הַחֲבוּרָה הַקְּטַנָּה צָעֲדָה בְּשֶׁקֶט, כִּמְעַט בְּלִי לְהַשְׁמִיעַ רַחַשׁ. הֵם יָדְעוּ: אָסוּר לְהָעִיר אֶת הַטּוֹרֵף הַמְסֻכָּן מִשְּׁנָתוֹ. אִם זֶה יִקְרֶה, הַסִּכּוּיִים שֶׁלָּהֶם לְהִשָּׁאֵר בַּחַיִּים הֵם אַפְסִיִּים. "אֲנִי מְפַחֵד קְצָת", הוֹדָה גֶּ'פְרִי. "וַאֲנִי מְפַחֵד הַרְבֵּה", לֹא הִתְבַּיֵשׁ גּ'ונִֹי. גַּם שְׁנֵי הַחֲבֵרִים הָאֲחֵרִים הָיוּ בְּדֵעָה אַחַת – הַסִּפּוּר הַזֶּה מַפְחִיד אוֹתָם הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁשִּׁעֲרוּ. וְלֹא, הֵם לֹא הָיוּ פַּחְדָּנִים בְּדֶרֶךְ כְּלָל.
הָאַרְבָּעָה הָיוּ בְּעֶצֶם אֲסִירִים שֶׁנִּדּוֹנוּ לַמָּוֶת עַל מַעֲשִיֹם נוֹרָאִיִּים כָּאֵלֶּה וַאֲחֵרִים. גְּבָרִים שְׁרִירִיִּים, בַּעַל מַרְאֶה מְאַיֵּם לְמַדַּי, שֶׁאֵינָם פּוֹחֲדִים מֵאִישׁ. אֲבָל כָּעֵת הֵם רָעֲדוּ מִפַּחַד. "עֲלֵיכֶם לְהַגִּיעַ אֶל הַמְּעָרָה הַמְסֻמֶּנֶת כָּאן בַּמַּפָּה, וּלְנַסּוֹת לְהִכָּנֵס אֵלֶיהָ בְּשֶׁקֶט, בְּלִי לְהַשְׁמִיעַ שׁוּם קוֹל", אָמְרוּ לָהֶם הַסּוֹהֲרִים הַמְמֻנִּים לִפְנֵי צֵאתָם לַדֶּרֶךְ.
גּ'ונִֹי הָיָה הָרִאשׁוֹן לִשְׁאלֹ: "מָה יֵשׁ בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה? וְלָמָּה צְרִיכִים לְהִכָּנֵס אֵלֶיהָ בְּשֶׁקֶט?" הַסּוֹהֵר הִשְׁתַּהָה מְעַט לִפְנֵי שֶׁעָנָה: "בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה שׁוֹכֶנֶת חַיַּת טֶרֶף, שֶׁהַמַּדָּע הָעוֹלָמִי עֲדַיִן לֹא חָקַר מַסְפִּיק וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ עָלֶיהָ פְּרָטִים. פָּנוּ אֵלֵינוּ מֵאַחַת הָאוּנִיבֶרְסִיטָאוֹת לְמֶחְקָר וּבִקְּשׁוּ שֶׁנְּסַפֵּק לָהֶם תֵּאוּר שֶׁל הַטּוֹרֵף הַזֶּה בְּעֶזְרַת הָאֲסִירִים".
"אָז אֲנַחְנוּ בְּעֶצֶם הוֹלְכִים לָמוּת שָׁם בַּמְּעָרָה?" אָמַר נִיק – שֶׁנּוֹדַע בְּכִנּוּיוֹ 'יַד בַּרְזֶל' – בִּבְעָתָה. הַסּוֹהֵר נוֹתַר אָדִישׁ. "בֵּין כּהֹ וָכהֹ אַתֶּם עוֹמְדִים לָמוּת. כָּאן יֵשׁ לָכֶם סִכּוּי לִהְיוֹת אֵלּוּ שֶׁיְּגַלּוּ אֶת הַטּוֹרֵף הַמְיֻחָד הַזֶּה, וּמִי יוֹדֵעַ, אוּלַי יִקְרְאוּ לוֹ עַל שִׁמְכֶם…" מִלְּבַד הַסּוֹהֵר כֻּלָּם נוֹתְרוּ רְצִינִיִּים לְהַחֲרִיד, וְהַבְּדִיחָה לֹא הִצְחִיקָה אוֹתָם, אֲפִלּוּ לֹא קְצָת.
