אביגדור שהיה בחור חרוץ, סידר לעצמו עבודה לתקופת החופש הגדול. מוטי בעל חנות האופניים, רצה מאוד את אביגדור כעובד אצלו בחנות והבטיח לו כתמריץ, שיוכל לאכול על חשבונו בכל יום בחנות השווארמה הקרובה. בסיום החודש הראשון של העבודה, הגיש אביגדור למוטי את חשבון השעות וביקש את הכסף המגיע לו. מוטי התבונן בדו"ח הפירוט ונדהם לראות תוספת של ארבע מאות שקלים. "על מה התוספת הזאת?" שאל מוטי. "זה חיסכון שלי, במקום לאכול על חשבונך שווארמה – אני מעדיף שתוסיף לי את הכסף במשכורת והבאתי כל יום סנדוויץ' מהבית", הסביר אביגדור. אבל מוטי היה המום: "אבל רק אתמול ניגש אלי מני בעל השווארמה והגיש לי חשבון על ארבע מאות שקלים עבור הארוחות שלך!" הוויכוח התלהט ושניהם ניגשו לרב משה, מבית הכנסת הסמוך. לרב משה לא היה דרך לבדוק מי צודק מבין השניים, אבל היה לו ברור שאחד מהם משקר. למי לדעתכם מוטי צריך לשלם? לאביגדור או לבעל השווארמה?
מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: תלמוד בבלי מסכת 'שבועות' דף מ"ה. 'יד החזקה' להרמב"ם, הלכות 'לווה ומלווה' פרק ט"ז הלכה ה'. שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן צ"א סעיף א'.
תשובה לשאלה "תיקון מופקע" (שאלה מס' 645)
תקציר השאלה השבועית: ניסים לקח את המצלמה שלו לתיקון, לאחר שבדק הטכנאי את המצלמה, הוא אמר: "יש כאן בעיה בעדשה, אני יכול לתקן אותה, אבל זה יעלה מאתיים שקלים!" ניסים הסכים והטכנאי ביקש ממנו לשוב בעוד חצי שעה. כשניסים חזר, אמר הטכנאי: "יש שבר באחד החלקים של המצלמה, לכן כרגע אתה יכול להשתמש בה – אבל רק במצב אוטומטי וזה אומר שאי אפשר להשתמש בכל הפונקציות האחרות". וניסים שאל: "אין מה לעשות? אי אפשר לתקן את זה בשום אופן?" הטכנאי חשב לרגע ואמר: "אני יכול להחליף את החלק, אבל תצטרך להוסיף לי עוד מאה וחמישים שקלים עבור החלק הנוסף". בלית ברירה הסכים ניסים לתיקון. למחרת הוא הבחין במצלמה חדשה מאותו דגם שנמכרה בחנות בארבע מאות שקלים. הוא כעס על הטכנאי שלא אמר לו מראש שלא שווה לתקן את המצלמה והחליט להשאיר אותה בחנות. "אם הטכנאי רוצה כסף, שימכור אותה למישהו במחיר התיקון ויכסה את העלויות שלו…" אמר לעצמו. מה דעתכם? האם הוא יכול להשאיר את המצלמה בידי הטכנאי בלי לשלם? והאם הוא חייב לשלם לו על התיקון הראשון?
תשובה בקצרה: ניסים חייב לשלם על כל התיקונים שביקש ממנו לעשות במצלמה.
תשובה בהרחבה: למרות שהטכנאי נהג שלא כהוגן והעלים מניסים מידע חיוני לגבי כדאיות התיקון, שהרי ברור שאם היה אומר לניסים שהוא יכול במחיר דומה לעלות התיקון לרכוש מצלמה חדשה, הוא היה מעדיף לרכוש מצלמה אחרת. אבל יחד עם זאת, לא מצאנו בהלכה שבגלל חוסר יושרה ניתן לחייב אדם בתשלום. ולכן ניסים חייב לשלם את מלוא המחיר שביקש הטכנאי כדין 'פועל' שסיכמו איתו שכירות מראש, אלא אם כן סוכם ביניהם משהו אחר (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן של"ו סעיף ב' וב'פתחי תשובה' על המקום).
אם כן, לפי האמור ניסים לא יכול להשאיר את המצלמה בידי הטכנאי ולומר לו שייקח את המצלמה עצמה כתשלום, כמבואר ב'שולחן ערוך' שמי ששכר פועל לעבוד בשדה, לא יכול לומר לו לאחר מכן 'טול מה שעשית בשכרך' אלא חייב לשלם לו על עבודתו כפי שסוכם מראש.
