָאֵר אֶת גֹּדֶל הַשָּׂכָר הַמַּמְתִּין לָנוּ בָּעוֹלָם הַבָּא.