וְעַכְשָׁו, כְּשֶׁהִתְקָרְבוּ לַמְּעָרָה הַחֲשׁוּכָה, הַלֵּב שֶׁלָּהֶם פָּעַם וְהֵם הִרְגִּישׁוּ כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ מַכֶּה עָלָיו בְּפַטִּישׁ. "אֲנִי פּוֹרֵשׁ…" הוֹדִיעַ גֶּ'פְרִי רִאשׁוֹן. "לֹא מְסֻגָּל לְהִתְקַדֵּם יוֹתֵר…" וְאִם הוּא חָשַׁב שֶׁחֲבֵרָיו יִצְחֲקוּ עָלָיו – הִתְבָּרֵר שֶׁטָּעָה. הַשְּׁלֹשָׁה הָאֲחֵרִים הִבִּיטוּ בּוֹ וְכָל אֶחָד מֵהֶם אָמַר: "גַּם אֲנִי פּוֹרֵשׁ…" אֵימַת הַמָּוֶת שֶׁנָּפְלָה עֲלֵיהֶם מָנְעָה מֵהֶם לְהִתְקַדֵּם אֲפִלּוּ צַעַד אֶחָד נוֹסָף.
הֵם חָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם, אֶל הַסּוֹהֲרִים הַמַּמְתִּינִים לָהֶם. "נוּ?" שָׁאֲלוּ אוֹתָם בְּתִקְוָה. הַמֵּידַע הַמְבֻקָּשׁ הָיָה שָׁוֶה הַרְבֵּה כֶּסֶף, וְהֵם בְּסַךְ הַכּלֹ בִּקְּשׁוּ לָדַעַת כַּמָּה פְּרָטִים אוֹדוֹת הַתֵּאוּר הַחִיצוֹנִי שֶׁל הַטּוֹרֵף הַלֹּא יָדוּעַ. אֲבָל הָאֲסִירִים נִעְנְעוּ בְּרָאשֵׁיהֶם. "לֹא נִכְנַסְנוּ לַמְּעָרָה", הֵשִׁיבוּ. מְפַקֵּד הַכֶּלֶא כָּעַס. הוּא לֹא יִתֵּן לָאֲסִירִים הַשְּׁפָלִים הָאֵלֶּה לִגְרםֹ לוֹ לְהֶפְסֵד כַּסְפִּי גָּדוֹל שֶׁכָּזֶה! בְּשׁוּם אפֶֹן לֹא!
"וּבְכֵן", אָמַר בְּתַקִּיפוּת, "אֲנִי רוֹאֶה שֶׁבְּטוֹבוֹת זֶה לֹא יֵלֵךְ. גֵּ'ייסוֹן, תַּעֲלֶה לָאֲוִיר אֶת הַמַּזְלָ"ט הֶחָמוּשׁ! תִּדְאַג לִנְקֻדַּת תַּצְפִּית מְדֻיֶּקֶת עַל הַחֶבְרֶ'ה הָאֵלֶּה, וּבְמִקְרֶה שֶׁהֵם לֹא נִכְנָסִים לַמְּעָרָה – תֵּן פְּקֻדָּה לְשַׁגֵּר לְעֶבְרָם טִיל קָטָן וְנֶחְמָד. אוּלַי זֶה יִגְרםֹ לָהֶם לְקַבֵּל שֵכֶֹל וְלָדַעַת מָה הֵם צְרִיכִים לַעֲשוֹתֹ…" וְאַחֲרֵי מַחֲשָׁבָה קְצָרָה הוּא הֶחְלִיט לְהוֹסִיף: "וְאַתֶּם יוֹדְעִים מָה? אִם תְּמַלְּאוּ אֶת הַמְשִׂימָה כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ – אֶכְתּבֹ לָכֶם פְּטוֹר מִיָּדִי מֵענשֶֹׁ המַָּותֶ!"
הַנִּדּוֹנִים לַמָּוֶת שָׁמְעוּ אֶת הַפְּקֻדָּה וְנִרְעֲדוּ. הֵם הֵבִינוּ שֶׁלֹּא נוֹתְרָה לָהֶם בְּרֵרָה, וְגַם הַפְּרָס הַמֻּבְטָח לָהֶם דִּרְבֵּן אוֹתָם לָצֵאת לַשֶּׁטַח הַמְסֻכָּן. שׁוּב הֵם פָּסְעוּ לְעֵבֶר הַמְּעָרָה הַמְטִילָה פַּחַד, וְהַפַּעַם נֶאֶלְצוּ לְהִכָּנֵס לְתוֹכָהּ. הֵם הִדְלִיקוּ אֶת פַּנָּסֵיהֶם וְהִתְקַדְּמוּ בְּאִטִּיּוּת כְּדֵי לֹא לְהָעִיר אֶת הַטּוֹרֵף מִשְּׁנָתוֹ הָאֲרֻכָּה. לְפֶתַע נֶעְצַר טוֹמִי – אָסִיר נוֹסָף מֵהַחֲבוּרָה – וְסִמֵּן לַאֲחֵרִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַשֶּׁהוּ לוֹמַר לָהֶם.
הוּא לָחַשׁ בְּקוֹל נָמוּךְ בְּיוֹתֵר: "בּוֹאוּ נַעֲצרֹ כָּאן וּפָשׁוּט נַמְצִיא לַסּוֹהֲרִים תֵּאוּר עַל הַחַיָּה הַזּאֹת…" הָאֲסִירִים הָאֲחֵרִים הִבִּיטוּ זֶה בָּזֶה וְכָעֲסוּ עַל עַצְמָם לָמָּה לֹא חָשְׁבוּ עַל כָּךְ עַד עַכְשָׁו. בָּרֶגַע הַבָּא הֵם כִּמְעַט הִתְפַּקְּעוּ מִצְּחוֹק, כְּשֶׁחָשְׁבוּ אֵיךְ יַעֲרִימוּ עַל הַסּוֹהֲרִים הַמְעַצְבְּנִים וְעַל הַמְפַקֵּד הָעוֹד יוֹתֵר מְעַצְבֵּן שֶׁלָּהֶם. הֵם הִתְעַכְּבוּ בַּמְּעָרָה עוֹד כַּמָּה דַּקּוֹת, וְאַחַר כָּךְ יָצְאוּ כְּשֶׁהֵם עוֹשִיֹם אֶת עַצְמָם נִסְעָרִים וּמְפֻחָדִים.
הַסּוֹהֲרִים וּמְפַקֵּד הַכֶּלֶא הִמְתִּין לָהֶם מְחֻיָּךְ. "נוּ? מָה הַמַּסְקָנוֹת?" חָקַר בְּסַקְרָנוּת. הָאֲסִירִים הִתְחִילוּ לְתָאֵר לוֹ אֶת מַרְאֵה הַחַיָּה הַטּוֹרֶפֶת, עַל פִּי הַתֵּאוּר שֶׁסִּכְּמוּ בֵּינֵיהֶם קדֶֹם לָכֵן. מְפַקֵּד הַכֶּלֶא רָשַׁם כָּל מִלָּה, וּכְשֶׁחָזְרוּ לְמִבְנֵה בֵּית הַסּהַֹר הוּא מִהֵר לְשַׁגֵּר אֶת הַמִּסְמָךְ אֶל עוֹרְכֵי הַמֶּחְקָר בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה. בְּמַקְבִּיל הִתְיַשֵּׁב וְהִתְחִיל לִכְתּבֹ מִכְתְּבֵי פְּטוֹר מֵענֶֹשׁ מָוֶת בַּעֲבוּר אַרְבַּעַת הָאֲסִירִים, שֶׁעָמְדוּ בַּצַּד וְהִבְלִיעוּ חִיּוּכִים…
כְּשֶׁהַמְפַקֵּד הִתְכּוֹנֵן לַחְתּםֹ עַל אַרְבַּעַת הַטְּפָסִים – צִלְצֵל הַטֶּלֶפוֹן. הוּא הֵרִים וְהִקְשִׁיב כִּמְעַט בְּלִי לוֹמַר מִלָּה. כְּשֶׁסִּיֵּם, לָקַח לְיָדָיו אֶת אַרְבַּעַת הַטְּפָסִים וְ… קָרַע אוֹתָם לִגְזָרִים – – – הַנִּדּוֹנִים לַמָּוֶת פָּעֲרוּ עֵינֵיהֶם. "לָמָּה קָרַעְתָּ אֶת זֶה?!" צָעַק טוֹמִי בְּכַעַס. מְפַקֵּד הַכֶּלֶא הֵשִׁיב לוֹ בְּנַחַת: "אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁשִּׁקַּרְתֶּם עָלַי, וְלֹא רְאִיתֶם בִּכְלָל אֶת הַטּוֹרֵף…"
מֵרבֹ הַפְתָּעָה שָׁכְחוּ הָאֲסִירִים לְהַמְשִׁיךְ בַּמִּשְחָֹק וְשָׁאֲלוּ: "אֵיךְ יָדַעְתָּ???" הַמְפַקֵּד לֹא יָדַע אִם לִצְחקֹ אוֹ לִכְעסֹ. "פָּשׁוּט מְאדֹ", הִסְבִּיר, "הָרֶגַע גִּלּוּ לִי הַמַּדָּעָנִים שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיְתָה בַּמְּעָרָה הַזּאֹת חַיָּה טוֹרֶפֶת…"
הַפַּחַד מִמַּה שֶּׁעָלוּל לְהִתְרַחֵשׁ עָלוּל לְשַׁתֵּק אוֹתָנוּ, בְּעוֹד שֶׁיִּתָּכֵן כִּי מְדֻבָּר בְּפַחַד סְרָק. בַּחַיִּים צָרִיךְ לְהָעֵז, לַעֲשוֹתֹ אֶת הַצַּעַד הַבָּא בְּלִי לִפְחדֹ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה. זֶה הַסּוֹד שֶׁל הַמַּצְלִיחָנִים, כִּי הַמֵּעֵז – מְנַצֵּחַ!
